משפחת רוזנבוים מטילהיים

 

שורשי משפחתנו בבוואריה, נמצאת במשפחת רוזנבוים מטיילהיים. אנו צאצאי זעקעל, אחיו של הרב מנדל רוזנבוים מצל, השתדלן הראשי ליהודי בוואריה.  טיילהיים היא כפר במחוז וירצבורג, בוואריה, גרמניה. קהילה יהודית הייתה קיימת מאז המאה ה-17. בית כנסת הישן הוקם בשנת 1751. באמצע המאה ה-19 נבנה בית כנסת חדש וחמישים ילדים למדו בבית הספר היהודי. בליל הבדולח (9-10.11.38) הושחת בית הכנסת ובתים של יהודים נהרסו ונשדדו. ב-7.2.1942 נותרו במקום 43 יהודים. 31 יהודים שולחו לאיזביקה במחוז לובלין, פולין דרך וירצבורג, בתאריך 25.4.1942 ועוד תשעה שולחו לגיטו טרזינשטט בספטמבר. אחרי המלחמה לא חזר איש מיהודי המקום לטילהיים.

.
הרב אליה לואנס (אשכנזי), נכדו של ר' יוסף איש רוזנהיים, מצאצאי המהרש"ל ורש"י, נולד בפרנקפורט (גרמניה) בכ"ג אייר ה'שכ"ד. הוא למד בישיבה של המהר"ל מפראג וכיהן כרב בערים: הנאו, פולדא, פרידברג ווורמס [ורמייזא]. הוא נודע כדרשן, כחזן, כפייטן וכמקובל גדול שעסק גם בכתיבת קמעות והתפרסם בכינוי "רבי אליהו בעל שם". הוא כיהן גם כראש ישיבה בוורמייזא, שם השיב את נשמתו ליוצרה בכ"א תמוז שצ"ו.

על פי אילן יוחסין ישן, בתו הינדלין היתה אשת הרב אורי פיבוש רוזנבאום. ובנם, ר' רפאל רוזנבאום, היה מאבותיו של הרב יצחק יהודה (איציק ליב) רוזנבוים, אביהם של ר' זעקעל ושל ר' מנדל צל.

הרב יצחק יהודה (ר' איציק לייב) רוזנבוים מהוכברג (נפטר 1810), עמד בראש אחד המשפחות הענפות ביותר בבוואריה. הוא היה ש"ץ, דיין ומורה צדק בטילהיים שהטביע את חותמו על בני העיירה, ותקנותיו לביצור חומות הקדושה והטהרה בעירו נשמרו לאורך ימים. הוא נשא את מרת גענדל, שמוצאה מהעיר קליינשטיינאך. בניו גדלו וחונכו בבית שקול תורה נשמע בו תמיד. מצאצאיו הסתעפו משפחות מכובדות בישראל.

הרב זעקעל פינחס בן יצחק ליב רוזנבוים (1778-1865), המכונה "ר' זעקעל תילים", שימש ברבנות טילהיים אחר אביו והיה ידוע כנדבן לצורכי ציבור. בצוואתו הוא ציווה לתת מאות טליתות לבית הכנסת, לשימוש הציבור. טליתות אלו הונחו בכניסה והיו בשימוש עד לפירוק הקהילה בימי הנאצים. כמו כן הורה על הקמת קרן שתממן נרות תמיד עבור ביקור חולים בא"י, נרות שעוה עבים לתאורת בית הכנסת וכן לימוד תורה עבור ילדי העניים.

ר' מנדל "צל" רוזנבוים, נולד בשנת תקמ"ג (1782) בעיר טלהיים. עוד בשנות ילדותו הצטיין באהבת תורה, ועד שנתו השמונה עשרה עמל ושקד בה בלי הפוגות ומילא כריסו בש"ס ופוסקים. רק אחרי חתונתו, החל לשלוח במסחר ידו והתפרנס מן הרוכלות. ואכן ההצלחה האירה לו פנים, מסחרו התרחב והוא התעשר. עם היותו טרוד במסחר, הרבה לעסוק בתורה והרבה במעשי צדקה וחסד. והיה לשתדלן ועסקן מפורסם, שהתפרסם בדורו כצדיק ובעל מופת.

 

ר' מנדל "צל" בן יצחק ליב רוזנבוים, נולד בשנת תקמ"ג (1782) בעיר טלהיים. עוד בשנות ילדותו הצטיין באהבת תורה, ועד שנתו השמונה עשרה עמל ושקד בה בלי הפוגות ומילא כריסו בש"ס ופוסקים. רק אחרי חתונתו, החל לשלוח במסחר ידו והתפרנס מן הרוכלות. ואכן ההצלחה האירה לו פנים, מסחרו התרחב והוא התעשר. עם היותו טרוד במסחר, הרבה לעסוק בתורה והרבה במעשי צדקה וחסד. והיה לשתדלן ועסקן מפורסם, שהתפרסם בדורו כצדיק ובעל מופת.

בתקופה זו היה מצב היהודים רע ומאות חוקים מפלים חוקקו נגדם. מידי שנה בשנה היה נוסע ר' מנדל פעמיים, שלש ויותר לעיר הבירה הבווארית, מינכן, ושוהה בה בין חמישה לשבעה שבועות כדי להיפגש עם שרים ומקורבים למלכות להשתדל לטובת היהודים. בהשתדלותו בוטלו כמה גזירות שהוטלו על יהודי המדינה. הוא הוכר כשתדלן הראשי של יהודי בוואריה ועמד בראשם. היה נחשב בין שרי ויועצי לודוויג הראשון מלך בוואריה ובנו המלך מקסימיליאן השני, שכיבדוהו ואף כינוהו בתואר "הגמון היהודים מצל". הרב מנדל שימש כראש הקהל בוירצבורג וכשר האוצר של לויטפולד מלך בוואריה. על אחת מפגישותיו עם המלך מקסמיליאן השני מושל בוואריה, שנועדה לבטל את הגזרה שאפשרה רק לבן אחד בכל משפחה להינשא, מובאת מסורת משפחתית: "המועד הראשון שקבע לו מלך בוואריה היה ביום שבת, ובהיות שהדבר דחוף מאד לא רצה רבי מנדל שידחו אותו לאחר השבת, אבל בהיות שבית המלון שהתאכסן בו היה רחוק כמהלך מיל מהיכל המלך עשה דרכו ברגל כו', כשנכנס בפרוזדור הרגיש במנעליו שהיו מכוסים אבק, ויפשט את מטפחתו שהייתה קשורה על צווארו ויתחיל להסיר את האבק מעל נעליו, נתמלא השר העומד על הפתח חימה ויקפוץ ממקומו כאילו כפאו שד, ויצעק עליו בכעס ורוגז על עשותו מעשה כזה בבית המלך. ולקול הצעקות יצא המלך מחדרו לראות בשל מי קמה הסערה, בראותו את הישיש כאילו היה משותק ממראהו לקח אותו בידו וינהלהו אל חדרו וישאלהו למה הלך כל הדרך ברגל אילו ידע זאת היה שולח לו את מרכבתו להביאו אליו, הודה לו רבי מנדל ויצטדק לפניו שהוא הוכרח ללכת ברגליו כדי שלא לחלל את השבת, והמלך הקשיב לבקשתו ברוב עניין וייתן צו למלאות מבוקשו, כשנפטר מעל המלך נתן לו המלך משענת מקושטת בכסף למען ישען עליה בשובו לביתו, וכאשר הסביר לו רבי מנדל שלא יוכל לקבל מתנתו מפני איסור משא בשבת ציוה על אחד ממשרתיו ללוותו ולשאת את המשענת אל ביתו למען תהיה לו למזכרת אהבתו אליו, רבי מנדל השתמש במשענת ההיא מהיום ההוא והלאה עד שנפטר מהעולם כו' " (בדרך לציון, א.ר. מלאכי, תלפיות שנה ו' גיליון א-ב. הובא גם בספר "ההר הטוב הזה"). המקל השתמר אצל נכדו הד"ר ווינטר, עד שנאבד בימי השואה. ר' מנדל רוזנבוים התייצב נגד תנועת הרפורמים, סילק את הרב הרפורמי של וירצבורג מרבנותו והושיב במקומו את הרב יצחק דוב הלוי במברגר. כאשר רבם של הרפורמים בפיורדא, ד"ר לוי, כמעט והכריע את הרב החרדי, רבי זאב וואלף המבורגר, נסע ר' מנדל למינכן, להשתדל לטובת החרדים, עד שהממשלה פקדה על ד"ר לוי שנבחר לרב ברוב דעות, "שלא יזיד להעביר את היהודים על המנהגים העומדים מאז ומימים".

 

בשנת ה'תקע"ט פרצו מהומות דמים בוירצבורג שנודעו בשם פרעות הפ-הפ ותושביה היהודים נאלצו לגלות מהעיר. הרב מנדל רכש בשותפות עם ידיד, מר רוזנטל, מנזר נטוש מחוץ לעיר, מרחק שעת נסיעה מוירצבורג. מבנה זה היה לאחוזה נרחבת, היא "אחוזת צל", בה הוקם מרכז קהילתי יהודי. הם בנו שם בית כנסת, בית מדרש, מקוה טהרה, בית מלאכה לייצור מסמרים, וטחנת קמח. בניו וחתניו ניהלו את מפעל המסמרים וראו ברכה בעמלם. הרווחים הושקעו בפרנסת המשפחה ובהחזקת האחוזה ומוסדותיה. הוא החזיק בביתו על חשבונו צעירים שישבו יומם ולילה ועסקו בתורה וקבע להם שיעורים. בבית זה, שהיה מלא תורה וחכמה, גידל את בניו לתורה ולאהבתה ואת בנותיו השיא לתלמידי חכמים.

ר' מנדל הזמין מהג"ר אברהם בינג, ראש ישיבת וירצבורג, מלמד לחמשת בניו. הג"ר בינג שלח את כך הרב אליעזר ברגמן, בהיותו כבן 23, כמלמד. כשנה לאחר מכן, בשנת תקפ"ג, נשא הרב אליעזר את בתו הבכורה מרת רבקה סילא שנולדה בשנת תקס"ו, וטרם נישואיו התנה עמם שלאחר שיסיים את תפקידו כמלמד יעלו לארץ ישראל. הרב מנדל פעל רבות לטובת יישוב א"י, ובהשתדלותו עלו משפחות, שהיו אח"כ מראשוני החברים בכולל הו"ד וממייסדיה. מתוך יומנו של הרב ברגמן נראה שגם חותנו רבי מנדל התכונן לעלות לארץ ישראל.

ר' מנדל הזמין מהג"ר אברהם בינג, ראש ישיבת וירצבורג, מלמד לחמשת בניו. הג"ר בינג שלח את כך הרב אליעזר ברגמן, בהיותו כבן 23, כמלמד. כשנה לאחר מכן, בשנת תקפ"ג, נשא הרב אליעזר את בתו הבכורה מרת רבקה סילא שנולדה בשנת תקס"ו, וטרם נישואיו התנה עמם שלאחר שיסיים את תפקידו כמלמד יעלו לארץ ישראל. הרב מנדל פעל רבות לטובת יישוב א"י, ובהשתדלותו עלו משפחות, שהיו אח"כ מראשוני החברים בכולל הו"ד וממייסדיה. מתוך יומנו של הרב ברגמן נראה שגם חותנו רבי מנדל התכונן לעלות לארץ ישראל. ר' מנדל לא היה, לא רב ולא ר"מ, אלא סוחר שנהג את עצמו בפשטות גמורה, אך שקד בתורה יום ולילה. בעל חסד מופלא, ומדקדק בהלכה ובהידורה כחוט השערה. אנשי דורו אמרו עליו שטובת ליבו האירה פניו ונתנה לו חן וסבר פנים יפות מיוחד שהקסימו כל רואיו. אלפים נהרו לעיירה הקטנה "צל", להיוושע ע"י ברכותיו ותפילותיו. גם גויי הסביבה בקשו ברכותיו והאמינו שתפילותיו מקובלים בשמים. הוא נפטר זקן ושבע ימים כבן פ"ה שנים בי"א תשרי תרכ"ט (1868) ונטמן בעירו.
הקהילה היהודית בצל חרבה לפני שנת 1933.


מקורות:

Article from "The Encyclopedia of Jewish life before and During the Holocaust".

פנקס הקהילות, גרמניה בוואריה, יד ושם, ירושלים תשל"ג, עמ' 501-502

אספקלריא, עמ' 159, מצבת זיכרון הרב הופמן ז"ל, מאת הרב ד"ר שמשון רפאל וייס, מכון מדעי טכנולוגי להלכה

מדמויות ירושלים, יעקב גליס, הוצאת "ירושלים" תשכ"ב

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%9C_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%91%D7%90%D7%95%D7%9D

http://www.col.org.il/pics/inbox/9856989_9028393.pdf

http://wc.rootsweb.ancestry.com/cgi-bin/igm.cgi?op=GET&db=lesmoyaux&id=I2388
http://www.alemannia-judaica.de/zell_am_main_synagoge.htm

מקורות לעיון נוסף:

א. ההר הטוב הזה, פועה שטיינר

ב. ידיעה על פטירת ר' מנדל רוזנבוים בעיתון הלבנון 11.11.1868 - באתר עיתונות יהודית היסטורית

מקורות בגרמנית:

ג. ב- der Israelit חשון תרכ"ט (1868) מופיע הספד ר' יונה רוזנבוים על אביו.

ד. ב"לוח צאצאיו של ר' מנדל צעל", בעריכת דוד טכויאר ת"א 1957-7

ה. ספר נוסף שיכול להיות שייך לענייננו:

ו. "Meine Jugenderinnerungen an eine w?rttembergische Kleinstadt" by Bruno Stern (1968) ["... 1836 heiratete die Tochter Jette aus erster Ehe Elias Raphael Rosenbaum aus Zell am Main, den Sohn von Mendel Rosenbaum aus Theilheim und von dessen Frau ..."].

ז. "Die Memorbuecher der juedischen Gemeinden in Bayern" by Dr. M. Weinberg, Rabbiner (Verlag S. Neumann, Frankfurt a. Main, 1937)

מקורות באנגלית:

בסוף ספרו של ברטולד (ברוך) שטרויס על הרוזנבאומים מצל מופיע אילן יוחסין. (לונדון 1962).

"The Rosenbaums of Zell: A Study of a Family" by Berthold Baruch Strauss, Berthold Strauss, Hile Wechsler (1962).