שמחה
אדר תשנ"ג
"והעיר שושן צהלה ושמחה"
בבוא רווחה לעם סגולה
ומני אז בכל שנה
מאירים בתכונתם ימי משתה
ושמחה.
וכתב מלכינו שלמה בירושלים,
שלשמחת הוללות, יתרון –
אין [1],
"ואין טוב",
הוסיף וכתב,
"כי אם לשמוח
ולעשות טוב בחייו" [2].
ננסה, בע"ה, לגלות
יסוד העניין,
כי אם אין יסוד אין בניין [3].
עלינו לחקור, להתבונן ולהבין:
שמחת התורה, בשר יין ותבלין.
כשעבודת אלוקים חסרה שמחה
וטוב לבב
מתקיימות הקללות ובתינו
נחרב [4],
ובאהבת חינם הגאולה תושלם
כי אהבה ושמחה הם אחד [5] לעולם.
התקן עצמך ללמוד תורה
והתחזק בתיקון המידות בהתמדה
ודע כי בזאת עיקר חיות האדם
תלויה
בהליכתו ע"פ טבעו,
בדרך הישרה [6].
על האדם לחיות ע"פ
מהותו האמיתית,
ולמצוא בקרבו פנימה את נשמתו
הישראלית [7].
ובשמחה תופיע בגופו נפשו
האלקית במלא חיותה,
כשידבק בתורה, מצוות ומידות
המתאימים לטבעיותה.
כי השמחה האמיתית, כך כתב
החסיד במסילת ישרים,
שיעלוז לב האדם על שזוכה
לעבוד לפני אדון עולמים
ולעסוק בתורתו ובמצוותיו,
עוד הוסיף והביא,
שהם השלמות האמיתית [8] והיקר הנצחי.
ונלמד ממעשה דוד שפזז וכרכר
בעת שהארון למקומו הושב,
שראוי לפעול, בעבודת הש"ית
ולכבודו, בשמחה ובטוב לבב.
לפי שעבודתו ית' טבעית היא
לבני האדם
ומעצמיותם ימשכו אליה לעולם [9].
במיוחד עלינו יושבי א"י [10] ובאי בית המדרש
ראוי לשמוח בעושנו
ב"ה, כל יום מחדש
ולעורר ע"י שמחתנו
בכלל ישראל, שמחת ד' ית'
ומרגוע לגוף והרחבה לנפש
יבואו בהכרח [11].
וכשתצליח ותשכיל ותעלה מדריגות
מכל הרעיונות המעציבים יצאו
אורות,
המאירים את הנשמה בשלל צבעים
נחמדים,
מאשרי לב ונפש [12] לו ולאחרים.
ונסיים בתפילה לאבינו שבשמים
שיחזק את עמו ויחיים מיומיים
וכשם שליהודים היתה אורה
ושמחה וששון ויקר
ישוב וישמח שמחת עולמים
העם הנבחר.
ויהי רצון שיזכנו בימים
אלו לשמוח ביין התורה
בזריזות, בשקידה, בעיון
ובהתמדה.
וירימו הגביע המשוחררים
מעבדות הזמן,
ו"חמרא וחיי לפום רבנן" [13].
1 - קהלת ב, יא-יב
2 - שם ה, יב
3 - נימוקי יוסף,
בבא בתרא דף ד בדפי הרי"ף
4 - דברים כח,
מז
5 - פלא יועץ
6 - אבן שלמה פ"א
7 - עקבי הצאן
קכד
8 - נתיב
התורה פי"ח, נתיב גמ"ח פ"ד, אור חדש עמ' קפ"ו "כי השמחה
היא מצד השלמות"
9 - רלב"ג
10 - עי' אור החיים
דברים כו, א
11- אגרות
הראיה פח
12 - מאמרי הראיה
510
13 - שבת סז: