1. אחד מל"ט המלאכות האסורות בשבת, היא מלאכת מלבן שהיא ניקוי הצמר וליבונו, ובכלל זה איסור כביסת הבגדים בשבת, ויש חילוקי דינים ופרטים רבים בדבר מה נחשב בכלל כיבוס ואסור, ונפרט חלק מהם. (שבת עג.)

2. בגד שחור חדש [כלומר, שניכר בו עדיין חידושו] שירד עליו טל, אם מקפיד שלא ללבשו בצורה זו בלא שינערו, אסור לנערו לפי שעל ידי הניעור מייפהו, והרי זה בכלל איסור כיבוס, אבל אם הבגד ישן או צבעוני מותר לנערו מן הטל שניעור בגד זה אינו מייפהו, וממילא אינו בכלל כיבוס. (שב, א')

3. דעת רש"י והרבה ראשונים שאסור לנער בגד שחור חדש מן האבק שעליו, אם מקפיד על כך, לפי שבזה עובר משום מלבן. ועל כן כשמגיע לבית הכנסת וכדומה, יניח כובעו ובגדו העליון במקום שמור, שלא יפול ויתלכלך ועלול ליכשל חלילה באיסור זה של כיבוס הבגד. (שב סק"ה ו')

4. לכלוך העומד מעל הבגד ואינו דבוק בו, כגון שנתפזרו נוצות ונפלו על בגדו, מותר להסירם בשבת, לפי שאין זה בכלל כיבוס מאחר ואינם תחובים בתוך הבגד. (שב, סק"ז, ועי' שעה"צ ט')

5. בגד שנרטב במים, אסור לנערו כדי שיצאו מימיו, כיון שמקפיד בכך הרי יש בזה משום איסור סחיטה. (שב, סק"ג)

6. בגד שנשאר בו משעת עשייתו שיירי חוטים וכדו', אסור להסירם בשבת בשביל לתקן ולייפות את הבגד, ויש בזה משום איסור תורה של מכה בפטיש. (שב, ב' סק"ט)

7. אסור לקפל בגדים בשבת בצורת קיפולם הראשון אלא א"כ יש בהם ארבעה תנאים, א. שמתכונן ללובשו בשבת. ב. שיקפלנו אדם אחד בידו. ג. שיהא הבגד חדש שלא נתכבס. ד. שיהא בגד לבן. לכן הפושט טלית גדול שעליו לאחר תפילת השבת לא יקפלנו, מאחר שאינו עומד ללובשה שוב בשבת, אבל שלא בצורת קיפול הראשון מותר. (שב, ג' סקי"ג)