פרשת חוקת

בס"ד

 

 

חטאו של משה - מידותיו של הקב"ה    /  ירון הר-שושן

 

 

מפרשים רבים תוהים לגבי חטאו של משה במי מריבה[1].

משה מצטווה לדבר אל הסלע , ובמקום זאת הוא מכה בו.

 

הרי מידתו של הקב"ה הנה "מידה כנגד מידה" ,אם כן מה הקשר בין "על אשר מעלתם בי במי מריבה" לבין אי כניסת משה לארץ ישראל.

אולי "המידה כנגד מידה" הנה בכך שמשה הצטווה רק לעמד מרחוק ולדבר , ובמקום זאת הוא הכה/נגע , לכן עונשו הנו לראות את ארץ ישראל מרחוק ולא לגעת.

אך קשר זה נראה מעט "קטנוני" ונדרש ביאור נוסף.

 

בפרשת בהעלותך  יא' י'-יז' בקברות התאווה :משה אומר לקב"ה

פסוקים יא'- יב'   – "למה הרעת לעבדך ולמה לא מצתי חן בעיניך לשום את משא כל העם הזה עלי : האנכי ילדתיהו כי תאמר אלי שאהו בחיקך כאשר ישא האמן את היונק על האדמה אשר נשבעת לאבתיו"

פסוקים יד'- טו'  -  " לא אוכל אנכי לבדי לשאת את כל העם הזה כי כבד ממני: אם ככה את עשה לי הרגני נא הרג אם מצאתי חן בעיניך ואל אראה ברעתי".

אם נדייק בדברי משה , נראה שהוא אומר שני דברים.

האחד : העם הזה כבד ממני , ואני צריך עזרה – בקשה אשר לכאורה הנה די טבעית.

השני  : משה גם אומר "כאשר ישא האמן את היונק על האדמה אשר נשבעת לאבתיו"  משה אינו רק מתלונן על "כעת" במדבר , אלא ממשיך לעתיד לאחר כניסת בני ישראל לארץ, ושם הוא אינו רוצה להיות בתפקיד האומן.

ועוד , משה אומר " אם ככה את עשה לי הרגני נא הרג".

הקב"ה עונה למשה "אספה לי שבעים איש וכו' " – התשובה הנה אך ורק על תלונת משה לעכשיו, אך לתלונת משה על העתיד הקב"ה אנו מתייחס כלל.

 

ופה טעותו של משה.

וכאן אנו רואים את מידותיו של הקב"ה:

 

משה היה צריך להאמין בקב"ה לגבי העתיד, וודאי לא להלעיז על בני ישראל.

ולכן הקב"ה כאילו מקבל את דברי משה כפשוטם וכאילו עונה למשה – אתה אינך רוצה לשאת את בני ישראל בארץ? אתה אומר "הרגני נא הרג"?

אקבל את דבריך , ואכן לא תיכנס עם בני ישראל לארץ, ואכן אהרגך במדבר.

ולמעשה חטא מי מריבה, הנו רק כמין עילה וסיבה רשמית, אשר עליה ניתן להעמיס את פסק הדין אשר נכתב על משה בקברות התאווה וחיכה לחתימתו עד מי מריבה[2].

 

ואפשר למצוא תמיכה להשערה זו בסמיכות נבואתם של אלדד ומידד (יא', כו') אשר מיד כאשר נחה רוח ה' על שבעים הזקנים התנבאו במחנה.

ואומר רשי "היו מתנבאים משה מת ויהושע מכניס את ישראל לארץ".

 

אנו רואים את מידתו זו הקב"ה , גם בחטא המרגלים כאשר אומרים בני ישראל בפרשת שלח פרק יד' פסוק ב' "או במדבר הזה לו מתנו" הקב"ה כאילו אומר להם אתם אומרים שעדיף למות במדבר במקום להיכנס לארץ? אקבל את דבריכם , ובמדבר תמותו.

 


 

[1] סיכומי שיטות מפרשים ביחס לחטאו של משה נמצאים במאמרם של הרצל רוזנברג, של הרב עזריאל אריאל, הרב משה צוריאל וכו'.

[2] אברבנאל במדבר כ': "ומפני כבודם לא נזכרו עונשיהם באותם הסיפורים ונתלו בענין מי מריבה... ואמנם ענין מי מריבה היה לשניהם (למשה ולאהרן) סיבה מגיעה כי בהיותם מוכנים לאותו עונש מפני העוונות הקודמים נענשו בענין מי מריבה". עיין שם.