"כי עוף השמים יוליך את הקול, ובעל כנפיים יגיד דבר " קהלת י,כ.

 

"ארים רזיאל מלאכא מכריז בכל יומא מן שמיא על טורא דחורב ומהלך קליה בכל עלמא, ואליהו כהנא רבא אזל ופרח באויר שמיא כנשרא מרי גפין ומחוי מלין דמתעבדין בטמירתא לכל דירי ארעא".

 

בת קול

 

בת קול מסיני יוצאת

בכל יום וזועקת,

"אוי להם לבריות", עוזבי מים חיים.

אוי להם "מעלבונה של תורה".

לוקח אותה עוף השמים ובעל כנפיים

ומשמיע אותה מסוף העולם ועד סופו.

 

ושלוש פעמים בכל יום יוצאת בת קול

מחורבה אחת מחורבות ירושלים.

ומנהמת היא כיונה

מארמונו החרב של מלך כל הארץ:

"אוי לבנים שבעונותיהם

החרבתי את ביתי

ושרפתי את היכלי

והגליתים לבין האומות".

אוי לבנים גולים חסרי בית והיכל.

 

ואף המלך מנענע ראשו

בשעה שישראל נכנסין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות

ומקלסים אותו בעניית "יהא שמיה הגדול מבורך".

ואומר המלך  "מה לו לאב שהגלה את בניו

ואוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם".

 

אם תרצה לזכות לשמוע את בנות הקול

ולחוש את עלבונה של תורה,

לראות את כאב הבנים שגלו לבין האומות

ועדין לא שבו לשולחן אביהם,

להריח את ריח שרפת ההיכל

ולכאוב את חורבן הבית.

פתח את לבך והקשב לקולות הפנימיים.

הייה לבעל לב,

ואז תשמע קול  יללה

מציון המהוללה.