בס"ד
יש לי חבר שנולד כערבי מוסלמי, כמו כל ערבי משכיל הוא התחנך על ברכי הקוראן והאיסלם. מדבריו של מוחמד ב"סורת בני אישראיל" הוא הבין שאלוקים הביא את דברו לעולם דרך אברהם יצחק ויעקב. שהעם הנבחר הוא העם היהודי, ועיקר העיקרים - שאלוקים עתיד להביא ברכה לעולם דרך העם היהודי. בגלל ההבנה הזאת סייע חברי לעם ישראל בהיותו בלבנון, הוא גם שילם על כך מחיר כבד בדמים (תרתי משמע). בסופו של דבר הוא עלה לישראל והתגייר.
מיד אחרי המלחמה בלבנון הוא סיפר לי כי במהלך המלחמה הופיע בטלויזיה של החיזבאללה, "אל מנאר", אחד מכוהני הדת היותר בכירים של איראן. מופתי שפסקיו מחייבים את הממלכה. הוא התראיין בטלוויזיה ואמר להם בגלוי: היזהרו לא לקלל את ישראל, לא לומר על ישראל שהם קורי עכביש, לא להשפיל את ישראל. ולמה? כי המקלל את ישראל כאילו מקלל את אלוקים. בשם הזה נמצא השם של אלוקים. 'ישראל' הוא 'יעקב' שאלוקים נגלה עליו בסולם בחלום, הוא בנו של יצחק שנעקד על גבי המזבח, הוא נכד של "אל חליל" - אברהם - הידיד של אלוקים. וכולם קבורים במערת המכפלה בחברון, שאנחנו מתפללים שם ומעריצים את מקומם. כשאתם מקללים את האויב שמעבר לגבול אימרו שאתם פוגעים באויב, בכופרים, באלה שאינם יודעים את דרכם. אבל היזהרו לא לומר את השם הקדוש "ישראל". מי שמקלל את ישראל - מקלל את עצמו, שאלוקים כבר אמר לאברהם: "ואברכה מברכיך ומקללך אאור".
הדברים הללו נאמרו כפסק הלכה מחייב. ומאותו יום ואילך הקפידו לומר בטלוויזיה של החיזבאללה: "פהיינה" ולא "ישראל". כי הבינו שאסור לפגוע בישראל, אבל באלה שאינם חיים כמו 'ישראל' - אפשר לפגוע וזו גם מצווה.
אין אמונה בגויים. גם התורה אומרת לנו כי אם נשמור את דברי ד' "לא יתיצב איש בפניכם, פחדכם ומוראכם יתן ד' על פני כל הארץ". אם כך אומרת התורה ואנחנו שומעים את הדברים הללו ממש מפי מי שהכוח של אחמדינג'אד בידו, אולי באמת הפתרון לאיום האיראני הוא דווקא בתשובה.
לפיתוח הפצצה האיסלאמית יש מטרה אחת ברורה כשמש - ישראל. הפיתוח הולך ומתקדם ואחמדניג'אד לא מתכוון לעצור. הוא מתעתע באו"ם, בחסות מזכ"ל האו"ם, קופי ענאן, ובחסות אירופה ופוטין. הוא יודע את דרכו, הוא יודע מה הוא רוצה והוא לא יעצור. אנואר סאדאת היה מוכן להקריב מליון מצרים תמורת חצי האי סיני והוא קיבל אותו בחינם. אחמדניג'אד מוכן להקריב כפול מזה ויותר. הוא כבר הוכיח לנו מה יקר דמם של בני עמו במלחמתו עם עיראק.
אולי כדאי לנו להשקיע בתשובה כמו שאנחנו משקיעים בתחנונים לפני הנשיא בוש ושרת החוץ קונדוליסה רייס? הרי זה הכוח האמיתי שמושך את השטיח מתחת רגליהם של המוסלמים כולם.
צריך לזכור שהמוסלמים מאמינים בתנ"ך. הם קוראים לעצמם אנשים מאמינים. הם חיים כך והם מתנהגים כך. בשונה מהנוצרים, אין הם טוענים שהם מחליפים את עם ישראל. הם יודעים כי בסופו של דבר אנחנו נביא את דבר ד' לעולם. את הצדק, את היושר, את הקשר לאלוקים.
היום הם מקפידים לקרוא לנו "כופרים", כי רק כשאנחנו כאלה הם יכולים לטבוח בנו בשם אלוקים ולצעוק "אללה הוא אכבר". אבל אם אנחנו עושים את דבר ד', אם "שם ד' נקרא עלינו", אין להם רשות על פי הדת שלהם לטבוח בנו.
כל התורה כולה מלאה בכך ששמירת המצוות היא לא איזה תועלת צדדית, היא דבר קיומי עבורנו, בלעדיה אין חיים ואיתה יש שקט ושלום עולמי. לפעמים אנחנו צריכים לשמוע את הגויים כדי להבין מה רבה החשיבות של התורה, הלא זה מה שנאמר בתהילים על ימינו אלה - "בשוב ד' שיבת ציון" "אז יאמרו בגויים" 'הגדיל ד' לעשות עם אלה'". ואז נאמר אנחנו "הגדיל ד' לעשות עימנו - היינו שמחים". שנהיה לראש ולא לזנב! אמן!