ברית עולם

פרטים

קטגוריה: פרשת ניצבים

פורסם בשני, 11 ספטמבר 2023 06:46

נכתב על ידי Super User

כניסות: 162

בְּרִית עוֹלָם

מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©

כְּזֶרַע הַנִּזְרָע בָּאֲדָמָה

קְלִיפָּתוֹ דַּקָּה וִיבֵשָׁה

לְמַרְאִית עַיִן חִדָּלוֹן

אַךְ בּוֹ גָּלוּם הַיַּהֲלוֹם.

שׁוֹלֵחַ שָׁרָשִׁים  לַמַּעֲמַקִּים

סוֹפֵג מְזוֹנוֹ  מֵרְגָבִים

מַצְמִיחַ גִּבְעוֹל וְעָלִים

מִתְעַבֶּה לְגֶזַע וַעֲנָפִים.

מַרְווָה צִימְאוֹנוֹ מֵהַגְּשָׁמִים

נִיצָּנָיו - פֵּרוֹת מְהֻדָּרִים

עֵץ מֻשְׁלָם - יַד אֱלוֹקִים

יָופיוֹ נִבָּט מִמֶּרְחַקִּים..

כָּךְ נִמְשְׁלוּ הַבָּנִים

נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע  נִשְׁבָּעִים

לִשְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת מְחֻבָּרִים

אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב הַיְּשָׁרִים.

בִּבְרִית עוֹלָם חֲתוּמִים

לָאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת נִכְנָסִים

לַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה מְקֻשָּׁרִים

כִּמְנוֹרָה בַּמִּקְדָּשׁ מְאִירִים.

הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת נִצְבִּים [חֻמַּשׁ דְּבָרִים]       

פרשת נצבים – וילך - מהי משמעות הברית האלוקית?

פרטים

קטגוריה: פרשת ניצבים

פורסם בשני, 11 ספטמבר 2023 06:42

נכתב על ידי Super User

כניסות: 209

פרשת נצבים – וילך - מהי משמעות הברית האלוקית?

מאת: אהובה קליין.

פרשה זו הנאמרת – שבוע  קודם ראש השנה - הולמת היטב לאווירה של  ראש השנה והדבר מתבטא בפסוקים הבאים:

"וְשַׁבְתָּ עַד-ה' אֱלֹקיךָ, וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ, כְּכֹל אֲשֶׁר-אָנֹכִי מְצַוְּךָ, הַיּוֹם:  אַתָּה וּבָנֶיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ.  וְשָׁב ה' אֱלֹקיךָ אֶת-שְׁבוּתְךָ, וְרִחֲמֶךָ; וְשָׁב, וְקִבֶּצְךָ מִכָּל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹקיךָ, שָׁמָּה".[דברים  ל, א'- ג]

על פי הפסוקים הראשונים בפרשת נצבים - אנו חשים היטב את  עמידתנו טרם יום הדין:

"אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם, לִפְנֵי ה' אֱלֹקיכֶם:  רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם, זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם, כֹּל, אִישׁ יִשְׂרָאֵל.  טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם--וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ:  מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ, עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ.  לְעָבְרְךָ, בִּבְרִית ה' אֱלֹקיךָ--וּבְאָלָתוֹ:  אֲשֶׁר ה' אֱלֹקיךָ, כֹּרֵת עִמְּךָ הַיּוֹם. לְמַעַן הָקִים-אֹתְךָ הַיּוֹם לוֹ לְעָם, וְהוּא יִהְיֶה-לְּךָ לֵאלֹהִים--כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר-לָךְ; וְכַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ, לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב.  וְלֹא אִתְּכֶם, לְבַדְּכֶם--אָנֹכִי, כֹּרֵת אֶת-הַבְּרִית הַזֹּאת, וְאֶת-הָאָלָה, הַזֹּאת.  כִּי אֶת-אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה, עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם, לִפְנֵי, ה' אֱלֹקינוּ; וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה, עִמָּנוּ הַיּוֹם". [דברים כ"ט, ט'- ט"ו]

השאלות הן:

א] מה משמעות הברית -  בין ה' לעם ישראל?

ב] כיצד מתבטא הקשר לאבותינו: אברהם, יצחק ויעקב?

תשובות.

משמעות הברית בין ה' לעם ישראל.

חז"ל שואלים: באיזו  זכות מחייב דור המדבר  אשר עמד לרגלי הר סיני - וקיבל את התורה  - את הדורות הבאים אחריו שלא  היו שותפים באופן פעיל בקבלת הברית הזו?

אברבנאל עונה על שאלה זו באופן הבא: אדם הנוטל הלוואה – יורשיו מחויבים  בפירעונה כשם שבניו זוכים בירושתו, באופן זה הם חייבים בפירעון חובותיו ,הקב"ה זכה בעם ישראל כאשר לאחר תקופת עבדות מצרים הוציא אותם לחירות וגופם קנוי לו במתן תורה , אחרי היציאה ממצרים כרת איתם את הברית הראשונה, וזכה גם בנשמתם. כעת כרת את הברית על ירושת הארץ – מטרת ה' בברית זו: שידעו כי לא באמצעות חרבם וקשתם ירשו את הארץ המובטחת- אלא היא פיקדון והלוואה אצלם, על מנת שיקיימו את התורה, יוצא מזה- שהם כלולים בברית - לא רק עבור שבועתם של הראשונים  [ "נעשה ונשמע"] אלא מפאת קניין העבדות, ברית התורה, וירושת הארץ, נכסים אלה משותפים - לכל עם ישראל בכל הדורות, לכן מחייבת הברית את כולם באחד,

רבינו בחיי, סובר: כי ברית זאת איננה רק חובה - אלא גם זכות!

היא מבטיחה חיי נצח לעם ישראל ,היינו - שיזכו בחיי עולם- בזכות התורה.

המהר"ל  מסביר: [ב"נצח ישראל" פרק י"א] ברית עולם זו - שכרת הקב"ה בינו – לבין עם ישראל- היא שרירה וקיימת- בין אם ישראל עושים ובין אם אינם עושים- את רצון ה'- אין הברית בטלה לעולמים, כי הקב"ה הבטיח לנו ברית עולם - והיא אינה  מתבטלת בעקבות חטאיהם של דור אחד- או שניים.

מהטעם שהברית נכרתה לא עם הפרטים, אלא עם כלל האומה – כפי שנאמר: "אֶת-אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה, עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם, לִפְנֵי, ה' אֱלֹקינוּ; וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה, עִמָּנוּ הַיּוֹם".

לכן הטענה: שהפרטים אשר חטאו – יבטלו את הברית הנצחית אשר נכרתה עם כל הדורות? איננה סבירה!

הוא מסביר את דברי חז"ל: הרי נאמר על עם ישראל - כי בזמן  מתן תורה: "מלמד שכפה עליהם  הר כגיגית"- המשמעות: זוהי ברית לדורות ואין לעלות על הדעת שעניין התורה - הוא משהו התלוי רק ברצונם בלבד. מלבד התחייבותם לקבל את התורה במילים שאמרו אותם כאיש אחד בלב אחד: "נעשה ונשמע" מלבד קבלת התורה ברצון - קיים גם חוק  סגולי, מכוח ברית עולם - בין עם ישראל לאלוקים..

גם הרב קוק  -ב"איגרות ראי"ה - מכתב ל"ו -  כותב: "כי ברית כרותה לישראל מצד הסגולה וגם מצד הבחירה,  לפעמים זה, או זה מתגבר, אך אופן הגרעין היסודי של ברית עולם - קיים בנשמות ישראל בכל הזמנים!

האלשיך הקדוש אומר: משה היה תמיד מדבר - ראשית אל הנשיאים ואחרי זה אל בני ישראל [כדברי רש"י בתחילת פרשת מטות] ואילו כאן בפרשה - משה פונה באופן ישיר אל כל בני ישראל ואינו פונה בנפרד אל הנשיאים.

כוונת משה בפנייתו לעם במילים: "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם, לִפְנֵי ה' אֱלֹקיכֶם.." אין הבדל בינכם לנשיאים – כלומר: כאשר אתם נצבים לפני ה' לא קיים הבדל בחשיבות של הדרגות השונות בעם -כי יתכן שאותו אדם שהוא נשיא- נחשב לחשוב יותר מאדם רגיל בעיננו , אך את החשבונות האלה הקב"ה יודע בלבד, כי יתכן שזה שבעיננו נחשב לאישיות חשובה- או נשיא- דווקא בעיני ה'  יש לו חשיבות פחותה. וזה שאנחנו מחשיבים אותו ליהודי פשוט- דווקא בשמים נחשב לאישיות גדולה ואפשרי כי :"עליונים למטה ותחתונים למעלה"

ה"נתיבות שלום" מבאר:

הכוונה לאחדות מלאה- כולם נצבים לפני ה' באהבה רבה , כי ביום התחדשות הבריאה- היינו - א' תשרי: מתעוררת גודל אהבת הקב"ה לישראל ואהבת ישראל אל הקב"ה כמו שנאמר: "ואהבת את ה' אלוקיך .."בבחינת: "אני לדודי ודודי לי" והדרך להמשיך זאת היא -כדברי הצדיקים שאהבת ישראל- היא סגולה לאהבת ה' – שככול שיש ליהודי יותר אהבת ישראל הוא מגיע ליותר אהבת ה'.

הקשר לאבותינו: אברהם, יצחק ויעקב.

רש"י מדגיש: שאלוקים נשבע לאבות שלא יחליף את זרע ישראל באומה אחרת!

רבינו בחיי רואה יסוד חוקי לחייב  גם את הבנים בשבועתם של האבות- כי האבות מהווים את השורשים- ומהם יוצא הגזע המסתעף לענפים ותפקיד השורש להכניס  את החיים לענפים המסתעפים ועל כן הבנים מחויבים בברית ה' שהיא קבועה בשורשי האבות והטעם כדברי חז"ל: שדרשו - כי הנפשות שנבראו מבראשית ועד אחרית הימים - היו נוכחים בשעת קבלת הברית- היינו -  בשעת מתן תורה. וזו הכוונה למילים:

"וְלֹא אִתְּכֶם, לְבַדְּכֶם--אָנֹכִי, כֹּרֵת אֶת-הַבְּרִית הַזֹּאת, וְאֶת-הָאָלָה, הַזֹּאת. כִּי אֶת-אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה, עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם, לִפְנֵי, ה' אֱלֹקינוּ; וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה, עִמָּנוּ הַיּוֹם".

כל הנפשות מחוייבות לברית-אז והיום. כי הנפשות נצחיות!

המלבי"ם אומר רעיון דומה: ומסתמך על ספרי הקבלה: הוא מסביר זאת בשלוש נקודות:

א] כל הנשמות היו נוכחות בזמן מתן  תורה ,למרות שהנשמה אינה מתקיימת בעולמנו בלי גוף. הרי אבות הגופים עמדו שם וקיבלו פה אחד - את הברית על עצמם. וזאת בדומה לזרע  של עץ הנזרע באדמה – בו גלום הכוח לכל מה שיגדל ויצמח  מהם. כך גם באבות  - כלומר: האבות מעבירים את הכוח לדורות הבאים.

ב] אבות אולי אינם יכולים לחייב את הבאים אחריהם, אבל בוודאי יכולים לזכותם - קבלת תורה ועול מצוות - היא זכות לבנים.

" וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ". [דברים ל', י"ט] זכות האבות הראשונים באה לזכות את בניהם אחריהם.

ג] בורא עולם שיצר את העולם הזה לכל פרטיו, אינו זקוק להסכמת ברואיו לחייבם ,אלא עניין הברית נובע מתוך רצון ה' לזכות את ישראל שהם עצמם ייקחו התחייבות וישתעבדו לקיום התורה ומצוותיה. עד שהם יקבלו זאת בליבם באופן אמתי וכך ישתרשו התורה ומצוותיה בנפשותיהם של הדורות הבאים, כי העוצמה הזו שבנפשם עוברת לדורות הבאים - כלומר  - ליוצאי חלציהם..

לסיכום, לאור האמור לעיל, המסקנה היא: כי הברית  שה' כרת עם -עם ישראל לרגלי הר סיני- חוזה נצחי – לכל הדורות שהשותפים בה הם שניים בלבד :בורא עולם ועם ישראל.

ברית התורה, וירושת הארץ מהווים  נכסים משותפים- לכל עם ישראל בכל הדורות, לכן מחייבת הברית את כולם כאחד!

רש"ר : סבור כי ישנה הבטחה לעם ישראל שלמרות כל התהפוכות שנעבור - התורה מעולם לא תאבד מאתנו כפי שנאמר:

"וְאַתָּה תָשׁוּב, וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה'; וְעָשִׂיתָ, אֶת –כָּל -מִצְוֺתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ, הַיּוֹם.  וְהוֹתִירְךָ ה' אֱלֹקיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ, בִּפְרִי בִטְנְךָ וּבִפְרִי בְהֶמְתְּךָ וּבִפְרִי אַדְמָתְךָ--לְטֹבָה:  כִּי יָשׁוּב ה', לָשׂוּשׂ עָלֶיךָ לְטוֹב, כַּאֲשֶׁר-שָׂשׂ, עַל-אֲבֹתֶיךָ.  כִּי תִשְׁמַע, בְּקוֹל ה' אֱלֹקיךָ, לִשְׁמֹר מִצְוֺתָיו וְחֻקֹּתָיו, הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה:  כִּי תָשׁוּב אֶל-ה' אֱלֹקיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ".[דברים ל', ח'-י"א]  אמן ואמן.

בחירה בחיים

פרטים

קטגוריה: פרשת ניצבים

פורסם בחמישי, 22 ספטמבר 2022 19:17

נכתב על ידי Super User

כניסות: 375

בְּחִירָה בַּחַיִּים /  מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן  ©

מֹשֶׁה מְכַנֵּס הָעָם

לִפְנֵי בּוֹרֵא עוֹלָם

תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה

נוֹשֵׂא דִּבְרֵי אֱמוּנָה.

הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן בְּחַיָּיו

מַנְהִיג  בְּ רְמַ"ח אֵיבָרָיו

יִשְׂרָאֵל בָּבַת עֵינָיו

לָהֶם יָאִיר פָּנָיו.

מִתּוֹךְ מַעֲיָן אַהֲבָתוֹ

דּוֹלֶה יַהֲלוֹמֵי לִבּוֹ

מְסָרִים לְחַיֵּי עַמּוֹ

לְמַעַן קִיּוּם בְּרִיתוֹ.

שְׁבוּעַת ה'  לָאָבוֹת

מְהַדְהֶדֶת לְדוֹרֵי  דּוֹרוֹת

חוֹצָהּ שִׁבְעָה רְקִיעִים

חוֹרֶצֶת בַּסְּלָעִים בְּקִיעִים .

בְּרִית לְנֵצַח נְצָחִים

לָהּ יִשְׂרָאֵל שֻׁתָּפִים

בָּנִים הֵם לֶאֱלֹוקִים

בִּמְהֵרָה לַגְּאֻלָּה זוֹכִים.

הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת :נִצָּבִים [חֻמַּשׁ  דְּבָרִים]      

פרשת נצבים - לקראת חיים טובים וגאולה

פרטים

קטגוריה: פרשת ניצבים

פורסם בחמישי, 22 ספטמבר 2022 19:16

נכתב על ידי Super User

כניסות: 377

פרשת נצבים - לקראת חיים טובים וגאולה.

מאת: אהובה קליין.

הפרשה פותחת בפסוקים:

"אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם, לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם:  רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם, זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם, כֹּל, אִישׁ יִשְׂרָאֵל.  טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם--וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ:  מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ, עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ.  .  לְמַעַן הָקִים-אֹתְךָ הַיּוֹם לוֹ לְעָם, וְהוּא יִהְיֶה-לְּךָ לֵאלֹהִים--כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר-לָךְ; וְכַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ, לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב.  וְלֹא אִתְּכֶם, לְבַדְּכֶם--אָנֹכִי, כֹּרֵת אֶת-הַבְּרִית הַזֹּאת, וְאֶת-הָאָלָה, הַזֹּאת.  כִּי אֶת-אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה, עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם, לִפְנֵי, ה' אֱלֹהֵינוּ; וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה, עִמָּנוּ הַיּוֹם. כִּי-אַתֶּם יְדַעְתֶּם, אֵת אֲשֶׁר-יָשַׁבְנוּ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, וְאֵת אֲשֶׁר-עָבַרְנוּ בְּקֶרֶב הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר עֲבַרְתֶּם". [דברים כ"ט, ט-  ט"ז]

בהמשך משה מסביר ומציע במה  לבחור:

"הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם, אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ--הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה; וּבָחַרְתָּ, בַּחַיִּים--לְמַעַן תִּחְיֶה, אַתָּה וְזַרְעֶךָ".  [להלן  פרק ל', י"ט]

השאלות הן:

א]  מה רומז לנו הפסוק: "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם...."?

ב]  מה המסר בפסוק:"... וּבָחַרְתָּ, בַּחַיִּים--לְמַעַן תִּחְיֶה, אַתָּה וְזַרְעֶךָ"?

ג]  מה הקשר להפטרה בספר ישעיהו מ"א.

תשובות.

"אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם ...."

"בעל הטורים" מבאר: "אַתֶּם נִצָּבִים.." כדרך שנאמר בסיני:"וַיִּתְיַצְּבוּ, בְּתַחְתִּית הָהָר" [שמות י"ט, י"ז]

המטרה: לעמוד בברית עם ה' כמו בזמן קבלת התורה במעמד הר סיני.

אלשייך סובר: משה היה תמיד פונה אל הנשיאים ואחר כך אל עם ישראל ואילו כאן בפרשתנו משה פונה אל כל עם ישראל במישרין .  כוונתו של משה לשדר לעם ישראל : דעו לכם, אין  הבדל בינכם לבין הנשיאים ,כאשר אתם נצבים לפני ה' אין אנחנו יכולים להבדיל מי מבין העם יותר חשוב ,יתכן מצב שמישהו מסוים נראה  בעיננו לאדם חשוב מאד: ראש ונשיא, אך דווקא בעיני שמים  הוא  פחות חשוב מזה שבעיננו ,כי בשמים קיימים חשבונות אחרים לחלוטין ויתכן באמת: "עליונים למטה ותחתונים למעלה"   לכן בזמן שעם ישראל נצבים לפני ה' הם שווים כולם זה לזה- "כל איש ישראל"..

ה"נתיבות שלום"  מסביר:

נאמר בספר הקדוש: כי את הפרשה הזו נוהגים לקרוא טרם היום הקדוש- ראש השנה-  מהטעם: כי  יש בו רמז ליום הדין ,כמו שנאמר בזוהר הקדוש - כי ראש השנה הוא יום הדין. ולכן גם בפרשתנו רומז הכתוב – כי אתם עם ישראל- כולכם נצבים לפני ה' ביום  הדין:

"...רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם, זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם, כֹּל, אִישׁ יִשְׂרָאֵל.  טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם--וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ:  מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ, עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ".

כאן הכתוב מונה י' מדרגות הכוללים י' דרגות בעם ישראל והכוונה: שלכל אחד יש דין בפני עצמו , כי אין יום הדין של אדם גדול וחשוב - כיום הדין של אדם פשוט ורגיל.

לפי שכל אחד נידון על פי ערכו.

אצל אדם פשוט ורגיל: הוא נידון על מעשים של עבירות ,לעומתו אדם גדול נידון גם על  הרהורים שבלב , גם הם נחשבים לעבירות .

גם אנשים שהם קטנים בדעת - כמו: "חֹטֵב עֵצֶיךָ, שֹׁאֵב מֵימֶיךָ" ישנו יום הדין-  השייך אליהם - לפי שכל אדם חייב למלא את ייעודו ותפקידו.

אפילו לדומם יש  שליחות בעולם הזה: דוגמת הנעל - שהיא בדרגה כה נמוכה- תפקידה המיוחד: שהמים לא יחדרו דרכה.

כל מעשיו של היהודי - נידונים – בהתאם למצבו - באשר הוא-  בבחינת דרגתו  כי אינו דומה מה שעשה - כאשר היה במצב של בלבול – והוא נחשב אז- אנוס- למעשיו כאשר היה במצב של ישוב הדעת – ומוחו בדרגה גבוהה.

עניין הדרגות השונות שייך גם לעניין התשובה - לפי שלכל אדם יש מדרגה משלו.

לדוגמא: אם אדם פשוט חוטא ופוגע במלך לפי שברמת שכלו אינו מבין מהו ערך המלך וכמה נורא שפגע בו. גם תשובתו תהיה כמו שמתפייסים עם אדם פשוט.

לעומתו ,  אם אדם גדול - כגון: אחד  משרי המלך, תשובתו אינה ראויה והוא מבקש מחילה מהמלך- למרות שעושה זאת  מתוך חרטה- אך מרצה אותו כפי שמרצים אדם פשוט - הרי זה לגופו של עניין - נחשב  לו לחטא חמור.

גם אם אדם מתוודה על חטאים ואומר: "אשמנו , בגדנו.." אך אינו מכיר במשמעות המילים שמוציא מפיו - תשובה כזו היא - עצמה חטא!

חמור  חטא התשובה שלא נעשה כראוי -  מאשר החטא עצמו, מהטעם: הרי  חטא משום שיצר הרע השתלט עליו, מנגד את התשובה  עשה כאשר ישוב  הדעת שב אליו ,הרי התשובה צריכה להיות במלוא הכרת החטא שיחוש את הצער והמרירות.

בזמן שבית המקדש היה קיים והיו מביאים קורבנות ,לאחר שעשו תשובה על החטאים והתוודו עליהם - אם התשובה לא הייתה כראוי, הייתה נראית דמות כלב על המזבח - רק  כאשר החוטא הצטער -הרבה בבכי ושב בתשובה כראוי הייתה – צורת האש כדמות הכלב - משתנה לאריה.

יהודי צריך לזכור: בראש השנה אנחנו נצבים לפני ה'  המביט בנו וצריכים אנו להרגיש שכולנו עוברים  מחדש בברית עם ה'- זהו יום משפט של הברואים וה' מעמיד  במשפט את כל יצורי העולמים - אם כבנים, אם כעבדים.

ישאף היהודי - הבא בברית עם ה' - ויהיה בדרגה גבוהה ויתחדש כבריה חדשה העוברת מחדש  בברית מחודשת עם אלוקים.

רש"י מסביר

התורה מלמדת אותנו: כי משה מכנס את כל עם ישראל  לפני הקב"ה - ביום מותו.

וּבָחַרְתָּ, בַּחַיִּים—המשמעות.

רש"י מסביר:

כוונת משה: אני מורה לכם שתבחרו בחלק החיים- כדוגמת  אדם האומר לבנו: בחר לך חלק יפה בנחלתי ומעמידו על החלק היפה ואומר לו: את זה בחר לך.

זה אומר דוד המלך: "ה', מְנָת-חֶלְקִי וְכוֹסִי--    אַתָּה, תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי". המשמעות: הנחת ידי על גורלי הטוב - כדי לומר לך- את זה תיקח.

רש"ר [הרב שמשון רפאל הירש] מבאר: האדם אינו זוכה לחיים במקרה, ולא  בלי מחשבה ורצון, אלא הוא חייב להחליט בעצמו - במכוון ובכובד ראש -  עליו לבחור בחיים אם חפץ הוא לחיות.

בספרי [נ"ג] ישנו משל נוסף להמחשת הציווי: "ובחרת בחיים "נאמר:" ר' יהושע בן קרחה אומר: משל  למלך שעשה  סעודה, והזמין את כל האורחים, והיה אוהבו מסב עמהם והיה דומה ליטול מנה יפה ולא היה בו דעה, כיון שראה שאין בו דעה, אחז את ידו והניחה על המנה היפה, וכן הוא אומר: "ה' מנת חלקי אתה תומך גורלי"[תהלים ט"ז ,ה]

במילים אחרות- ר' יהושע מספר משל שלפיו - המלך ערך סעודה ובין האורחים שהזמין - מתוכם היה גם אוהבו יושב איתם ליד השולחן ,אך לא הבין מהי המנה הטובה שעליו לבחור? ראה זאת המלך והניח את ידו על המנה היפה כדברי דוד המלך: "ה' מנת חלקי...."

מכאן ניתן להבין כדברי רבינו בחיי: "שהרשות נתונה לו לאדם והבחירה בידו לעשות טוב, או רע, שאם לא כן לא היה מקום לתורה והיה העונש והשכר בטל. וטעם את החיים ואת הטוב - בקיום התורה, ואילו את המוות ואת הרע-  אם לא יקימוה"

הקשר להפטרה בספר ישעיהו  [פרק ס"א-ס"ג- עד פסוק י' ]

קטע מההפטרה:

"שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּיהוָה, תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאלֹהַי--כִּי הִלְבִּישַׁנִי בִּגְדֵי-יֶשַׁע, מְעִיל צְדָקָה יְעָטָנִי:  כֶּחָתָן יְכַהֵן פְּאֵר, וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ. כִּי כָאָרֶץ תּוֹצִיא צִמְחָהּ, וּכְגַנָּה זֵרוּעֶיהָ תַצְמִיחַ--כֵּן אֲדֹנָי יְהוִה, יַצְמִיחַ צְדָקָה וּתְהִלָּה, נֶגֶד, כָּל- הַגּוֹיִם.

לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה, וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט, עַד-יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ, וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר.  וְרָאוּ גוֹיִם צִדְקֵךְ, וְכָל-מְלָכִים כְּבוֹדֵךְ; וְקֹרָא לָךְ שֵׁם חָדָשׁ, אֲשֶׁר פִּי ה' יִקֳּבֶנּוּ.  וְהָיִית עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת, בְּיַד-ה'; וצנוף (וּצְנִיף) מְלוּכָה, בְּכַף -אֱלֹהָיִךְ".

כשם שעם ישראל נצבים לפני הקב"ה במשך יום הדין , בל נשכח שאלוקים מביט בהם במהלך כל השנה:

"אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה".[דברים י"א, י"ב]

אך בראש השנה מעמיד אותם  במשפט ומתבונן  בהם כבניו ומשתוקק שישובו  אליו - ומבטיח אחרי כל  הגלויות- גאולה!

לסיכום, לאור האמור לעיל:  עלינו לשאוף שתבוא על כולנו שנה טובה  - שנת גאולה, עלינו לשוב בתשובה - איש, איש על  פי יכולתו לבחור בחיים טובים- לא רק חיים גשמיים ,אלא גם חיים רוחניים  - להרבות בתורה ומצוות  בין אדם למקום ובין אדם לחברו. ויהי רצון שנזכה במהרה לגאולה כדברי הנביא:

"לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה, וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט, עַד-יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ, וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר". 

דבר החסידות – פרשת נצבים

פרטים

קטגוריה: פרשת ניצבים

פורסם ברביעי, 21 ספטמבר 2022 06:47

נכתב על ידי Super User

כניסות: 309

ב"ה

דבר החסידות – פרשת נצבים

לימוד התורה של כל בחור...

שמעתי מפי המשפיע הרב שלמה חיים פלדמן שי', חולון:

בישיבת תומכי תמימים המרכזית 770 ניו יורק, היה פעם בחור קצת 'שובב'. הוא ניגש יום אחד לראש הישיבה הרב מרדכי מענטליק ז"ל ושאל אותו:

-         למה צריך ראש הישיבה לטרוח ולרשום בעצמו את הנוכחים בשיעור, הלוא את זה יכול כל כושי לעשות!?

וראש הישיבה השיב:

-         אחרי שאני רושם אותם, אני חושב בלילה על כל בחור שלא הגיע לשיעור, ועל כל שאלה ומצוקה שהבחורים העלו, ורק אז אני נשכב לישון!

בהזדמנות הבאה ניגש אותו שובב למשפיע הרב שלום מרוזוב ז"ל, שלימד חסידות בישיבה, ושאל גם אותו:

-         למה צריך המשגיח לטרוח ולרשום בעצמו את הנוכחים בשיעור חסידות, הלוא את זה אפשר לתת לכל כושי לעשות!?

ר' שלום הגיב מיניה וביה:

-         זה אכן מה שעשו...

 (סיפר בהתוועדות כינוס השלוחים הארצי השנה, סיון תשפ"ב בניר עציון)

~~~

התורה בבעלות מי?

בפרשתנו (ל, יב) נאמר הפסוק שהתורה "לא בשמים היא גו'", שממנו למדו רז"ל (ראה ב"מ נט, ב) שאין למדין הלכות מבת קול ואותות ומופתים.

ומזה עולה, שהתורה, לאחר שניתנה למטה, היא בבעלות ישראל. וברוח זו נפסק ג"כ (קידושין לב, א): "הרב שמחל על כבודו – כבודו מחול" שכן "תורה דיליה היא" [=התורה היא שלו].

ולאידך גיסא אנו מוצאים שהתורה היא בבעלות הקב"ה, כמאמר רז"ל (ברכות כב, א) "אין דברי תורה מקבלין טומאה . . שנאמר הלא כה דברי כאש נאם ה'" – היינו שאינה מקבלת טומאה גם בירידתה למטה.

וי"ל שבזה נחלקים רבי ישמעאל ורבי עקיבא, כי מצינו בש"ס כמה פלוגתות ביניהם שהנקודה התיכונה בהם היא: שלדעת רבי ישמעאל קובעת בעלותם של ישראל ולרבי עקיבא – בעלותו של הקב"ה.

להלן כמה דוגמאות:

א)    במסכת סוטה (ג, א) נחלקו רבי ישמעאל ורבי עקיבא לגבי כמה דברים שלר' ישמעאל הם רשות ולרבי עקיבא – חובה. – מצד בעלות ישראל מסתבר שעניינים מסויימים בתורה נמסרו לשיפוטו של האדם וקיומם תלוי ברצונו, אולם בעלות הקב"ה מחייבת להשאיר גם דברים אלו בבעלותו של הקב"ה.

ב)    "רבי ישמעאל אומר: דברה תורה כלשון בני אדם. רבי עקיבא אומר: לא דברה תורה כלשון בני אדם" (סוטה כד, ב) – אם הגדר העיקרי במצוות התורה הוא בעלות ועשיית ישראל מסתבר שהתורה מדברת כלשונם, מה שאין כן אם העיקר הוא בעלות הקב"ה.

ג)    "וכל  העם רואים את הקולות, רבי ישמעאל אומר: רואין את הנראה ושומעין את הנשמע. רבי עקיבא אומר: רואין את הנשמע ושומעין את הנראה" (מכילתא יתרו כ, טו) – מצד האדם יש הבדל בין ראיה לשמיעה ולכל אחד מהם גדרים משלו, משא"כ מצד הקב"ה "כל ההרגשות מתחברות אל מקום אחד" (ראב"ע יתרו שם) וממילא אפשרית ראיית הנשמע ושמיעת הנראה.

שבת שלום וכתיבה וחתימה טובה!

מבוסס על: קטע מ"הדרן על מסכת פסחים", י"א ניסן ה'תשל"ב (יום הולדת השבעים, לפני יובל שנים). תורת מנחם התוועדויות חלק סח, עמ' 89 ואילך וש"נ. העיבוד בסיוע "לקוטי ערכים בש"ס וברמב"ם" (בעריכת הרא"ל קפלן ז"ל ויבלחט"א הרא"א הכהן שי' פרידמן, קה"ת תשנ"ב) ערך תורה.

--

צעירי חב"ד – סניף מרום כנען

בהנהלת הרב חיים ודבורה זילבר

שיעורים לנשים  |  מדרשיית נוער  |  מועדון לילדים  |  שיעור לעולים  |  ביקורי בית  |  מסיבות בחגים  |  דוכן תפילין ונרות שבת  |  התוועדויות  |  סדנאות מגוונות  |  תהילים לבנות  |  בדיקת תפילין ומזוזות  |  מכתבי יום הולדת  |  קייטנת גן ישראל  |  שיעור רמב"ם  |  הפצת חומר לשבת וחגים  |  מסיבות ראש חודש  |  ועוד

כתובת: רח' ביאליק 199/3, הר כנען, צפת

כתובת המקלט: רח' זמיר פינת אלכסנדר פצ'רסקי (ע"י המתקנים) איביקור, צפת.

טלפון: 0506-737410

מייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

תוכלו לראות תמונות מהפעילות בסניף ע"י הקשה בגוגל 'צעירי חב"ד מרום כנען'.