רבנו המבי"ט בספרו (יסודות פרק לו) עומד על השאלה מדוע בכל המועדים מביאים בקרבן המוסף שעיר לחטאת, ואילו במוסף של שבת אין מביאים בו שעיר לחטאת, לפי שרצה האל ית' שיובא שעיר חטאת בימי המועדים שהם באים בכל ששת ימי המעשה, כי לא ימלט שום אחד מהחוטאים מהיותו מכופר ביום אשר חטא בו, זה ביומו וזה ביומו, אבל ביום השבת אין צורך לזה, כי יום השבת בעצמו וקביעותו הוא קודש, ואין קדושתו נדחת ולא נגרעה בחטא, אבל ימי המועדים שרובם חלים בימי החול, היה בהם איזה גרעון קדושה אם לא היו נטהרים ומתכפרים בהם אותם שאירע להם חטא, וכמו שאמרו חכמים במסכת ראש השנה טז: חייב אדם לטהר עצמו ברגל ולא אמרו כן בשבת, כי בעצם קדושתה של השבת ויומו של השבת לא יקל ולא יגרע בקדושתו שום דבר של טומאה.