רבי יהונתן אייבשיץ בספרו יערות דבש כותב: ישים האדם על לבו ועיקר ללמוד שולחן ערוך הלכות שבת ויזהר בו, ושכרו הרבה מאד, ומי שלא למד הלכות שבת על בורייו פעמיים ושלש "לא יוכל להמלט שלא יקרה לו חילול שבת" הן דאורייתא הן דרבנן.
ובעל התניא כתב באגרתו: יעסקו בהלכות שבת כי הלכתא רבתא לשבתא, ובקל יכול האדם להכשל בה ח"ו אפילו באיסור כרת וסקילה מחסרון ידיעה, ושגגת תלמוד עולה זדון חס ושלום, ואין צריך לומר באיסורי דברי סופרים שרבו כמו רבו למעלה ובפרט באיסורי מוקצה דשכיחי טובא, וחמורים דברי סופרים יותר מדברי תורה כמו שאמרו רבותינו ז"ל.
גם בספר כף החיים התריע על כך וכתב: רוב חילולי שבת שנכשלים ההמונים בהם, הוא מחמת חסרון ידיעה כי אינם בקיאים בדיני שלשים ותשע מלאכות ובתולדותיהן, ולא בדיני מוקצה ואיסור טלטול, והתנא אמר שגגת תלמוד, ר"ל שוגג הבא לאדם מחמת חסרון ידיעה עולה זדון ר"ל שהוא כמו מזיד.
