הרב יעקב יהודה ליב פלק

הרב פלק כתב הסכמות למספר ספרים ובהם:

רבי עקיבא איגר והרב יעקב יהודה ליב פלק

- רבי עקיבא איגר כתב אליו מכתב - תשובה בשו"ת רעק"א ח"א מ"ב מופנת "להרב רבי פלק אב"ד בשלזין".
- בספר אגרות רבי עקיבא איגר - אגרת כ נשלחה לרבנים בראוויטש, הרב אהרן יהושע הרצפלד ולרבי יהודה נוימבורג, אודות נתינת כתב סמיכה לת"ח א' שאנשי קהלתו רוצין למנות לדיין רק באם יהיה לו סמיכה מרב מפורסם. תאריך כתיבתה: עש"ק כ"ב סיון פ"א לפ"ק פוזנן. ושם מובא: לדעתי יביא כתב מליצה מכבוד ידידי הרב המאה"ג מו"ה ליב נ"י אבדק"ק דיהרנפורט ועינכם תחזנה מישרין ומכבר יש להרבני מוהר"מ נ"י כתב סמיכה מהגאב"ד קראטשין אבל אנשי ק' ברעסין רוצין בדוקא שיביא עוד סמיכה מרב מפורסם, כה שמעתי, ואתם בודאי תראו לעשות הטוב והישר.

- הגאון ר' יעקב ליב קראך זצ"ל בא בהיותו בן ארבע עשרה לישיבתו של ר' יהודא ליב פאלק ז"ל שהיה רבה של דיהרנפורט ויואל לשבת שם ללמוד בהתמדה ובחריצות מיוחדת. ותתד שנה מעיניו ותנומה מעפעפיו, יום ולילה לא פסק מגירסה, שם גדל והצליח בלימוד ונעשה לאילן גדול ששרשיו וענפיו מרובים. בספר חזקה רבה, לרב יעקב יהודה ליב קרוך עמ' יב- יג מובא כי בהיות המחבר לומד בישיבת דיהרנפורט שלח אותו רבו הגאון יהודה ליב פאלק ז"ל בשנת תקצ"ז אל גאון הדור רבי עקיבא איגר זצ"ל שהיה רבו מובהק למסור לו איחוליו לרפואה שלמה ולקבל ברכתו. בהזדמנות זו הרצה לפני הגאון רע"א זצ"ל את מה שחידש בסוגיא של מעות קונות. כפי ספורו של הרב קראך סברתו מצאה חן העיני הגאון רע"א ובירך אותו ברכת יברכך בהניחו ידיו על ראשו וברכה מיוחדת שלא יפסוק מללמוד ולהגות בתורה כל ימי חייו. "כשנפרד הבחור ממנו בקשו הגאון שכשיגיע לפרקו יקח לו אחת מבנותיו של תלמידו החביב הג' ר' יהודה פאלק ז"ל ובזכות זה יובטח לו פרנסת ביתו ושל בניו וזרעו אחריהם. כשחזר לרבו ומסר לו את כל מה שראה, מסר לו רבו לאשה את ביתו בילא לאשה ובבית חותנו לא נח ולא שקט והקדיש כל עיתותיו ללמוד תורה". אחר זמן העתיק רבו הגאון י' ליב פאלק מושבו לברסלוי כמורה צדק בבית הכנסת של שקלאב, והוא המשיך לשבת על התורה והעבודה עוד כחמש שנים.

הייחוס לפני יהושע

קיימת מסורת משפחתית בקרב ענפים רבים ומרוחקים במשפחה שהרב יעקב יהודה ליב פלק הוא מצאצאי הפני יהושע, אך עדיין אין לי הוכחות התומכות טענה זו.
הרב יעקב יהודה ליב היה הראשון לאמץ את השם "פלק" כשם משפחה. קיימת סברא, לא מוכחת, כי הרב יהושע פלק אביו, הוא הרב יהושע בן יצחק איזק, מחבר הספר "בניין יהושע" על אבות דר"נ, דא"ר, דא"ז ופרק השלום (דיהרנפורט, תקמ"ח). בהקדמת ה"בנין יהושע" מוזכר ייחוס המחבר, אך לא מוזכר הפני יהושע.
הרב דוד פלק שליט"א בחוברת "בתורתו יהגה", מביא את נוסח מצבות הרב יעקב יהודה פאלק ומשפחתו, ומוסיף: "נוסח מצבת זקנינו רבי יעקב יהודה לייב בן רבי יהושע פלק זצ"ל, נין ונכד לרשכבה"ג רבי יעקב יהושע פלק זיע"א בעל הפני יהושע".

בירחון מוריה (ירחון תורני, מכון ירושלים, שנה יב ז-ט) עמ' צט – מובאים הערות הבית מאיר על ספר תרומת הדשן: "מכתי"ק הנמצא ברשות אבי מורי הר"ר יצחק צבי שרייבער שליט"א הנני מדפיסם לע"נ אמי מורתי תרצה שרייבער [אשת ר' זאת נחום] בת ר' יהושע פאלק בן שרה [אשת רבי יעקב יהודה פאלק (נין הפנ"י) בת מרת פריידא [אשת רבי יהודה נוימבערג] בתו של הבית מאיר. גיטל אשת ר' יהושע פאלק היתה בת טשארנע אשת רבי ליפמאן ראוויטש בת פריידא בת בעל הבית מאיר] נפטרה ו' אלול תש"מ. ת.נ.צ.ב.ה. י. שרייבער".
וכן מופיע בספר "אש תמיד", ספר זיכרון לזכר אליעזר שלזינגר הי"ד, עמ' תתל"ד – מובא "הגאון זאב נחום נשא לאשה את הרבנית טשארנה (בת הרב יהושע בן הרב יעקב יהודה ליב פאלק ) "מזרע קדש גזע תרשישים" כחקוק על מצבתה. הן מצד אביה והן מצד אמה היה נכדתו של בעל ה"בית מאיר". כן היתה נכדתם של בעל ה"פני יהושע" ו"מגיני שלמה" ולמעלה בקודש עד רבינו הבכור שור מבעלי התוספות מזרע יוסף הצדיק".
וכן מובא בספר נשאל לדוד ב, או"ח חו"מ, ר' דוד בן אברהם אופנהיים, מכון חת"ם סופרת תשל"ה, עמ' מו: מוהר"ר יעקב יהושע וורעשנער נ"ע, נין ונכד לה"פני יהושע".
יש לציין כי על מצבות בני הרב יעקב יהודה ליב פלק וצאצאיהם מוזכר שהם צאצאי הבית מאיר, אך לא מוזכר שהם צאצאי הפני יהושע.
ויש בכך ראיה לכאורה שאין הם צאצאי ה"פני יהושע", שכן לא מתקבל על הדעת שייחוס קיים, אם קיים, לא יופיע על המצבות.

דבר תורה משמו

בספר נחלת יעקב עה"ת לרבנו בעל הנתיבות, על פרשת וירא, ה, מובא:
ויאמר יצחק אל אברהם אביו ויאמר אבי וגו' ויאמר הנה האש וגו'. ושמעתי בשם מורי וחצי אא"ז הרב המופלג מהור"י פאלק זצ"ל ראב"ד דק"ק ברעסלויא, בשם אביו הגאון אבד"ק דיהרנפורט זצ"ל, דדקדק כפילת תיבת "ויאמר", ואריכות הפסוק והיה לו לכתוב "ויאמר יצחק לאביו הנה האש", דזה משמעות הפסוק. ותירץ דהיה קשה ליצחק, למה אמר אברהם לעיל ואני "והנער" נלכה עד כה, ולא אמר ואני "ובני", וחשש יצחק, בהרגישו כי רצון אביו להעלותו עולה, לזאת נהפך לו לאכזר ואינו מרחם עליו כרחם אב ע"כ קראו "אבי" לנסותו, אם יעננו, ועדיין קבוע בלבו אהבת אב, וכאשר ענהו "הנני בני" והוברר לו כי עדיין כל געגועיו עליו. אמר לו א"כ "איה השה לעולה", והשיב "ד' יראה לו השה לעולה בני", לא אני בחרתי בך, כי אם ד', ואני ואתה חייבים בכבודו, ואז "וילכו שניהם יחדיו", בכוונה אחת. (ע' רש"י על הפסוק [ח'] יראה לו השה). נכד המחבר המביא לבית הדפוס.

הספד עליו

בס' חסד לאברהם מר' אברהם טרוימאן דף ז' ע"א - ט' ע"א מובא: "הספד אשר ספדתי בביה"כ לאנדשוהל ד' אב תקצ"ח על מיתת הרב וכו' וכו' מו"ה יהודא אב"ד דק"ק דיהרנפורט ועל הרב החריף הצדיק מו"ה פלק נאשעלסקיא". ושם בתוך ההספד מופיע: "וגדולי הצדיקים הללו א' ה"ה הרב הגדול הצדיק מהו' יעקב יהודא שהי' אב"ד דק"ק דיהרנפורט שלא היה זז כל ימיו מד' אמות של הלכה והיה מתנהג בחסידות ובפרישות...".

מקורות לעיון נוסף:

1. אתר סטיב פאלק: http://www.familymemory.org/pages/6/index.htm

2. ישנו מאמר נדיר שלא מצאנו עד כה, שיתכן וכלול בו מידע: Zur Geschichte der jud. Geineinde in Dyhernfurth. מאת ד"ר מ. גרינוולד, בשנתון של ליברמן, בריג 1882.

אם יש למי מהקוראים מידע נוסף על הרב יעקב יהודה ליב פלק זצ"ל – אשמח אם תכתבו אלי לדוא"ל: [email protected]