חיי שרה

בס"ד                                                                                                                                                                                            כ"ט חשון תשס"ז

 

ברכת ה' – וקניין הארץ .

 

  בבואו לקבור את שרה , אומר אברהם לבני חת :

 

בראשית פרק כג

(ד) גֵּר וְתוֹשָׁב אָנֹכִי עִמָּכֶם תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת קֶבֶר עִמָּכֶם וְאֶקְבְּרָה מֵתִי מִלְּפָנָי:

 

ואומר רש"י :

 

רש"י בראשית פרק כג פסוק ד

(ד) גר ותושב אנכי עמכם - גר מארץ אחרת ונתישבתי עמכם. ומדרש אגדה אם תרצו הריני גר, ואם לאו אהיה תושב ואטלנה מן הדין שאמר לי הקב"ה (לעיל יב ז) לזרעך אתן את הארץ הזאת:

  

ונשאלת השאלה : מהי באמת טענתו הקניינית של אברהם כלפי בני חת :

הרי לא קיבל אברהם את הארץ עדיין , ואם הבטיח הקב"ה לתת את הארץ לזרעו , עדיין לא התקיים הדבר , וראינו זאת במספר מקומות:

 

רש"י בראשית פרק יג פסוק ז

(ז) ויהי ריב - לפי שהיו רועים של לוט רשעים ומרעים בהמתם בשדות אחרים, ורועי אברם מוכיחים אותם על הגזל, והם אומרים נתנה הארץ לאברם, ולו אין יורש, ולוט יורשו, ואין זה גזל, והכתוב אומר והכנעני והפרזי אז יושב בארץ ולא זכה בה אברם עדיין:

 

ויותר מכך

 

בראשית פרק טו

(יג) וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה:

 

ואומר רש"י

 

רש"י שמות פרק יב פסוק מ

שלשים שנה וארבע מאות שנה - בין הכל משנולד יצחק עד עכשיו היו ארבע מאות שנה. משהיה לו זרע לאברהם נתקיים (בראשית טו יג) כי גר יהיה זרעך, ושלשים שנה היו משנגזרה גזירת בין הבתרים עד שנולד יצחק.

  

ז"א שספר הקב"ה בגזרת "גר יהיה זרעך" החל מלידת יצחק , ואם כבר ניתנה הארץ לאברהם כיצד יכול הקב"ה לעשות כן , הרי נאמר " בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם " והיה צריך לספור החל מירידת יעקב למצרים.

 

אלא אנו חייבים לומר שלא הוקנתה הארץ לאברהם .

 

אם כן שוב, מה טענתו של אברהם לבני חת?

וכן , פעמים רבות ברך הקב"ה את האבות ,בנושא ארץ ישראל , ואף נשבע לאברהם  וברכתו של הקב"ה וודאי שבועתו – וודאי איננה חוזרת ריקם .

 

ראשית נראה מהי הגדרה של קניין קרקע עפ"י ההלכה , אומרת המשנה:

 

תלמוד בבלי מסכת קידושין דף כו עמוד א

מתני'. נכסים שיש להם אחריות - נקנין בכסף ובשטר ובחזקה,

 

ומפרטת הגמרא:

 

בכסף אנו למדים מ..  

תלמוד בבלי מסכת קידושין דף כו עמוד א

גמ'. בכסף מנלן? אמר חזקיה, אמר קרא: שדות בכסף יקנו (ירמיהו לב)

 

ובשטר אנו למדים מ..

תלמוד בבלי מסכת קידושין דף כו עמוד א

ובשטר. מנלן? אילימא משום דכתיב: וכתוב בספר וחתום והעד עדים (ירמיהו לב), והאמרת: שטר - ראיה בעלמא הוא! אלא מהכא: ואקח את ספר המקנה  (ירמיהו לב). אמר שמואל: לא שנו אלא בשטר מתנה, אבל במכר - לא קנה עד שיתן לו דמים. 

  

ובחזקה אנו למדים מ..

תלמוד בבלי מסכת קידושין דף כו עמוד א

ובחזקה. מנלן? אמר חזקיה. אמר קרא: ושבו בעריכם אשר תפשתם (ירמיהו מ), במה תפשתם? בישיבה. דבי ר' ישמעאל תנא: וירשתם אותה וישבתם בה (דברים יא), במה ירשתם? בישיבה.

 

ונתבונן בפסוקים :

 

בראשית פרק יג

(יז) קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה:

 

ואומר הרמב"ן

 

רמב"ן בראשית פרק יג פסוק יז

 

(יז) קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה - יתכן שזה רשות כרצונו, אמר לו בכל אשר תרצה ללכת בארץ לך, כי אהיה עמך ושמרתיך מרעת הגוים, כי לך אתננה, כלומר שלך תהיה. ואם היא מצוה שילך בה כל ארכה ורחבה להחזיק במתנתו ........

 

ז"א מפרש הרמב"ן , כי קנה אברהם את הארץ ועליו ללכת בה לאורכה ולרוחבה על מנת להחזיק במתנתו .

 

אך לאור השאלות שהעלנו לעיל , אולי אפשר לפרש את דברי הקב"ה וכן את כל נושא נדודי האבות בארץ כנען אחרת :

 

ראינו בקניין חזקה , כי הקניין מתבצע ע"י "ישיבה "  .

אומר לו הקב"ה לאברהם "קום והתהלך בארץ "  = אל תשב במקום אחד שלא תקנה חזקה. 

"כי לך אתננה " שהרי היה לכאורה צריך לומר " כי לך נתתיה " בלשון עבר , שהרי אדם רוכש/מקבל קרקע ואז מתחיל לטייל לאורכה ולרוחבה כרצונו , ולא הפוך.

אלא אמר הקב"ה לאברהם - בידך הדבר נתון – אם תבצע קניין , לך אתננה .

 

וכן ביצחק :

 

בראשית פרק כו

(ג) גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת וְאֶהְיֶה עִמְּךָ וַאֲבָרְכֶךָּ כִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל וַהֲקִמֹתִי אֶת הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִיךָ:

 

אומר לו הקב"ה ליצחק , " גור בארץ הזאת " תנהג בה מנהג גר ולא תקנה אותה בקניין.

"כי לך ולזרעך" - בידכם הדבר נתון.

" אתן" – שוב בלשון עתיד = אם תקנו ,אתן.

 

 

וכעת מובן דו השיח בין אברהם לבני חת :

אומר אברהם – אם תרצו למכור הריני גר , ואם לא הריני תושב – כי בידי הדבר נתון שכבר נתנה לי זכות הקניין מהקב"ה ועתה אקנה את הקרקע כרצוני בפעולת קניין.

 

ועונים לו בני חת - 

 

בראשית פרק כג

(ו) שְׁמָעֵנוּ אֲדֹנִי נְשִׂיא אֱלֹהִים אַתָּה בְּתוֹכֵנוּ בְּמִבְחַר קְבָרֵינוּ קְבֹר אֶת מֵתֶךָ אִישׁ מִמֶּנּוּ אֶת קִבְרוֹ לֹא יִכְלֶה מִמְּךָ מִקְּבֹר מֵתֶךָ:

 

ואומרים המפרשים:

רמב"ן בראשית פרק כג פסוק ד

(ד) גר ותושב אנכי עמכם -....... ומפני שאמר "תנו", חשבו שבקש אותה מהם במתנה, וענו אותו אינך נחשב בעינינו כגר ותושב, אבל אתה מלך, המליכך האלהים עלינו ואנחנו ואדמתנו עבדים לך, תקח כל בית הקברות שתחפוץ בו וקבור מתך שם, ויהיה לך לאחזת קבר לעולם, כי איש ממנו לא ימנעהו ממך:

וכן

רשב"ם בראשית פרק כג פסוק ו

(ו) נשיא אלהים - ולא גר ותושב, ואין אתה צריך לקנות:

 

 

לכאורה דבר גדול ענו בני חת , אך אם נתבונן בדבר הרי אומרים הם לאברהם – לא רק שאינך גר אלא גם תושב אינך , (ותושב הכוונה אדם שהוא בעלים של חלקת אדמה באופן פרטי ) אלא מלך אתה והכול שלך .

 

וזה בדיוק מה שאברהם אינו רוצה ,לכן תגובתו הנה :

 

בראשית פרק כג

(ז) וַיָּקָם אַבְרָהָם וַיִּשְׁתַּחוּ לְעַם הָאָרֶץ לִבְנֵי חֵת:

 

ברגיל הנתינים משתחווים למלך , ולא הפוך , לכן השתחוותו של אברהם לפני עם הארץ , למעשה אומרת אנני מקבל את דבריכם , אנני פונה אליכם כמלך .

וכן

  

בראשית פרק כג

(ח) וַיְדַבֵּר אִתָּם לֵאמֹר אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁכֶם לִקְבֹּר אֶת מֵתִי מִלְּפָנַי שְׁמָעוּנִי וּפִגְעוּ לִי בְּעֶפְרוֹן בֶּן צֹחַר:

(ט) וְיִתֶּן לִי אֶת מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר לוֹ אֲשֶׁר בִּקְצֵה שָׂדֵהוּ בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִי בְּתוֹכְכֶם לַאֲחֻזַּת קָבֶר:

 

אומר אברהם לבני חת : אנני פונה אליכם בשם עם ישראל אשר פונה לעם בני חת .

אלא אני פונה אליכם כ אברהם אשר רוצה לקנות חלקת אדמה מעפרון באופן פרטי ובכסף מלא. 

 

 

    

 

וכן ספירת הקב"ה מגזרת בין הבתרים , מובנת , כי נתן הקב"ה בידי האבות את הבחירה האם לקנות את הארץ ואז תתחיל הספירה מירידת יעקב מצרים , או שיחיו האבות כנוודים וגרים ולמעשה יקלו מגזרת השעבוד מאתים שנה.

ואנו רואים את גדולת האבות אשר עמדו בניסיון זה.