סיפורי מופת על שמירת שבת המלכה

 

סיפורי חיים וגבורה

שבת מדור לדור
"מי יתן לך ברכה - ישראל מאיר?! האם אתה סבור שברכתי תעזור?! חלילה! הרי אתה יודע בידי מי מסורות הברכות - בידי שבת קודש! השבת התברכה בידי הקדוש ברוך הוא והיא מקור הברכה, ומדוע תבקש ממני ברכה?!"

בכיו של החפץ חיים
האיש המבוגר פקח את עיניו, התנשם עמוקות והעביר בסילודין את כף ידו. "עד היום כשאני מהרהר במה שאירע אז, אני מסוגל לחוש את חומה של אותה דמעה קדושה"

יהודי כל השנה
"הריני מתחייב בזאת לרבנו, כי מהיום והלאה אהיה זהיר בכבוד השבת ולא אחללנה"

אורח מעל הכל: הבטחה שהפכה נכס לדורות
מאת: רוחמה שיין

לא כל דבר שאמר אבא הבנתי, בפרט לא את העניין של "שליטה על השוק", אך דבר מה עמוק קינן בתוכי ואמר לי, שאני עדה להתרחשות גדולה ומופלאה. לפתע, נמוגה אכזבתי, הרגשתי שאכן אני אחת הילדות העשירות בעולם".

בעוז ובנחישות: סיפורו של דייג מסיביר
מאת: הרב גרשון קליבנסקי

ישבתי בשקט בבית ביום שבת קודש ושרתי זמירות גם כן בשקט, ובמיוחד נהניתי כשהגעתי ל...''כי ברכך מכל העמים''. ואז חשבתי לעצמי, כולם עובדים עכשיו קשה וקופאים מקור, ואני הקטן מוצא בו מרגוע לגוף ולנפש

מאבק השבת בקרית מוצקין

האוטובוס עצר בחריקת בלמים על-יד הרב, ולא דרס את הטליתות. הנהג ירד ממנו, כולו רועד, ופנה אל הרב בתחינה: "למה כבוד הרב עושה לי את זה? אני לא יהודי?! איך אני יכול לרמוס טלית?" והרב, שהתרגש מאוד מדבריו, אמר לו: "בני, כשם שאסור לרמוס טלית, כך אסור לרמוס את קדושת השבת! פה, סביבך, כולנו יהודים ובאנו לחיות כיהודים בקריה, שלא חיללה שבת בפרהסיה. אנא, אל תשבור את המסורת של השבת בקריית-מוצקין ואל תנתק את שרשרת הדורות".

הדלקת נרות שבת בתקופת השואה
שערו בנפשיכם, נרות, נרות של שבת בעיצומם של ימי החשיכה והגזירה, בלב ליבה של הקדרות המאיימת, יודלקו נרות
של שבת".

שמור את יום השבת
לרגע הזה חיכינו והתפללנו. היינו מוכנים לעבור את הסבל והתלאות ובלבד לזכות להגיע אל חופי הארץ. נתפסנו בידי האנגלים והוגלינו לקפריסין. אחרי כל זאת אפשר לשער את הרגשתנו כאשר האנייה הגיעה סוף-סוף לנמל חיפה. ובכל-זאת, לתדהמת הכול, נשארנו על האנייה ולא הסכמנו לרדת.

שבת במחנה העבודה - סיפורו של הרב יצחק זילבר זצ"ל - אודיו

סיפורה של חיה עירית בת יחיאל ופלורין בארי ע"ה
עירית ע"ה צדיקה בדרגה גבוהה במיחד נשמה מיחדת ומהמובחרים ביותר זכתה לקדש שם שמים ברבים בימי חוליה ולזיכוי הרבים בחייה ואף אחרי מותה עצם הצפיה בקלטת זו מהווה בשבילכם זכות וסגולה לחיזוק גדול וחיבור לנשמה גבוהה אשר מיקומה בגן-עדן העליון גבוה (כך אמרו עליה גדולי וצדיקי הדור)"

מאמר לזכרו של הרב יצחק זילבר זצ"ל
זוכר אני כיצד פניתי במילים לקב"ה באומרי: 'הרי יודע אתה כמה קשה אני עובד ובלבד שאוכל לשמור את השבת. אני אעשה את שלי ואתה תעשה את שלך'.

סיפורה של דרורה אייזנר
על הדלקת נרות שבת בזמן השואה

תיבת הילדים
ידענו שאלוקים שהציל אותנו והשאיר אותנו בחיים ישאל אותנו יום אחד, 'היכן הייתם ומה עשיתם בשעה שבני עמכם הושלכו לגיהנום הבוער ואני השארתי אתכם בחיים?' ניסינו לענות על שאלה מאתגרת זו ובנינו קהילה של ילדים שאותם לימדנו לחיות לפי ההלכה ולשתות ממי החיים - התורה... כך ניסינו לבנות מקום מקלט קטן, בשעה שכה רבים הושמדו".

הכנסת אורחים בשבת
לאחר שנטל רבי יעקב יוסף את ידיו לארוחה, במקום להתיישב כרגיל בראש השולחן, הוא נטל את כסאו, נשא אותו אל השולחן הקטן והצטרף אל האורח.

זכות הכנסת אורחים
ערב שבת. בתי היהודים בעיירה הקטנה לובשים תכונה של הכנות לשבת. ריח תבשילים נודף מכל עבר. ילדים וילדות לבושים בבגדי השבת, מצפים לשעה שבה יצעדו לקבלת שבת בבית-הכנסת. איש לא שם את ליבו להלך העני שהגיע זה עתה מדרך רחוקה. תשוש הוא ורעב. כבר כמה ימים לא בא מזון של ממש אל פיו. מראהו ובגדיו העלובים מסתירים את גדולתו הרוחנית ואישיותו המיוחדת, ואף הוא אינו מגלה את זהותו שלא לצורך.

תקופת האושפזין שלי
אביגיל מייזליק

במשך כמעט שנתיים התארחתי בכל שבת אצל משפחה אחרת.  האפשרות להישאר לבד בדירתי הקטנה בסביבה חילונית ולא תומכת – לא קסמה לי כלל, וכך מצאתי את עצמי נודדת משבת לשבת, מבית לבית, ומכיוון שעבדתי אז בעבודה קבועה ולא למדתי בשם מסגרת תורנית מסודרת – לא היה מי שיארגן לי את האירוחים הללו פרט לקב"ה, שלא הותיר אותי לבד אף לא שבת אחת.

לראות מלאכים
אותו ערב היה ליל שבת. הדלקנו את הנרות, עצמנו את עינינו והצצנו בזהירות לאחר הברכה. "אנחנו רואים מלאכים!" צווחו ילדיי באושר. ובאותו ערב, גם אני ראיתי אותם.

אימה של מלכות
מי שהבחין במבטה לא יכול היה שלא להתפעל מהשמחה שאפפה אותה - שהצליחה להגיע לדרשה למרות כל הקשיים. איזה אושר נשקף מעיניה הנוצצות, שזכתה לשמוע דברי תורה."

המטבע של יענקי
הרב ארז משה דורון

אמא הסתכלה עלי במבט כזה, של תודה ואהבה וחיוך. קשה לי להעביר הכל למילים, הייתי רק ילד קטן, אבל בשבוע הבא שוב הנחתי לה מטבע, מטבע משלי, ליד הקופה הקטנה. עמדתי שם עד שבאה אל הנרות, והקשבתי ל'קלינק' שהמטבע השמיעה בפנים, הוא היה שונה קצת משבוע שעבר, כי המטבע השניה התנגשה בראשונה, כמובן. והקופה, עם החיוך והתודה של אמא, ישבו בצל הפמוטות כל השבת והסתכלו עלי, ואני עליהם".


מאמר לזכרו של אילן רמון ע"ה
היה חשוב לו לברר מתי נכנסת השבת בהיותו בחלל. זו הפעם הראשונה שסוגיה זו נשאלה כהלכה למעשה, ופוסקים נודעים ברחבי תבל נכנסו לעובי הקורה וקבעו את עמדת ההלכה (השבת נקבעת על פי מקום ההמראה). הוא אף נטל עמו גביע לקידוש, והציג אותו לעיני המצלמות בראיון בשידור חי מהמעבורת המשייטת בחלל.

סיפורי צדיקים מערוץ 2000

 

נסים גלויים מתקופת חז"ל

פרה שומרת שבת
מה פרה זאת, שאין לה לא דעת ולא תבונה הכירה את בוראה,
ואני שבראני הקדוש ברוך הוא בצלמו ובדמותו, ונתן לי דעה ובינה,
לא יהיה ראוי לי להכיר את בוראי?

יוסף מוקיר שבת
"לכו אל יוסף מוקיר שבת. הוא אינו חוסך מכספו. הוא מוכן לשלם מחיר גבוה, ובלבד שיכבד את השבת! תמיד בוחר הוא את הטוב ביותר בשוק לכבוד שבת".

נר החומץ שדלק
ניחם אותה אביה ואמר: בתי, מה איכפת לך? מי שאמר לשמן שידלוק, יאמר לחומץ וידלוק!

מי גדר את הכרם
בדרכו הגיע גם לכרם הקטן שלו, שממנו התפרנס בדוחק ובצמצום. אך כאן הושבתה פתאום שמחתו, כי ראה שהגדר שמסביב לכרם נפרצה, וחור גדול נפער בה.

תבלין ושמו שבת
"יודע אני, יהודי פשוט, מה קרה לארוחת המלכות: חסר פה תבלין אחד ומיוחד, והמלך, הרגיל במטעמים, חש בחסרונו של התבלין".

 

נסים גלויים והשגחה פרטית בתקופתנו

אדם שהבריא, הוא ומשפחתו, בזכות קבלת שמירת שבת
אמר לו "יש מישהו גדול ממני - `לקראת שבת לכו ונלכה כי היא מקור הברכה`, לך לשבת קודש שהיא תברך אותך, לך אליה!"

נכה צה"ל שהבריא בזכות שמירת שבת
בעודו המום מהשינוי הכביר שחל במצבו, ניסה להלך במהירות יותר גדולה, ועד מהרה מצא את עצמו ליד דלת דירתו של הרב. בקפיצה יצא החוצה, והחל לרוץ כשהוא פונה לעוברים ושבים בשאלה, היכן יש טלפון ציבורי? הטלפון הקרוב ביותר היה בישיבת הנגב מרחק כמאתיים מטרים מבית הרב, לשם הגיע הבחור בריצה, ובהתרגשות לא רגילה דיבר עם משפחתו, וסיפור להם בפרוטרוט את אשר קרהו בבית הרב.

סיפורה של לורי - מרגש
ציפורה הביאה מהבית זוג פמוטים, ונתנה אותם לאמא של לורי. "מה הבעיה?" שאלה בעדינות, "זה כל כך פשוט. שמים שני נרות בפמוטים, מדליקים גפרור, אומרים ברכה וזה הכול."

סיפורה של אישה ששמרה שבת במסירות נפש - מתוך אתר רדיו2000 וגם כאן
האב שאל: "איפה אתם אוחזים?" הבן התפלא שאביו משתמש במילה כה למדנית, ואמר לו באיזו גמרא ובאיזה עמוד הם נמצאים. לידם היתה מונחת גמרא מתאימה, והאב למד עם בנו את כל חומר הלימוד. הבן נדהם מכך, והאב הסביר: "כל מה שאתם לומדים למטה בכיתה, אני לומד בעולם העליון. אני מבקש: תמשיכו!".

והשיב לב אבות על בנים
"אני חושב שצריך לפנות לרב" אמר הבן הבכור, "הרי כך כתוב בספר, שכאשר לא מבינים משהו עלינו לפנות לרב".
"אולם היכן נמצא רב?" שאלה האם, "הרי באי זה אבא הוא הרב הכי גדול!"
"
הבה נתפלל לקדוש ברוך הוא", אמר הבן הבכור, "הרי כתוב שהוא שומע תפילת כל פה. נתפלל אליו שישלח לנו רב..."

שיר למעלות
בשעה חמש ורבע אמר הרב אמנון לנהג המונית:
"בחמש ועשרים נכנסת שבת. אני לא נוסע בשבת".
בדיוק אז ראו שלט "ברוכים הבאים ללונג-איילנד".
הנהג עצר והתחנן: "תעשה לי טובה. רק השבוע נרצחו פה 13 בני אדם. אחזיר אותך למנהטן..."
"בחיים לא נסעתי בשבת", הכריז הרב אמנון.
"איפה תעשה שבת?" 
"פה על הדשא!"

לפעמים צריך להמתין
אשתי לא לקחה בחשבון את הזמן הקצר שנותר עד לשעה שבה הזמנו את המונית, והחלה לשטוף ולקרצף את כל הבית, ולסדר את כל החפצים במקומם, וכדרכה של אישה פדנטית החלה אף לנקות חלק מהרהיטים...

אור של שבת
באותו ליל שבת, עת ישבו החוזה ותלמידיו בסעודת שבת רוויה בשירי דבקות ובדברי תורה, נכנס לפתע אורח זר והתיישב בקצה השולחן. איש לא ייחס חשיבות לבגדיו ששידרו חולין וניכור. הכל התרכזו אך ורק בפניו, שקרנו באור של שבת קודש.

נס הצלתו של רבי מרדכי שרעבי זצ"ל מידי הבריטים
כל השוטרים ברכב קפצו ממקומם בחרדה וצעקו בכל כוחם. הם היו בטוחים שמדובר בפצצה שהניחה אחת המחתרות בתא המטען של הרכב. לאחר כמה רגעים של מהומה ואי-ודאות, יצאו השוטרים מרכבם. המפקד ניגש לבדוק את החלק האחורי של הניידת. להפתעתו לא נראה כל סימן לפיצוץ חבלני.אם כן, מנין הגיע קול הפיצוץ הנורא?

שבת בלב המדבר
רבנו ובני פמליתו לא שתו ליבם לסכנה, לבשו בגדי שבת ועמדו לקבל את פני המלכה במישורי המדבר. ממקום מסתורם, עקבו נוסעי השירה הנכרים בתמהון אחר היהודים השרים ומזמרים כאילו מצויים הם בבית הכנסת, במקום ישוב. התפילה הסתימה, רבנו קידש על היין והסב עם מלויו לסעודת השבת, כאילו היה מסב ליד שולחנו, בביתו...

שלושה מברקים
"רואה כבודו" - סיכם הברון - "הנה השבת מיטיבה עם שומריה גם מהבחינה העסקית. הנה בסכום זה שמציעה ממשלת רוסיה אוכל לשקם את העסק שנכשל, לכסות את ההפסד, וגם להשאר עם רווח נאה..."

סיפורה של סעדה - וידאו

 

עדויות אישיות

הדלקת נר שבת ראשון
בשמחה סידרתי את הנרות על השולחן הקטן במטבח, והמשכתי בהכנותי לשבת. התכוונתי להדליקם טרם צאתי לתפילת מנחה. התקלחתי, התלבשתי ונעמדתי להדליק את נרות השבת. החילותי לומד את הסדר מהדף המצורף לערכה ו … אוי, אין לי גפרורים! מה עושים?

שבת בירושלים של פעם
תיאור השבת אצל בני עדות המזרח בירושלים: ההכנות לשבת בו השתתפו כל בני
הבית, התכנסות כל בני הבית לסעודת השבת לזמרה ללמוד תורה ולאמירת תהילים ועוד.
גם אני תקעתי בחצוצרה, אך לא תמיד הצלחתי להוציא קול תרועת חצוצרה, כי היה צריך הרבה כח כדי לנשוף בה... אך יותר מכל, אני זוכר את הסוכריה הטעימה שנתן לנו ר' ראובן לאחר התקיעה. היה בה טעם מיוחד, טעם של שבת. הרגשתי כמו חיל נאמן של שבת. בזכות החצוצרה, אנשים ידעו שמתקרבת שבת... לבשו בגדי שבת ואף התחילו לשיר ולרקוד..."


גם אני הייתי בשבת ישיבה בירושלים
בהתחלה ניקרו החששות, הציפו אותי הרתיעות. חשבתי לעצמי שזה גדול עלי, אני, ישיבה? מה אני אחפש שם? מה אמצא שם? אבל במוצאי שבת ידעתי והבנתי ויותר מכך הרגשתי בעצמותי ובכל חלק מהגוף ומהנשמה שאת החוויה הזאת אסור היה לי להחמיץ.

זכרונות בתו של הרב חרל"פ זצ"ל על הנהגתו בשבת
לאחר סעודת שבת והלימוד שבסעודה, היה קם, ניצב ליד שידה שעמדה בחדר ליד ארון הספרים שלו המלא וגדוש, ופותח בשיר: "לבי ובשרי ירננו אל א-ל חי, א-ל חי בראני ואומר חי אני, כי לא יראני האדם וחי". קולו של אבא השתפך בבית, הוא היה מתלהב בשיר זה עד כלות הנפש. אנו הילדים ראינו את אבא בהתלהבותו, והרגשנו אז משק כנפי שכינה.

שבת וחג בבית אבא
זכרונותיה של משפחה יהודית באירופה.

הנרות הדולקים מבעד לחלונות
הדודה חזרה שמחה וטובת-לב מהפגישה בירושלים, אבל אז התעוררה בעיית התארגנות: מהיכן תגייס ילדים לגן הדתי, הרי אין לה רשימה של משפחות דתיות עם ילדים בגילאים המתאימים. מוחה רקח פתרון יצירתי: "שרוליק", היא קראה לי ואמרה, "אלוקים נתן לך מתנה, זיכרון מעולה. בזמן הקרוב, בדרכך לבית-הכנסת בערב שבת תתלווה אלי. בכל פעם נשנה את מסלולנו, גם אם נאלץ לעיתים לעשות סיבוב קל ולהאריך את הדרך. נעבור על פני הבתים החד-קומתיים, ואתה תרשום בראשך באיזה בית מדליקים נרות שבת. במוצאי-שבת, אתה תזכיר לי מה היו הכתובות עם הנרות, ואני ארשום זאת בפנקסי". וכך היה.

סיפורה של גינגית
היא הסבירה לי כל דבר אבל מה שהכי הכי המם אותי היה כשהבנים התחילו לשיר שירי שבת. משהו קרה לי באותו הרגע ונתמלאתי התרגשות כי הזמירות היו מוכרות לי מאיפה שהוא. מאיפה יכולתי להכיר אותן? לא היה לי מושג. בטח שלא מהקיבוץ ובטח שלא בין הגויים אבל הנה הם שרים ובעמקי נפשי הכרתי את הזמירות והרגשתי חלק מכל המתרחש למרות הבנתי המצומצמת במהות השבת.

אודישן - סיפור אישי של אמא מיוחדת
חוזרת בתשובה והבת שלה הצליחה ב- אודישן
איך להתמודד - מה עם הצניעות? הבת רוצה שהאמא תלווה אותה להופעה? האם ללכת?
הסיפור האישי כאן - הכל אמיתי

ליל שבת בכותל
ליל שבת בכותל הוא זמן של שירה ושמחה לקראת כניסתה של שבת המלכה. מנינים, מנינים יש שם. אלה שרים ניגון ירושלמי שובה-לב עתיק, ואלה שרים ניגונים של הרב קרליבך הגורם להתלהבות סוחפת. יש כיפות שחורות וכיפות סרוגות, כובעים, שטריימלים וכיפות נייר. יש מנינים של ריקודים סוערים, ויש של נענוע הגוף בצורה איטית אפופת רזין. יש מקדימים ויש מאחרים, אלה מסיימים מעריב בעוד שאחרים - זה עתה מתחילים מנחה. הצד השוה שבכולם הוא, שכולם - כ-ו-ו-ו-ו-ל-ם - באו כדי להתרומם מספר טפחים מעל עולם החול והחולין, לקבל את פני שבת מלכתא מתוך רוב סילודין דקדושה ברזא דאחד.

בזכות יין לשבת
תוך כדי סיום העיסקה ביניהם, שם לב כי לא הרחק ממנו עומדת קבוצת צעירים מקומיים, מצביעה עליו ומדברת אודותיו. הוא חש באי נעימות, אך התעלם מכך. פתאום פנתה אליו אחת הבנות: "שלום". מאיר המשיך "לא לשמוע", אך היא התקרבה אליו יותר והחלה לדבר עמו בעברית. מאיר חשש מאד בתחילה, וניסה להתנער, אך הצעירה לא הרפתה.

מילה של תוכי
כאשר רכש דניאל את התוכי שלו, הוא החליט ללמדו מלים או ביטויים שיתאימו לסביבה הדתית בה הוא גר. לאחר אילף ממושך וסבלני, למד התוכי לומר ''גוט? שאבעס?'' ו''שמע ישראל'', ובתשובה לשאלה: ''מה שלומך?'' היה משיב, ''ברוך השם''.

סעודה שלישית בבית הכנסת
חסידים ראשונים תיקנו לאכול סעודה שלישית בציבור, במסיבת חברים ובזמירות וניגונים ואמירת "דברי תורה" ודברי חסידות , זאת  בעת שהקודש נושק לחול והאור מתערבב עם החושך. הרבי-או האדמו"ר מסב עם חסידים שר עמם ומאציל מרוחו על הסעודה. מסעודה שלישית יצאו היהודים לשבוע של חול עם טעמם-ניגונם של הזמירות המלווים אותם, כמו גם טעמו של הדג המלוח וריחו הבלתי נשכח.

סיפור אישי של כדורגלן
יום אחד גמלתי בלבי החלטה: די! לא בשבילי לגרום לחלול שבת המוני לאוהדים ע"י משחק הכדורגל... הודעתי על התפטרותי. אך יצר הרע ''שחק לי אותה''. במשך החדשים שנותרו לי להמשיך במשחק הכדורגל, כאילו השטן נכנס ברגלי ושיחק עבורי את משחק הכדורגל. מאמן הקבוצה פנה להנהלה : 'לתת לו ככל אשר יבקש, נצחון הקבוצה תלוי בו, הוא המוביל'!

קורבן מוסף שבת
יצחק ישב בחנות התכשיטים שברשותו והמתין ללקוחות,מבעד לפתח החנות נגלו לעיניו בנייני העסק המכילים בקרבם את עסקי היהלומים המפורסמים של יהודי אנטוורפן, מחשבותיו של יצחק ריחפו באותה העת בעסקים אחרים לגמרי, "והרי בסופו של דבר, בשעה שיבוא יומי לעבור לעולם אחר, האם אקח עימי משהו מן הזהב והברק המסנוור כל כך את עיני? האם לא הגיע הזמן שארפה מעט מן המרוץ אחר העושר ואגרום מעט נחת רוח לאבי שבשמיים?" הייתה זו תקופה בה הלכו והתעוררו בליבו של יצחק סימני שאלה על דרכו בחיים והוא החל לאט לאט לשמור חלק מן המצוות. לפתע התבהרה במוחו החלטה שהתבשלה במשך זמן רב. "מהיום אתחיל לשמור שבת."

תכנית ההתחזקות
נסעתי לסוף שבוע בצפון. לבית קטן עם גג אדום בלב מושב מירון, בית שבו מצווה להיות בשמחה. מין יקום חלופי שבו שרים מסביב לשולחן האוכל ורוקדים אפילו כשאין ממש מקום לרקוד.

hit counter script

עוד סיפורים

סיפורים על מידת הזריזות, ועל מעלת השבת: מאת הרב אריה קרן

סיפורים מתוך אתר שומר-שבס

סיפורים מתוך בית חב"ד

סיפורי תשובה באודיו - מתוך אתר תורה אחת

סיפורים נוספים מתוך שופר

סיפורים נוספים מתוך מאגר של מת"ל

מאגר סיפורי צדיקים

סיפורים חסידיים מתוך אתר בית הכנסת של אוניברסיטת באר שבע




קריאה מהנה! מאחל צוות שאבעס נט

*** בקשה חשובה מכל הגולשים ***

אם יש לכם סיפורים נוספים להוסיף לדף זה

shabesnet@gmail.com שלחו בבקשה לאימייל שלנו

צוות שאבעס-נט מאחל לכם שבת שלום