בגמרא מסכת בבא קמא לב. אמר רבי חנינא בואו ונצא לקראת כלה מלכתא, ופירש"י שהיה יוצא לקראת שבת המלכה כאדם היוצא לקבל פני המלך. רבי ינאי היה מתעטף ונעמד ואומר בואי כלה בואי כלה.
ובגמרא מסכת שבת כה: אמר רב נחמן בר רב זבדא ואמרי לה אמר רב נחמן בר רבא אמר רב, הדלקת נר בשבת חובה רחיצת ידים ורגלים בחמין ערבית רשות, ואני אומר מצוה. מאי מצוה? דאמר רב יהודה אמר רב כך היה מנהגו של רבי יהודה בר אלעאי ערב שבת, מביאים לו עריבה מלאה חמין ורוחץ פניו ידיו ורגליו, ומתעטף ויושב בסדינין המצוייצין ודומה למלאך ה' צבאות.
עוד נאמר בגמרא מסכת שבת קיט: אמר רב המנונא כל המתפלל בערב שבת ואומר ויכולו, מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית. אמר רב חסדא אמר מר עוקבא כל המתפלל בערב שבת ואומר ויכולו שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם ומניחין ידיהם על ראשו ואומרים לו "וסר עונך וחטאתך תכופר".