בעלי התוספות על התורה (במדבר כח, ט) הביאו דברי המדרש שוחר טוב, בכל קרבנות המוספים לא תמצא מוסף מועט כמוספו של שבת שהיו מביאים בו שני כבשים בלבד, לעומתו מוספי שאר המועדים היה מרובה בבהמות רבות, ועל דבר זה קראה השבת תגר מלפני הקב"ה. אמר לה הקב"ה: הנה זהו קרבן מוסף הראוי לך, לפי שכל מעשיך כפולים הם, שיר כפול שנאמר מזמור שיר ליום השבת, [מזמור ושיר הרי כפל], עונג כפול שנאמר וקראת לשבת עונג לקדוש השם מכובד, [עונג וכבוד הרי כפל] עונש כפול, שנאמר מחלליה מות יומת, לחם כפול שנאמר לקטו לחם משנה, לפיכך ראוי אף לקרבן שלך להיות כפול. וזהו שאנו אומרים במוסף של שבת להקריב בה קרבן מוסף כראוי, מה שלא נאמר בכל המוספין, לפי שזהו המוסף הראוי ליום השבת.