ההלכות שלפנינו מבוססים על דברי השו"ע והמשנה ברורה או"ח סי' רפ"ה ונוהגים בכל העדות ללא חילוק.
א. חייב אדם לקרוא כל שבוע את פרשת השבוע שני פעמים ופעם נוספת יקרא את התרגום. קריאה אחת של המקרא יכול לקרוא בפיו יחד עם הקורא בתורה, אבל בשמיעה לחוד יש דעות שאין הדבר מועיל.
ב. הסדר הראוי לקריאה זו, יש בו דעות חלקות ואינו מעכב, וכל אחד ישאל את רבו היאך לעשות. ומ"מ לכתחילה יקרא לפי סדר הפרשה, וכן יקדים את קריאת המקרא לפני התרוגום, וגם לא יפסיק באמצע הקריאה.
ג. אם קורא פירוש רש"י, יוצא ידי חובת התרגום, ובפסוקים שאין עליהם פירוש רש"י יקרא את הפסוק ג' פעמים. ומכל מקום ירא שמים יקרא גם פירוש רש"י וגם תרגום. מי שאינו מבין פירוש רש"י ראוי שיקרא בשאר פירושים שמבין.
ד. מקריאת התורה במנחה בשבת שקורין את הפרשה שאחריה, יכול להתחיל לקרוא את הפרשה הבאה, שזה נקרא בציבור.
ה. מצוה מן המובחר לקרוא את הפרשה לפני שבת. ואם לא קרא יקרא עד שבת שחרית קודם שהולך לבית הכנסת. ואם עדיין לא קרא יקראנה לפני סעודת השבת, ואם לא קרא קודם הסעודה עדיף שישלים את הקריאה לפני מנחה.
ו. לא יאחר את סעודת השבת לאחר חצות בשביל לקרוא את הפרשה, וכן אם בני ביתו או אורחיו תאבים לאכול, לא יעכבם בשביל קריאת הפרשה, אלא יאכל ויקרא לאחר הסעודה.
ז. יש אומרים שבדיעבד יכול להשלים קריאת שני מקרא ואחד תרגום עד יום רביעי שלאחר השבוע, ויש אומרים שיכול להשלים עד שמיני עצרת שמחת תורה, שאז מסיימים הציבור קריאת כל התורה כולה.