שבת הוא היום המקודש ביותר בימות השנה!, ואנשי כנסת הגדולה אף תיקנו לנו לומר כן בפירוש בתפילות העמידה של שבת קודש, בליל שבת אנו אומרים "אתה קדשת את יום השביעי לשמך, וברכתו מכל הימים וקידשתו מכל הזמנים!", ובשחרית אנו אומרים "והשביעי רצית בו וקדשתו, חמדת ימים אותו קראת".
בעל הטורים בפרשת בראשית אומר על הפסוק "ויכל אלקים ביום השביעי", בשם התרגום ירושלמי שפירוש ויכל היינו וחמד, וזהו שאמרו חמדת ימים אותו קראת, כלומר כן קרא לו הקב"ה בפסוק זה שנאמר ויכל. וביארו בכוונתו שהתרגום הירושלמי מפרש תיבת ויכל מלשון כלה, ומלשון כלתה נפשי, שהוא השתקקות וכיסופים, זהו חמדת הימים.
הגאון מוילנא באיגרתו המפורסמת כותב לבני ביתו: קדושת השבת גדולה מאד, ובקושי התירו לומר שלום בשבת, השבת קודש קדשים היא ולא יתעסקו בה אלא בספרי מוסר.
האפיקי ים (פניני ים שבסוף ספרו אות טו:) כותב: יום השבת קודש לבלות כולו בקדושה, ללמוד וללמד, ונחוץ לקבוע לימוד בהלכות שבת, דאם לא כן עלול להכשל בכמה וכמה איסורים חמורים, וראיתי אנשי מעשה שחוזרים במשך השבת על כל משניות מסכת שבת ועירובין, ואשרי מי שיוכל להתרגל שלא לדבר בו דברי חול.