אמרו חז"ל במסכת שבת כג: אמר רב הונא הזהיר בקידוש היום זוכה וממלא גרבי יין. ופירש המהרש"א ששכר זה הוא מידה כנגד מידה, לפי שעיקר קיום מצוות קידוש היום הוא על היין. ומסופר בגמרא מסכת מגילה כז: שאלו תלמידיו את רבי זכאי במה הארכת ימים? אמר להם: מימי לא השתנתי מים בתוך ארבע אמות של תפלה ולא כניתי שם לחבירי ולא ביטלתי קידוש היום, אמא זקינה היתה לי פעם אחת מכרה כיפה שבראשה, והביאה לי יין לקידוש היום. תנא כשמתה הניחה לו שלש מאות גרבי יין, וכשמת הוא הניח לבניו שלשת אלפים גרבי יין.

אמרו חז"ל במסכת פסחים קו. _ תנו רבנן זכור את יום השבת לקדשו זוכרהו על היין בכניסתו, אין לי אלא בלילה, ביום מנין? תלמוד לומר: "זכור את יום השבת". בעלי התוס' על התורה הביאו דברי המדרש שלפיכך כתוב בדברות ראשונות זכור, ובאחרונות שמור. משל לאחד ששלח בנו לחנוני ומסר לו צלוחית. ונתן לו לקנות שמן באיסר א' אבד האיסר ונשבר הצלוחית. חזר לאביו וסיפר לו קורותיו. מסר לו עוד איסר וצלוחית אחרת, וסרט לו סריטה אחת באזנו. ואמר לו שמור האיסר וזכור על מה שסרטתיך, כך הקב"ה בתחלה אמר להם זכור את יום השבת בא מקושש וחללו ונהרג זו דוגמת הסריטה שבאזן. ולכך כתוב בדברות אחרונות שמור. וזהו שייסד הפייט זכירה ושמירה עדיו תנוכה, לשון תנוך אזן.

בצוואת רבי אליעזר הגדול לבנו הורקנוס, מופיעים הדברים הבאים: בני, הוי זהיר בעונג שבת לכבדו לפי כוחך, ולענגו במאכל ובמשתה, ובסעודת הלילה אל תשים עצמך כעני, כי אם יותר מיכולתך.

קנה. הנהגות הצדיקים