גליה

הנשק האמיתי שלנו זה רק תורה, שבת, מצוות ה' ומעשים טובים, רק כך נבטל את המכות הניתכות עלינו ואת הגזירות של כל המקטרגים למיניהם.

עיקר הדברים הוא: שיש לשוב מידית לאבינו שבשמים ולתחיל מיד לשמור שבת, כי לכל שומרי השבת יש הגנות עצומות כמו שיריון בתקופת האבירים, ממש עניין של חיים ומוות.

טל

ליב לבייב

18.7.06
יו"ר אפריקה ישראל לב לבייב אומר כי העלייה בערכה של החברה, פי 10 , היא תודות להקפדה על סגירה בשבת. "כשנתנהג כמו שצריך הקב"ה ישלח לנו מה שמגיע לנו", אומר לבייב, בדברים שנשא בכנס קיסריה לחרדים בבניני האומה

חיים נחמן ביאליק

הטרם יבינו אלה המחללים את השבת בזדון וביד רמה, בצורה גסה ופרועה כזאת עד כמה יש במעשיהם מן הפראות והנבלה? הטרם ידעו אלה, כי השבת היא המתנה הגדולה ביותר שהביאה היהדות לעולם, והיא בלבד דיה לתת לנו זכות של קיום תרבותי בין העמים? הטרם יבינו, כי השבת היא הסמל המזוקק והצרוף ביותר של הרעיון הסוציאלי ושוויון ערך האדם? האם לא הפועל עצמו צריך להתעורר ראשון להלחם מלחמת המוסד הנפלא והקדוש הזה, שבעיקרו לא נוצר אלא בשבילו? אין לי אלא להתפלא על סכלות האנשים ההם ועל בערותם". ואם לא די בכך הרי שהוא מוסיף בלשון קשה לא פחות במכתב נוסף: "ארץ-ישראל  בלי שבת לא תיבנה, אלא תחרב, וכל עמלכם יהיה לתוהו. עם ישראל לא יוותר לעולם על השבת, שהיא לא רק יסוד קיומו הישראלי, אלא גם יסוד קיומו האנושי...".

אחד העם

… מי שמרגיש בלבו קשר אמיתי עם חיי האומה בכל הדורות, הוא לא יוכל בשום אופן
לצייר (=לדמיין) לו מציאות של עם ישראל בלי "שבת מלכתא" (=שבת המלכה). אפשר לומר בלי שום הַפְרָזָה (=הגזמה), כי יותר משישראל שמרו את השבת - שמרה השבת אותם; ולולי היא, שהחזירה להם את "נשמתם" וחידשה את חיי רוחם בכל שבוע, היו הַתְלָאוֹת (=הצרות) של "ימי המעשה" (=ימי החול של השבוע) מושכות אותם יותר ויותר כלפי מטה, עד שהיו יורדים לבסוף לַדְיוֹטָה (=לקומה) התחתונה של חומריות ושפלות מוסרית ושכלית. ועל כן בוודאי אין צורך להיות ציוני בשביל להרגיש את כל הדר הקדושה ההיסטורית… [של] "מתנה טובה" זו

אליעזר ליבנה ממנהיגי מפא"י

"אתגר המהירות של החיים, הורס את אפשרות הקשר הרגשי בין הבריות... הפרסומת יוצרת דרכים ותשוקות חדשים לבקרים, ודוחפת את האדם לצרוך גם מה שהוא לא רוצה ולא זקוק לו כלל. וכל אלו מכרסמים כמובן במנוחתו הנפשית של האדם. הפרסומת המודרנית, כולל "יחסי ציבור", תפקידם לגזול את שארית המרגוע של ה"לקוחות", כלומר של כולנו, ולדחוף אותם ללא הרף מתשוקה מדורבנת אחת לרעותה. הבידור, הן הממלכתי והן המסחרי גורם לשידוף הנשמה המודרנית, ואינו מרפא את המתח שבלבו של האדם, כי אם יוצר אשליה של כאילו החלפת כוח, שעה שבעצם מקצץ הוא במקורות הנשמה. מעגל הקסמים של החיים המודרני הוא קדחתני והרסני, והאיזון יושג, רק בשבירת המעגל מיסודו. כלומר, על ידי יצירת אטמוספרה ולו זמנית המנותקת מן החיים המעשיים היום יומיים אחוזי דיבוק התשוקה והמרדף אחר הקריירה וכדומה. לחזור ליחסים בסיסיים בקשרי אנוש, לקצב רגוע, לגישה קשובה, לציפייה ולמאור פנים...
לשם כך דרושה לנו השבת, הכרחית עבורנו, אם אנו מתכוונים להתקיים על פני אדמה זו לאורך ימים, השבת במקוריותה, בהבנתה הרוחנית ובקני המידה הפסיכולוגיים שלה חשובה לנו ביותר, לנו לבני המאה העשרים." ("הארץ", 16.7.65).


ד"ר משה סנה

"התקנה שנקבעה במושב האחרון (להשבית את התחבורה הציבורית בשבת), אינה באה לפגוע בחירותו של הפרט, אלא להבטיח את מנוחת יום השבת, שהוא קניין משותף, לציבור החרדי ולציבור החופשי כאחד." (מתוך המאמר: "מבית ומחוץ" אשר פורסם ב"הזמן", 10.3.1944).