אחד הכללים הבסיסיים ביותר שלנו, כבני אדם בעולם המערבי, הוא הדאגה לזכויות האדם באשר הוא אדם. לכולנו צלם אלקים, ולכן כולנו ראויים לכבוד, להגנה, ולשמירה על זכויותינו כבני אנוש.א

ואמנם, זו הטענה הבסיסית של שוללי הטרנספר: קהילות שלמות של ערבים חיות כאן שנים ארוכות, ולכן אין שום זכות שבעולם למדינה אחרת לקום ולפנות אותם מבתיהם ולהפוך אותם לפליטים.א

וזו גם טענתם הבסיסית של מבקשי זכות השיבה: היינו כאן. ברחנו/גורשנו ב-48, ועכשיו אנחנו רוצים לחזור.א

וכאן, השאלה המוסרית הבסיסית שצריך לענות עליה, היא השאלה מה מוגדר כ"זכויות האדם". האם זכותו של אדם לחזור לגור בכל מקום שבו הוא, או אבותיו, חיו אי פעם? האם זכותו של אדם היא להשאר לגור במקום שאותו הוא בנה, שבו הוא חי? האם זכותו של אדם היא להרוס בתים של אנשים אחרים כדי להגן על בטחונו? ומי בכלל קובע מה היא זכות ומה אינה זכות?א

קשה לענות על שאלה כזו, אבל לפני שבודקים את כל מהות הסכסוך, חשוב, ובעצם הכרחי, לענות על השאלה הזו: מה נקודות המוצא שלנו? מה הן האכסיומות?א

ליהדות, כמערכת חוקים שלמה, יש כללי יסוד משלה, שמסבירים את הדרך שבה אנו מתייחסים אל מי שאינו שייך לעם היהודי: כל אדם, באשר הוא אדם, שמרגיש רצון להצטרף אל העם היהודי, רשאי לעשות זאת, ולהתגייר. ואדם שהחליט לא להתגייר, צריך לקבל על עצמו 7 מצוות מוסריות בסיסיות, שקרואות "7 מצוות בני נח", ואז הגדרתו היא "גר תושב", והתורה מזהירה שוב ושוב שאסור לפגוע בו, ושצריך לדאוג לזכויותיו.א

ועל פי היהדות, כל אדם שחי בארץ ואינו יהודי, יכול להצטרף להגדרה הזו של "גר תושב", בין אם הוא יפני או פיליפיני, ערבי או רוסי. והגדרה זו שומרת על כל זכויותיו.א

ואמנם, בתקופה האחרונה, קם ארגון חדש של "בני נוח" שמקבל על עצמו את את 7 מצוות בני נח, וכל אדם שאינו יהודי יכול להצטרף לשורותיו של ארגון זה. (בתנאי, כמובן, שהוא מקיים את המצוות הנ"ל)א

ובנוסף, כל אדם לא יהודי שמעוניין להצטרף לדת היהודית - יכול לעשות זאת. ישנם מערכי גיור ואולפני גיור ומשפחות מאמצות שיעזרו לו להשתלב, והדרך פתוחה לכולםםםם.א

ויחד עם זאת, ביהדות יש גם כלל בסיסי של "הבא להורגך השקם להורגו" - אדם שמאיים על קיומנו, ורוצה להרוג אותנו, מותר לנו, ובעצם, חובה עלינו, להגן על עצמנו, וזו הסיבה בגללה מותר לנו להלחם על חיינו ועל קיומנו מול אנשים אחרים שרוצים ח"ו להשמיד אותנו מהעולם.א

עד כאן הסברנו את דרכה המוסרית של היהדות, דרך שכולנו יונקים ממנה וכולנו מבוססים עליה. דרך שבעצם כל הדתות המונותואיסטיות וכל התרבויות שקיימות היום, יונקות ממנה את השראתן.א

וכעת, הבה ננסה לדבר על אילו שהם "כללי משחק" אחרים. על איזושהי צורת התייחסות כביכול ניטרלית לנושא המוסרי. מה נחשב מוסרי בעיניכם?א

ומה הוא החוק המוסרי שבשמו חזר עם ישראל לארצו אחרי אלפיים שנות גלות? שהרי, אלמלא חוקי התורה, אותו חוק מוסרי עלול לחול גם על "פליטי הנכבה" גם עוד אלפיים שנה, ואנחנו אנה אנו באים?א

ומה הוא החוק המוסרי שאיפשר עקירה של אלפי משפחות מבתיהם רק בגלל ש"קשה לשמור עליהם"? שאפשר להשליח אלפי משפחות לתוך "כלובי זהב", תוך כדי העדר תנאים אלמנטריים של קיום, ובלי שום פתרון הוגן? כי לכאורה, אם קיים חוק כזה שמאפשר עקירת אלפי משפחות למען קיצוץ ימי מילואים של אלפי חיילים אחרים, אותו חוק אמור לחול גם על הפלסטינאים, ול"חוק" הזה קוראים "טרנספר שלא מרצון"!א

לא. אין כאן מכוונתנו להביע עמדה לכאן או לכאן. רק הגיון אנחנו מחפשים. רק שוויון זכויות.א

כי מצד אחד, אם ההתישבות הציונית בארץ ישראל נובעת מהצו המוסרי-הכללי בלבד, הרי אותו צו מוסרי עלול לחול גם על מליוני פליטים וצאצאי פליטים שחיים בארצות ערב, ובעצם אין תוקף מוסרי למדינה היהודית שקמה.א

ומצד שני, אם יש רשות מוסרית למדינה לפנות באלימות אלפי משפחות יהודיות משיקולי ביטחון, אז יש לה גם אפשרות לפנות עוד כמה אלפי משפחות לא יהודיות מאותם השיקולים. והעיקר שתהיה אחידות בתנאים.א

אז מה אתם מציעים? יהיה מי שישאל. שנארוז את החפצים ונהגר לגרמניה?א

והתשובה כאן היא חד משמעית: מי שמרגיש שהקשר היחיד שלו לארץ הוא קשר טכני, שהוא חי כאן רק מפני שהוא נולד כאן, הרי באמת אין לו זכות לחיות כאן, כי הוא חי בשטח אדמה שהיה שייך לפלסטינאים.א

אבל מי שמבין שאנחנו חיים כאן מתוקף צו הא-ל, מתוקף כך שה' ברא את העולם, וה' נתנה לעם ישראל, ולכן היא שייכת לנו, על פי הבטחת ה' לאלקינו - זהו הכלל היחיד שנותן לנו לגיטימציה לחיות כאן, בארץ ישראל, וזהו הכלל הבסיסי שבשמו אנחנו יכולים לשאת נשק ולהבין שכאן הוא ביתנו. והגיע הזמן לומר זאת בגלוי, בלי לגמגם.א

ואם כך, האם הפתרון הוא פשוט "לטרנספר" מכאן כל מי שאינו יהודי? לא. כפי שהקדמנו למעלה, היהדות כוללת מערכת חוקים עניפה ביותר, שדואגת לזכויותיו של כל אדם, גם אם הוא לא יהודי. יש מעמד משפטי מוצק גם לאנשים לא יהודים שגרים פה, והתורה חוזרת ומזהירה שוב ושוב על הצורך לשמור על זכויותיהם של הלא-יהודים, ולהגן עליהם.א

אבל מצד שני, אדם שחי כאן ומצהיר על רצונו לראות אותנו בים, או מעבר לים - כמובן שעלינו להגן על עצמנו, וכל חוק מוסרי שקיים על פני האדמה יתיר לנו להגן על עצמנו, וגם התורה, כפי שהבהרנו למעלה, מאפשרת לנו להגן על עצמנו, ולכן, אם יש קבוצה של אנשים שמסרבים לקבל את עובדת קיומנו כאן - זכותנו המוסרית היא לאלץ אותם לקבל את שלטוננו כאן, בכל דרך שהיא. וכפי שלבוש היה "מותר" לתקוף את עיראק, וכפי שלאנגליה "מותר" לשלוט בסקוטלנד, כך מותר גם לנו לשלוט בשטחי הארץ ששיכים לנו על פי הבטחת ה', וכל מי שחי כאן, בתוך גבולות ארץ ישראל, חייב להכיר בזכות שלנו כאן.א

ועוד כמה מלים על "קדושת הקו הירוק": יש מי שחושב שהתיישבות יהודית בתוך גבולות הקו הירוק היא מוסרית, בעוד התיישבות שמעבר לקו הירוק היא לא מוסרית. והתשובה היא שאין שום חוק מוסרי שאומר ששטח אדמה שנכבש עם שחרורה של מדינה הוא יותר "שלה" מאשר שטח שנכבש 19 שנה לאחר מכן. אין שום הבדל! אם מותר לעם היהודי לחזור לאדמתו אחרי 2000 שנות גלות, אזי מותר לו לחזור למערת המכפלה ולקבר רחל, בדיוק כמו שמותר לו לחזור אל יפו ואל חיפה. ואם אסור לעם היהודי לחזור לאדמתו אחרי 2000 שנה, אזי גם יפו וחיפה הן "לא מוסריות" בדיוק כמו אריאל וקרית ארבע. ואת זה הפלסטינאים מבינים היטב, ולכן הם כל כך דורשים את זכות השיבה: זכות שתאפשר להם להשתלט מחדש, לא רק על אריאל וקרית ארבע, אלא גם על יפו וחיפה.א

ולכן המסקנה היא שמבחינה מוסרית יש רק שתי אפשרויות:א

או לאמץ את קו החשיבה הדתי, ולהבין שהארץ ניתנה לנו על ידי האלקים, ולכן היא שלנו, על כל חלקיה, מהים ועד הירדן, וכל אדם לא יהודי שרוצה לגור כאן, יכול לגור כאן עם זכויות מלאות - בתנאי שהוא מכיר בסמכותנו לשלוט כאן.א

או שחס ושלום איננו מסכימים עם קו חשיבה זה, ואז המסקנה המתבקשת היא שהגיע הזמן לאמץ את הצעתו של נשיא איראן, ולארוז את המזוודות, וללכת להקים מדינה יהודית בגרמניה.א

וכל "אפשרות ביניים" אינה אלא אשליה, שקיימת אך ורק במוחם של כמה אנשים שהם קצת תמימים מדי.א