שאלה מעשית: אמו של צבי היתה רגילה בעצת הרופא לשרות שזיפים יבשים למשך מספר שעות ואחר כך לשתות את המים, ודבר זה עזר לה להקלה מהעצירות שסבלה ממנו. פעם אחת טעם צבי את המים האלו וטעמם היה ערב לחיכו אחרי שהוסיף גם סוכר. ומידי פעם היה מכין לעצמו משקה כזה. שבת אחת הסתפק האם יכול בשבת לשרות עבורו שזיפים כעת כדי לשתות אחר כך את המים. הוא שאל את אביו לדעתו. אכן, מה הדין ומדוע?
תשובה: הדבר אסור. ומקור הדין: כתב השולחן ערוך (שכא, יח) אין שורין את החילתית לא בפושרין ולא בצוננין שדרך לשרותו לרפואה. וכתב המשנה ברורה (ס"ק ע"א) ששותין מי השריה ליוקרא דליבא. ובבה"ל (ד"ה שדרך) הביא שהשו"ע כתב טעם שדרך לשרותו לרפואה. ובגמרא מבואר טעם שלא יעשה כדרך שעושה בחול, והחילוק בין הטעמים שאפילו אם הוא מתכוין בשרייתו לשתיה בעלמא גם כן אסור מטעם זה.