בס"ד
לצורך
לימוד הלכות ברכות ניתן להיעזר בדיני ה"יד החזקה" המובאים ב:
http://www.mechon-mamre.org/i/2501.htm
פסוק לי פסוקך
1. להלן
מובאים פסוקים הקשורים להלכות ברכות הנהנים, מתח קו בין הפסוק לבין ההלכה
הקשורה אליו:
|
מי שטעה והתחיל ברכה שאינה צריכה ואמר
רק "ברוך אתה ה' " יסיים כקורא פסוק זה. |
|
לא תשא את שם ה' אלקיך לשוא |
|
כל הנהנה מהעולם הזה בלא ברכה כאלו
נהנה מקודשי שמים (ברכות לה.) |
ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון,
ארץ זית שמן ודבש |
|
|
מצות עשה מן התורה לברך אחר אכילת
מזון אם שבע (ומדברי סופרים אפילו אכל כזית מברך אחריו) |
ואכלת ושבעת וברכת |
|
|
כל המברך ברכה שאינה צריכה עובר על
מצוות לא תעשה (ברכות לג.) |
ואם תלכו עמי קרי |
|
|
כל הקודם בפסוק קודם לברכה
(רמב"ם, הלכות ברכות ח, י"ג) |
לה' הארץ ומלואה |
|
|
אסור לעשות מלאכה בעודו מברך שלא יהיו
המצוות אצלנו על צד המקרה והזדמנות בעלמא (שו"ע, או"ח, קצא, ובמשנה
ברורה שם) |
ברוך אתה ה' למדני חקיך |
|
|
יזהר לברך על הפרי היותר נקי ויפה |
זה אלי ואנוהו |
2. קרא את
דברי הקיצור שולחן ערוך הבאים, והסבר בלשונך מדוע המברך ברכה שאינה צריכה
עובר על מצוות עשה של "את ה' אלקיך תירא".
אסור להוציא שם שמים לבטלה וכל
המוציא שם שמים לבטלה עובר על מצות עשה דכתיב את ה' אלקיך תירא וכתיב אם לא
תשמור וגו' ליראה את השם הנכבד
והנורא. וזהו מכלל היראה שלא להזכיר שמו
הגדול כי אם בדרך שבח וברכה במה שהוא מחויב או בדרך לימוד. ויירא ויזדעזעו אבריו בשעה שהוא מזכיר את השם יתברך שמו אבל לא
להוציאו חס ושלום לבטלה.
.
האם "ברכה לבטלה"
ו"ברכה שאינה צריכה" אסורות מהתורה או מדרבנן?
כלומר, אם אדם מברך ברכה שאינה צריכה,
אומר הרמב"ם זה נקרא ברכה לבטלה ועבר על איסור "לא תשא את שם ה'
אלוקיך לשוא", וזה איסור דאורייתא.
הגדר מהי
"אסמכתא", וכיצד יש
להבין לדעת התוספות והרא"ש את דברי הגמרא (ברכות לג.) : "כל המברך ברכה שאינה
צריכה עובר משום לא תשא" ?
.
משימת
רשות: להרחבת הנושא עיין בשיעוריו של הרב מרדכי אליהו שליט"א באתרים הללו
http://harav.org/tzof/090.html
http://harav.org/tzof/004.html
4. הבהרת
מושגים:
כאן נעמוד על ההבדל בין "ברכה
לבטלה" ובין "ברכה שאינה צריכה":
5. הבנת
חידוש בהגדרת מושג, ביחס לפירוש הפשוט:
"והיה מחניך קדוש"
(דברים כג, טו) – קבלו חז"ל שמחנה של אדם הוא ד' אמות, ואם יגיע ריח רע בתוך
ד' אמותיו הרי אין כל חנייתו בקדושה, ואסור בתורה ותפילה ובכל ענייני הקדושה (משנה
ברורה או"ח, סימן ע"ט סעיף קטן ב, וסימן ע"ו סעיף קטן ב).
עמוד על הבהרת המושגים הבאים על פי פשט
הפסוק, ועל פי המשמעות הנוספת מקבלת חז"ל:
|
קדוש |
מחניך |
הבהרת
מושגים |
|
|
|
על פי פשט הפסוק |
|
|
|
ועל פי המשמעות הנוספת מקבלת חז"ל |
6. הסבר
המקור ההלכתי:
בברכת העץ יש להקדים את פרות שבעת המינים לפרות שאינם משבעת
המינים. כמו כן יש להקדים חיטה שברכתה אדמה לעגבנייה וכדומה.
סדר ברכתם של פרות שבעת המינים הוא:
1. זיתים. 2. תמרים. 3. ענבים. 5.תאנים. 6.רימונים.
הדין נלמד מהפסוק "ארץ חיטה
ושעורה וגפן ותאנה ורימון, ארץ זית שמן ודבש". הסבר על פי איזה עיקרון
ניתן ללמוד מהפסוק שאכן זהו סדר הברכות לפרות שבעת המינים?
.
7. דקדוק מפסוק
כתוב בשולחן
ערוך או"ח, סימן קפ"ה, סעיף ד: "אפילו נשתכר כל כך עד שאינו יכול
לדבר כראוי יכול לברך ברכת המזון". דין זה נלמד בתלמוד הירושלמי מהפסוק
"ואכלת ושבעת וברכת".
איך לדעתך
ניתן לדייק דין זה מהפסוק?
____________________________________________________________________.
לאחר שענית,
השווה את תשובתך עם ההסבר המופיע במשנה ברורה, שם בסעיף קטן ד'.
8. מציאת מקור ההלכה
כתוב
"הכון לקראת אלקיך ישראל" (עמוס, ד, יב) ו"שמור רגליך כאשר תלך אל
בית האלקים" (קהלת ד) ואמרו חז"ל שמור נקביך בשעה שאתה עומד בתפלה לפני.
לכן, כל
הנצרך לנקביו אסור בקריאת שמע,
ברכות ואפילו בדברי תורה כל זמן שגופו משוקץ מן הנקבים, שאינו יכול להתאפק
כדי הילוך פרסה, שהם 72 דקות.
הלכה זו
נלקחה מפסקי השולחן ערוך ונושאי כליו.
נסה למצוא את
הסימן והסעיף ממנה נלקחה הלכה זו. ניתן להיעזר במפתח ההלכות המופיע, בדרך כלל,
בתחילת כל כרך של השולחן ערוך.