אמרו חכמינו ז"ל במסכת שבת דף קיז: אמר רבי אבא בשבת חייב אדם לבצוע על שתי ככרות, דכתיב לחם משנה. תנו רבנן כמה סעודות חייב אדם לאכול בשבת שלש, רבי חידקא אומר ארבע. אמר רבי יוחנן: שניהם מקרא אחד דרשו, ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לה' היום לא תמצאוהו בשדה, רבי חידקא סבר הני תלתא היום לבר מאורתא, ורבנן סברי בהדי דאורתא.
ועוד נאמר שם דף קיח. אמר רבי שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא, כל המקיים שלש סעודות בשבת ניצול משלש פורעניות, מחבלו של משיח ומדינה של גיהנם וממלחמת גוג ומגוג, מחבלו של משיח דכתיב כאן יום וכתיב שם הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום וגו', מדינה של גיהנם כתיב כאן יום וכתיב שם יום עברה היום ההוא, ממלחמת גוג ומגוג כתיב הכא יום וכתיב התם ביום בא גוג.
ביאר רבינו המהרש"א שם שהרמז לג' סעודות השבת בא במה שנאמר ג' פעמים יום בפסוק, בכדי לומר על המבואר בגמ' שהמקיים ג' סעודות בשבת ניצול מג' פורעניות שכתוב בהם יום, והטעם שרמזם ביום לפי שכל הצלה וגאולה נקראת על שם יום שהוא מאיר ובא, ואילו הצרה נקראת על שם לילה שהוא מחשיך לאדם.