1. עיון בשיעור להבנת הלכה:
מי שטעה
ובירך ברכה שאינה צריכה יאמר בסופה "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".
עיין
בשיעורו של הרב דוד דב לבנון המובא בזה:
וכיון שאמירת "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד",
משמעותה גלוי כבוד שמו יתברך ומלכותו בכל העולמות,
ולכן מתאים לומר זאת במקדש מפני ששם מתגלית הקדושה של השכינה, ובמיוחד בזמן הזכרת השם המפורש. וכן אנו אומרים זאת ביום
הכפורים שבו כולנו דומים למלאכים. וכן אומרים זאת,
במקום חשש לחלול השם ע"י הזכרתו לבטלה (תוספות מסכת ברכות דף לט עמוד א) "וכן נכון לומר על כל ברכה לבטלה
"ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד",
הטעם לכך,
כי במקום חשש חלול השם יש לקדש את השם באמירה זו.
כתוב מדוע מתאים לומר דווקא פסוק זה לאחר
אמירת ברכה שאינה צריכה:
.
להעמקת
הבנת הדברים ניתן לעיין בשיעור בשלמותו באתר:
http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=1145&q
2. הסבר הדמיון בין
מקרים שונים
הרמב"ם
בהלכות ברכות (א, ט"ו) פוסק כי "כל המברך
ברכה שאינה צריכה, הרי זה נושא שם שמיים לשוא; והרי הוא כנשבע לשוא",
הסבר במה דומים, לדעתך, המברך ברכה שאינה צריכה והנשבע לשוא. ________________________________________________________________________________________________.
3. מציאת העניין המבדיל בין סיפורים דומים
מר מבולבל אכל פודינג שוקולד ונזכר שלא בירך ברכה ראשונה. גם
חבירו, מר שכחני נגס בתפוח ונזכר שלא בירך ברכה ראשונה. שניהם מעונינים להמשיך
ולאכול. כמובן, שעליהם לברך לפני המשך אכילתם. אך מה עליהם לעשות אם המאכל שעדיין
בפיהם?
האם עליהם לפלוט את המאכל ואח"כ לברך עליו, או שמא די
לסלקו לצד אחד של הפה ולברך? מהו הסיבה לחלק בין דינו של מר מבולבל ומר שכחני?
______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________.
4. שימוש
בציור להבהרת מונחים:
הסתכל על הציור הבא וחשוב על משמעות המונחים הבאים:
"פרי
העץ", "פרי האדמה", "מזונות" ו - "שהכל".
אח"כ
ענה על השאלות הבאות:
:
ניתן להסתייע באתר הבא: http://www.daat.ac.il/daat/toshba/hodesh/perot1.ht
טעיות בברכת מעין שלוש
5. תרשים זרימה
הערה: אם טעה וחתם "על הגפן"
אחר אכילת ענבים, וכן להיפך, אם טעה וחתם "על העץ" אחר ששתה שיעור יין –
יצא ידי חובה.
6. לימוד
ממקרה דומה - לדין המסופק
אם בירך ולדין המסופק אם שבע
לפניך קטע משיעור של הרב מרדכי אליהו
שליט"א (http://harav.org/tzof/004.html )
, שיש להשלים את מה שנחסר ממנו:
אדם שאמר לחבירו: לווית ממני מאה שקל, שלם לי. והנתבע
מודה שלוה אך לא זוכר אם שילם - חייב לשלם בלי שבועה.
אבל אדם שאמר לחבירו לווית ממני מאה שקל - שלם
לי. והנתבע לא זוכר שלווה - פטור לשלם. (בבא קמא קיח.)
וסיבת העניין. כי במקרה הראשון חייב ודאי, רק הספק אם שילם או לא,
לכן ישלם. אבל במקרה השני יש שם ספק חוב. לכן פטור.
ומכאן לברכת המזון, אם אדם אכל ושבע ושכח אם
ברך - _________ כי יש ודאי חיוב ברכה.
אבל אם מסופק אם שבע. הרי זה כמו מסופק אם
לוה ופטור. כך גם כאן, מסופק אם חייב בברכת המזון ו_____.
7. "ושננתם"
כדי למנוע תקלות, ראוי לדעת את נוסח הברכות,
השכיחות בכל יום, בעל פה.
שנן את ברכת על המחיה.
הצעה לשיטת שינון: כדי לנסות את שיטת ההסתייעות
בראשי תיבות. לאחר שינון ראשוני מנסים לראות עד כמה אנו מצליחים לשנן בעזרת ראשי
התיבות של הברכה, חוזרים לשנן וחוזרים לבדיקת רמת השינון.
נוסח הברכה מעין שלוש – "על המחיה" –
בראשי תיבות, לימות החול שאינם ראשי חודשים ובא בזה (יש לוודא לפני השינון כי ראשי
התיבות מתאימים לגרסת הברכה שאתה רגיל בה):
ברוך איאמה
עהוה ותה, ואחטו, שול, למומ. ריאעיע, ויע, וצמכ, ומוה. ויעהבב, ולוב, ומומ, ועבו,
כאיטול, ולעהומוכ, באיעהומוכ.
* פתרון שאלה 6 בדף העבודה הקודם : הכל נכון מלבד ב'.