ישעיהו הנביא והמסר לישראל

פרטים

קטגוריה: פרשת לך לך

פורסם בשישי, 27 אוקטובר 2023 05:22

נכתב על ידי Super User

כניסות: 162

יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא וְהַמֶּסֶר לְיִשְׂרָאֵל

מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©

עִם נִבְחָר מְהַלֵּךְ בַּמִּדְבָּר 

רֹאשׁוֹ כָּבֵד רוּחוֹ נִשְׁבַּר

מוּצָף דְּאָגוֹת עַד צַווָּאר

לְפֶתַע מְזַהֶה אוֹיֵב אַכְזָר.

עַנְנֵי  אָבָק נִשָּׂאִים בָּרוּחַ

סוּסִים דּוֹהֲרִים בְּכָל הַכּוֹחַ

הַפָּרָשִׁים מְנִיפִים חֲרָבוֹת

מַשְׁמִיעִים אִיּוּמִים וּשְׁאָגוֹת .

יִשְׂרָאֵל  זוֹעֲקִים לַשָּׁמַיִם

שׁוֹאֲלִים נוֹשְׂאִים יָדַייִם

שֶׁמָּא מַסְתִּיר ה' פָּנָיו

עֲלֵיהֶם אֵינוֹ נוֹשֵׂא עֵינָיו?

לְפֶתַע יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא

לָהֶם   בְּשׂוֹרָה מֵבִיא

אַל תִּירָא אוֹמֵר אֱלוֹקִים

עִמְּךָ אֲנִי בְּכָל הַזְּמַנִּים!

הַבּוֹטְחִים  בְּמֶלֶךְ עֶלְיוֹן

יֵיהָנוּ מֵעָצְמָה וְשָׂשׂוֹן

עֲלֵיהֶם תַּשְׁרֶה הַשְּׁכִינָה

יָדָם תִּהְיֶה עַל הָעֶלְיוֹנָה.

הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת: פָּרָשַׁת: לְךָ- לְךָ- וְהַפִּטְרָה: יְשַׁעְיָהוּ [ מ-מ"א]                                          

פרשת לך - לך מסר לעם ישראל במלחמה העכשווית

פרטים

קטגוריה: פרשת לך לך

פורסם בשישי, 27 אוקטובר 2023 05:20

נכתב על ידי Super User

כניסות: 153

פרשת לך - לך מסר לעם ישראל במלחמה העכשווית!

מאת: אהובה קליין .

פרשה זו  פותחת בציווי הניסיון הראשון לאברהם:

"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-אַבְרָם, לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ.  וְאֶעֶשְׂךָ, לְגוֹי גָּדוֹל, וַאֲבָרֶכְךָ, וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ; וֶהְיֵה, בְּרָכָה.  וַאֲבָרְכָה, מְבָרְכֶיךָ, וּמְקַלֶּלְךָ, אָאֹר; וְנִבְרְכוּ בְךָ, כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה" [בראשית  י"ב, א'-ד]

ההפטרה הנקראת השבת:

"לָמָּה תֹאמַר יַעֲקֹב, וּתְדַבֵּר יִשְׂרָאֵל:  נִסְתְּרָה דַרְכִּי מֵיְהוָה, וּמֵאֱלֹהַי מִשְׁפָּטִי יַעֲבוֹר.  הֲלוֹא יָדַעְתָּ אִם-לֹא שָׁמַעְתָּ, אֱלֹהֵי עוֹלָם יְהוָה בּוֹרֵא קְצוֹת הָאָרֶץ--לֹא יִיעַף, וְלֹא יִיגָע:  אֵין חֵקֶר, לִתְבוּנָתוֹ.  נֹתֵן לַיָּעֵף, כֹּחַ; וּלְאֵין אוֹנִים, עָצְמָה יַרְבֶּה. וְיִעֲפוּ נְעָרִים, וְיִגָעוּ; וּבַחוּרִים, כָּשׁוֹל יִכָּשֵׁלוּ.  וְקוֹיֵ יְהוָה יַחֲלִיפוּ כֹחַ, יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים; יָרוּצוּ וְלֹא יִיגָעוּ, יֵלְכוּ וְלֹא יִיעָפוּ.

....... אַל-תִּירָא כִּי עִמְּךָ-אָנִי, אַל -תִּשְׁתָּע כִּי-אֲנִי אֱלֹהֶיךָ; אִמַּצְתִּיךָ, אַף -עֲזַרְתִּיךָ—אַף -תְּמַכְתִּיךָ, בִּימִין צִדְקִי.  הֵן יֵבֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ, כֹּל הַנֶּחֱרִים בָּךְ; יִהְיוּ כְאַיִן וְיֹאבְדוּ, אַנְשֵׁי רִיבֶךָ. תְּבַקְשֵׁם וְלֹא תִמְצָאֵם, אַנְשֵׁי מַצֻּתֶךָ; יִהְיוּ כְאַיִן וּכְאֶפֶס, אַנְשֵׁי מִלְחַמְתֶּךָ" [ישעיהו מ', כ"ז. עד פרק מ"א- פסוק  ט"ז]

השאלות הן:

א] מה טעם הציווי הכפול לאברהם: "לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ"?

ב] מה הקשר להפטרה - והמסר  לעם ישראל-דווקא היום?

תשובות.

"לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ"- הציווי הכפול.

רש"י סובר: ההליכה היא: להנאתך ולטובתך ומה טובה הליכה זו? התשובה ששם  אעשך לגוי גדול. כי כל עוד אתה בחרן אינך זוכה לבנים. ועוד טובה יש בהליכה זו שעל ידי זה  אפרסם  את מהותך ואת חשיבות - שמך הטוב  בעולם. ואעשך לגוי גדול והוצרך אברהם לברכות הללו לפי שטרחת הדרך גורמת מטבעה לשלושה דברים:

א] ממעטת פריה ורביה.

ב]  ממעטת את הממון.

ג] ממעטת את השם - לפי שאין אדם יכול לעסוק בדברים רוחניים וגם גשמים תוך כדי הליכה בדרך. יוצא שממונו הולך ומתמעט. לכן הבטיח ה' לאברהם שלוש ברכות אלו טרם יציאתו מחרן:

על ריבוי הבנים - "וְאֶעֶשְׂךָ, לְגוֹי גָּדוֹל"

על ברכת הממון - "וַאֲבָרֶכְךָ"

ועל גדולת השם - "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ";

ה' מודיע לאברהם: כי יוסיף לו אות על שמו שעד עכשיו היה שמו: "אברם" אך מכאן ואילך אתה תהיה אברהם. "אברהם"  בגימטריא - רמ"ח - כנגד רמ"ח איברים של אדם.

משמעות המילים: "וֶהְיֵה, בְּרָכָה"-

פרוש א: אתה תהיה בעל הברכה , כי הברכות  נתונות  בידי ותלויות בך . כי עד עכשיו הברכות היו נתונות רק בידי ה' -ובאמצעותן ה' בירך את אברהם, אף את האדם ואת נח. אבל מעכשיו תהיה לך – אברהם -  הזכות לברך בעצמך את כל מי שתחפוץ.[בראשית רבה]

פירוש ב: "וֶהְיֵה, בְּרָכָה":

שלושת הברכות המפורטות כאן נאמרו על שלושת האבות וכנגדם  נתקנה הברכה הראשונה בתפילת  שמונה עשרה:

"ואעשך לגוי גדול"-זהו שאומרים : "אלוהי אברהם"

"וַאֲבָרֶכְךָ"- זה כנגד "אלוהי יצחק"

"וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" - זה כנגד :"אלוהי יעקב"

היות ושלושת האבות מוזכרים בתחילת  תפילת העמידה - היה אפשר לטעון שחותמים בשלושת האבות בסוף הברכה- אך תלמוד לומר: "וֶהְיֵה, בְּרָכָה" :אתה אברהם בעל הברכה ומכוחך מתברכים כולם וחותמים רק בך: "מגן אברהם"

בגמרא בר"ה אומר ר' יצחק: ישנם כמה דברים שקורעים את גזר דינו של האדם: "אילו הן: צדקה, צעקה, שינוי השם ושינוי מעשה...ויש אומרים אף שינוי מקום" ההוכחה לכך - כל עוד אברם היה בחרן לא זכה לבנים, אבל מיום שגר בארץ ישראל זכה לבנים, לפי הסבר הגמרא:

ר' יצחק אומר: שלא בדיוק שינוי המקום גרם לאברהם להוליד בנים, אלא דווקא הגעתו – ההליכה שלו - לארץ ישראל יש לה סגולה מיוחדת - ביכולתה להשפיע בברכה על כל מי שנמצא בתוכה. יש אף הולכים רחוק יותר ואומרים: שגם בתוך ארץ ישראל כשאדם  הולך ממקום למקום יכול לשנות את מזלו, כמו שנהוג להגיד: "משנה מקום משנה מזל"

ה"נתיבות שלום" מסביר על פי הארי הקדוש: כי לכל אדם יש שליחות משלו ועל כן - אלוקים העניק לו את הכלים  המיוחדים רק לו  - באמצעותם חייב לקיים את ייעודו – וכך על ידי תיקון המידות והעמידה בניסיונות שעובר בחיים - יכול באמצעות הליכה מתמדת לצעוד לקראת המטרה ולא לעצור את ההליכה - כי דריכה במקום היא –חלילה - נסיגה אחורה.

לכן נאמר בכפילות: "לך- לך", לך אל ייעודך ותתקן את מידותיך  הרעות - כדי שתוכל למלא את ייעודך בחיים.

יש הליכה מארצך או, לך- לך אל ארץ המוריה , לפי זה יש שני סוגי ניסיונות לאדם. הניסיונות  שעובר במהלך חייו ,אבל יש גם ניסיונות  קשים - דוגמת העקידה שהוא צריך לעמוד בו באופן חד פעמי - ובכל חייו צריך אדם להיות בתנועה של הליכה - כדי להתקדם לקראת ייעודו. וחייב להתאים את עצמו לכל תקופה.

נאמר: עֲשָׂרָה נִיסְיוֹנוֹת נִתְנַסָּה אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם,

וְעָמַד בְּכֻלָּם; לְהוֹדִיעַ כַּמָּה חִיבָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם" [מסכת אבות ה, ג']

הקשר בן דברי ישעיהו הנביא [בהפטרה] לפרשת "לך-לך"

הנביא ישעיהו  פונה  לשאלת ישראל:

"לָמָּה תֹאמַר יַעֲקֹב, וּתְדַבֵּר יִשְׂרָאֵל:  נִסְתְּרָה דַרְכִּי מֵיְהוָה, וּמֵאֱלֹהַי מִשְׁפָּטִי יַעֲבוֹר".

טענת ישראל היא שתיים:

א] ה' אינו רואה את מה שקורה לישראל ואינו שם לב  לתלאותיו.

ב] ה' אינו שופט את עושי העוול ואת הגורמים לסבלו הרב !

תשובת ה' בפי הנביא:  פעולת ה' תמידית ואינו מתעלם מעם ישראל: "הֲלוֹא יָדַעְתָּ אִם-לֹא שָׁמַעְתָּ, אֱלֹהֵי עוֹלָם יְהוָה בּוֹרֵא קְצוֹת הָאָרֶץ--לֹא יִיעַף, וְלֹא יִיגָע:  אֵין חֵקֶר, לִתְבוּנָתוֹ.  נֹתֵן לַיָּעֵף, כֹּחַ; וּלְאֵין אוֹנִים, עָצְמָה יַרְבֶּה". 

ה' מעולם אינו מתעייף הוא ער למה שקורה בעולמנו והכוח שיש לבני אנוש - הוא מה'.

על כן, כדי לשנות את המצב- עם ישראל צריך להיות בין קווי- ה' ואז יקבלו ממנו כוח: "וְקוֹיֵ יְהוָה יַחֲלִיפוּ כֹחַ, יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים; יָרוּצוּ וְלֹא יִיגָעוּ, יֵלְכוּ וְלֹא יִיעָפוּ".

לאורך כל ההיסטוריה ה' מנהל את העולם וכמו שהביא את אברהם ממזרח - אשר שינה את העולם בכך שהפיץ את האמונה בה': כך ה' מעודד את ישראל להאמין ולבטוח רק בו:

לסיכום לאור האמור לעיל: כמו שאברהם היה מחובר לאלוקים והאמין רק בו והתמיד בהליכתו  לקראת ייעודו - להפיץ אמונה באל אחד - בסיוע אלוקי רצוף וכך הצליח לממש את ייעודו כאבי האומה.

באותה מידה עם ישראל-זרע אברהם- גם בימים קשים אלה- חייב להתמיד באמונתו בה'  בהבטחת ה' לעמו - ובע"ה יזכה לניצחון גדול - ואילו האויבים יאבדו !

"וְאַתָּה יִשְׂרָאֵל עַבְדִּי, יַעֲקֹב אֲשֶׁר בְּחַרְתִּיךָ; זֶרַע, אַבְרָהָם אֹהֲבִי.  אֲשֶׁר הֶחֱזַקְתִּיךָ מִקְצוֹת הָאָרֶץ, וּמֵאֲצִילֶיהָ קְרָאתִיךָ; וָאֹמַר לְךָ עַבְדִּי-אַתָּה, בְּחַרְתִּיךָ וְלֹא מְאַסְתִּיךָ.  אַל-תִּירָא כִּי עִמְּךָ-אָנִי, אַל-תִּשְׁתָּע כִּי-אֲנִי אֱלֹהֶיךָ; אִמַּצְתִּיךָ, אַף -עֲזַרְתִּיךָ—אַף -תְּמַכְתִּיךָ".

אַבְרָהָם וּגְדֻולָּתוֹ

פרטים

קטגוריה: פרשת לך לך

פורסם בחמישי, 03 נובמבר 2022 11:56

נכתב על ידי Super User

כניסות: 298

אַבְרָהָם  וּגְדֻולָּתוֹ

מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©

אַבְרָהָם נוֹלַד  בְּאוּר כַּשְׂדִּים

 לְאָבִיו תֶּרַח בֶּן הַשִּׁבְעִים

 נָחוֹר וְהָרָן - לוֹ אַחִים

 מוֹשָׁבָם זָרוּעַ אֱלִילִים.

 וַיְהִי הַיּוֹם  גִּלָּה אַבְרָהָם

 פִּסְלֵי אָבִיו - עֲלֵיהֶם זַעַם

 בִּהְיוֹתָם יְצִיר כַּף אָדָם

 חַסְרֵי תּוֹעֶלֶת - חִישׁ שְׁבָרָם.

מִשֶּׁנִּיצַּל מִכִּבְשַׁן הָאֵשׁ

מִיָּד אֱלֹוקִים  חִיפֵּשׂ

רָאָה  גְּבָעוֹת וְהָרִים

שֶׁמֶשׁ , יָרֵחַ וְכוֹכָבִים.

אָז הֵבִין זֶה הֶחָכָם

כִּי יֵשׁ בּוֹרֵא לָעוֹלָם

עַתָּה  בהגיעו לְחָרָן

אֱמוּנָה יָפִיץ לְכוּלָּם.

לְפֶתַע רוּחַ נָשְׁבָה

הַשְּׁכִינָה עָלָיו יָרְדָה

אֱלֹוקִים אוֹתוֹ צִיוָּוה

לֵךְ - לְךָ מֵאַרְצְךָ..!

הֶעָרָה: הַשַּׁעַר בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת לֵךְ-לְךָ [חֻמָּשׁ בְּרֵאשִׁית]

פרשת לך לך – מהו ייעודו של אברהם ובמה גדולתו?

פרטים

קטגוריה: פרשת לך לך

פורסם בחמישי, 03 נובמבר 2022 11:55

נכתב על ידי Super User

כניסות: 262

פרשת לך לך – מהו ייעודו של אברהם ובמה גדולתו?

מאת: אהובה קליין.

"עֲשָׂרָה נִיסְיוֹנוֹת נִתְנַסָּה אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְעָמַד בְּכֻולָּם; לְהוֹדִיעַ כַּמָּה חִיבתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם"

כך נאמר במסכת אבות [ פרק  ה, ג]

לראשונה אנו קוראים על אברהם בסוף פרשת נח ושם הכתוב מגלה לנו: מה מקורו של אברהם תולדותיו ושורשיו:

"וַיְחִי נָחוֹר, תֵּשַׁע וְעֶשְׂרִים שָׁנָה; וַיּוֹלֶד, אֶת-תָּרַח.  וַיְחִי נָחוֹר, אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת-תֶּרַח, תְּשַׁע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וּמְאַת שָׁנָה; וַיּוֹלֶד בָּנִים, וּבָנוֹת. וַיְחִי-תֶרַח, שִׁבְעִים שָׁנָה; וַיּוֹלֶד, אֶת-אַבְרָם, אֶת- נָחוֹר, וְאֶת-הָרָן.  וְאֵלֶּה, תּוֹלְדֹת תֶּרַח--תֶּרַח הוֹלִיד אֶת-אַבְרָם, אֶת -נָחוֹר וְאֶת-הָרָן; וְהָרָן, הוֹלִיד אֶת-לוֹט.  וַיָּמָת הָרָן, עַל-פְּנֵי תֶּרַח אָבִיו, בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ, בְּאוּר כַּשְׂדִּים.  וַיִּקַּח אַבְרָם וְנָחוֹר לָהֶם, נָשִׁים:  שֵׁם אֵשֶׁת-אַבְרָם, שָׂרָי, וְשֵׁם אֵשֶׁת -נָחוֹר מִלְכָּה, בַּת-הָרָן אֲבִי-מִלְכָּה וַאֲבִי יִסְכָּה.  וַתְּהִי שָׂרַי, עֲקָרָה:  אֵין לָהּ, וָלָד.  לא וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת-אַבְרָם בְּנוֹ, וְאֶת-לוֹט בֶּן-הָרָן בֶּן-בְּנוֹ, וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ, אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ; וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים, לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן, וַיָּבֹאוּ עַד-חָרָן, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם.  וַיִּהְיוּ יְמֵי-תֶרַח, חָמֵשׁ שָׁנִים וּמָאתַיִם שָׁנָה; וַיָּמָת תֶּרַח, בְּחָרָן". [בראשית י"א,, כ"ד- ל"ב]

בהמשך לתיאור משפחתו של אברהם , בפרשתנו ה' מתגלה לאברהם בפעם הראשונה:

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל-אַבְרָם, לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ.  וְאֶעֶשְׂךָ, לְגוֹי גָּדוֹל, וַאֲבָרֶכְךָ, וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ; וֶהְיֵה, בְּרָכָה. וַאֲבָרְכָה, מְבָרְכֶיךָ, וּמְקַלֶּלְךָ, אָאֹר; וְנִבְרְכוּ בְךָ, כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה.  וַיֵּלֶךְ אַבְרָם, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה', וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ, לוֹט; וְאַבְרָם, בֶּן-חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה, בְּצֵאתוֹ, מֵחָרָן.  וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת-שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת-לוֹט בֶּן-אָחִיו, וְאֶת-כָּל-רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ, וְאֶת-הַנֶּפֶשׁ, אֲשֶׁר-עָשׂוּ בְחָרָן; וַיֵּצְאוּ, לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן, וַיָּבֹאוּ, אַרְצָה כְּנָעַן"  [בראשית י"ב, א- ו']

השאלות הן:

א]  מאיזו משפחה מגיע אברהם ומהי שליחותו ?

ב] מדוע  אין  התורה מפרטת  את הסיבה לבחירת אברהם לשליחותו?

תשובות.

תולדותיו של אברהם.

על פי הכתוב: אבי אברהם היה: תרח ולו שלושה בנים: אברהם, נחור והרן.

הם התגוררו באור כשדים ושם נפטר - הרן, כפי שנאמר: "וַיָּמָת הָרָן, עַל-פְּנֵי תֶּרַח אָבִיו, בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ, בְּאוּר כַּשְׂדִּים".

רש"י מסביר: הרן נפטר עוד בחיי אביו.

מובא במדרש אגדה: הכתוב רומז לנו :שעל ידי אביו מת הרן - לפי שתרח התלונן על אברם בנו לפני נמרוד - על ששבר את האלילים שלו בחנותו , נטל נמרוד את אברם והשליכו לתוך כבשן האש, באותו זמן ,הרן אחיו היה יושב וחושב בליבו:' אם אברם ניצל ואינו נשרף באש - אז אני משלו ואם נמרוד מנצח וממית את אברם - אני בצד של נמרוד. והנה כאשר אברהם ניצל אמרו אנשי נמרוד להרן: למי אתה שייך - לצדו של מי אתה?

ענה להם הרן: 'אני לצד אברם.' מיד נטלו אותו והשליכוהו לכבשן האש וכך נשרף. מכאן שמיתתו של הרן נגרמה על ידי- תרח אביו וזה משמעות המקום בהם גרו - "אוּר כַּשְׂדִּים" – רמז לאש [ב"ר]

פירוש נוסף לשם מקום זה: "אוּר " = בקעה- כמו שכתוב: "עַל-כֵּן בָּאֻרִים, כַּבְּדוּ ה'" [ישעיהו כ"ד, ט"ו]

אברהם נשא לאישה את שרי שנקראה גם בשם: יסכה   על פי הכתוב: "וְשֵׁם אֵשֶׁת- נָחוֹר מִלְכָּה, בַּת-הָרָן אֲבִי-מִלְכָּה וַאֲבִי יִסְכָּה"

מדוע נקראה שרי- "יִסְכָּה"? על כך כמה הסברים מפי רשי":

א] מפני שהיא סוכה - מביטה ברוח הקודש.

ב] על כך שכולם סוכים- מביטים ביופייה. כפי שהיא מופיעה מאוחר יותר במצרים עם אברהם בתקופת הרעב בארץ:

"וַיְהִי, כְּבוֹא אַבְרָם מִצְרָיְמָה; וַיִּרְאוּ הַמִּצְרִים אֶת-הָאִישָּׁה, כִּי-יָפָה הִוא מְאֹד.  וַיִּרְאוּ אֹתָהּ שָׂרֵי פַרְעֹה, וַיְהַלְלוּ אֹתָהּ אֶל-פַּרְעֹה; וַתֻּקַּח הָאִישָּׁה, בֵּית פַּרְעֹה". [בראשית י"ב, י"ד- ט"ו]

ג] "יִסְכָּה"- מלשון נסיכות- כינוי של מלכות ושררה, מאותו הטעם שנקראה מאוחר יותר בשם: שרה כדברי חז"ל:

שרה לכל העולם כולו - לשון שררה - [לשון נקבה של שר] [ מסכת ברכות י"ג]

כפי שהכתוב מתאר: תרח לוקח את כל פמלייתו אל חרן- במטרה להגיע לכנען.

בפרשתנו  לראשונה ה' פונה אל אברהם וכאן מצווה עליו לעזוב את ארצו ואת משפחתו וללכת לארץ שה' יראה לו.

זהו הניסיון הראשון שהתנסה אברהם [על פי הרמב"ם]

 מדוע ניסיון זה כה קשה?

חכמי המוסר טוענים: הרי ה' הבטיח לאברהם ברכות  והבטחות בעלות עוצמה רבה ובאותו זמן ודאי יצר הרע ניסה  לפתות אותו בכך שכל הניסיון הזה משתלם מאד - הרי הוא יזכה לגדולה ודברים נעלים מאת: ה' בכבודו ובעצמו.

אך אברהם התגבר על כל  מחשבות אלה והחליט  לצאת מחרן - על פי ציווי ה' בלבד ! ולא בעבור כל הברכות והדברים הטובים שה' הבטיח לו.

התורה מעידה עליו שהוא עמד בניסיון זה:

"וַיֵּלֶךְ אַבְרָם, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה'.."

עפ"י  המגיד מדובנא:" כאשר שואלים על איש עשיר כמה רכוש יש לו? משיבים שיש לו אלפי מטבעות זהב. בתים ואפילו עבד לשמשו.

כאשר שואלים זאת על דוכס? זו פחיתות כבוד לענות שיש לו מטבעות זהב, בתים ועבדים, אלא יש להשיב :שיש לו כמה עיירות.

כאשר שואלים על גורלו של מלך, אין זה מכבודו לומר שיש לו עיירות, אלא יש להשיב שהוא מולך על כמה מדינות.

א"כ כאשר שואלים על גודלו של מלך מלכי המלכים הקב"ה, לכאורה, היה ראוי להשיב שהוא מולך על כל היקום כולו ועל אינסוף שלמות. מולך על המלאכים והכל שלו....

אולם במדרש נאמר: "וְאֶעֶשְׂךָ, לְגוֹי גָּדוֹל" וזה שאומרים: "אֱלהֵי אַבְרָהָם".  (בתפילת  שמונה עשרה) הכבוד של מלך מלכי המלכים הוא: אברהם אבינו ומכאן רואים: את גודל חשיבות אברהם אבינו בעיני ה'.

חכמי המדרש מציינים: גם הניסיון הראשון וגם הניסיון האחרון  נמסרו לאברהם במילים:" לך- לך"

הראשון: "לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ.."

ובניסיון האחרון נאמר: "וַיֹּ֡אמֶר קַח ־נָ֠א אֶת ־בִּנְךָ֨ וְלֶ֨ךְ ־לְךָ֔ אֶל ־אֶ֖רֶץ הַמֹּורִיָּ֑ה" [בראשית  כ"ב, ב]

 שליחותו של אברהם - היא: להפיץ את האמונה באלוקים האחד והיחיד בתבל.

ה"נתיבות שלום" מבאר: כי מטרת אברהם הייתה  להנאתו וטובתו ואין הכוונה להנאה  גשמית - אלא להתענג על ה' , זו הייתה הנאתו היחידה עלי אדמות. במסילת ישרים נאמר: שלהתענג על ה' - הוא התענוג הגדול  מכל התענוגות בעולם. וכול שכן אצל אברהם אבינו שמסר נפשו בלבד לה' וזו הייתה הנאתו וטובתו הגדולים ביותר.

אברהם ראוי להערכה במיוחד לאחר שגדל אצל תרח - והסביבה לא השפיעה עליו  , דווקא ממקום שלילי כזה  הגיע לגילוי ה' באמונה!

הוא עמד בכל הניסיונות - הוא נחשב לראש המאמינים וממנו התפשט  יסוד האמונה בעם ישראל - עד סוף כל הדורות..

יש להבין את המילים: "לך- לך"- במשמעות: שיהודי תמיד צריך להיות בתנועה ללכת ולהתעלות ברוחניות ולא לעצור במקום אחד. אלא לשאוף להגיע לייעודו.

כל יהודי נולד עם תכונות מסוימות ועל פי התכונות הייחודיות שלו - ידע לפעול כדי להגשים את עבודת ה'.

אין התורה מפרטת את סיבת שליחות אברהם.

הרמב"ם ב"יד החזקה" "הלכות עבודה זרה"- מתאר את התפתחות הרוח עד בואו של אברהם אבינו ש" השיג דרך האמת והבין קו הצדק מתכונתו הנכונה . וידע שיש אלוקים אחד והוא מנהיג, הגלגל [העולם], והוא ברא הכול ,ואין בכל הנמצא אלוקים  חוץ ממנו  וידע שכל העולם טועה.  ודבר שגרם להם לטעות- זה: שעובדים את  הכוכבים והצורות עד שאבדה האמת מדעתם"

לכל המצב הזה אין תיאור,  במקרא, אך מוזכר ברמז:

"לָכֵ֗ן כֹּֽה ־אָמַ֤ר ה' אֶל ־בֵּ֣ית יַעֲקֹ֔ב אֲשֶׁ֥ר פָּדָ֖ה אֶת ־אַבְרָהָ֑ם לֹֽא ־עַתָּ֤ה יֵבוֹשׁ֙ יַעֲקֹ֔ב וְלֹ֥א עַתָּ֖ה פָּנָ֥יו יֶֽחֱוָֽרוּ" [ישעיהו פרק כ"ט, כ"ב]

דבר זה  הולם את מה שקרה - שהרי אברהם היה בסכנה גדולה מצד המתנגדים באור כשדים וניצול מהם, אך מלבד הרמז בספר ישעיהו - אין התורה מזכירה פעולה מיוחדת של אברהם ,טרם ציווה אותו ה' לצאת מבית אביו וללכת לארץ כנען.

הרמב"ן שואל: מה  הטעם שה'  מצווה את אברהם  לעזוב את ארצו ומולדתו ולהיות אוהבו  ונבחרו - מבלי שיודיע - כי אברהם היה עובד אלוקים, או צדיק תמים? אין טעם גם לעזיבת הארץ ,אין הסבר בתורה- שהיא במטרה לקרבת אלוקים בארץ הנבחרת - אין דבר כזה בכל התנ"ך, שהרי תמיד התורה מקדימה: "... הִתְהַלֵּ֥ךְ לְפָנַ֖י וֶהְיֵ֥ה תָמִֽים.."׃[בראשית  י"ז]

"התהלך לפני ושמע בקולי ואיטיבה  עמך", ואילו אצל אברהם אין הקדמה וסיבה לאמירת השם לצאת מארצו וממולדתו?

הרמב"ן עונה: התורה סמכה על הדברים המפורסמים, ידוע שאנשי אור כשדים עשו לו  רעות רבות בשל אמונתו באלוקים והוא ברח מפניהם אל ארץ כנען - אלא שבדרך התעכב בחרן ,לכן ה' אמר לו שיעשה את מה שחשב לעשות קודם. ללכת את הארץ הנבחרת , להשפיע שם  על בני האדם לעבוד את אלוקים. – מסיבה זו ה' מבטיח ששם יגדל שמו ויתברכו בו הגויים ולא יהיה מצב דוגמת אור כשדים- ששם הציקו לו- והיו  מבזים ומקללים אותו. ושמו אותו בכבשן האש.

הקב"ה הבטיח לו: "וַאֲבָרְכָה, מְבָרְכֶיךָ, וּמְקַלֶּלְךָ, אָאֹר; וְנִבְרְכוּ בְךָ, כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה". 

רש"ר מסביר: אם מישהו יקלל את אברהם - הוא יואר - יקולל לא רק מבחינה חומרית ,אלא יותש כוחו הפנימי.

הרמב"ן מסכם את דבריו ומסביר בלשונו.: "אבל התורה לא רצתה להאריך בדעות עבודה זרה ולפרש העניין שהיה בינו ובין הכשדים - באמונה כאשר קיצרה בעניין דור אנוש וסברתם, בעבודה זרה שחידש"

לסיכום, לאור האמור לעיל - אברהם ידע לזהות את התכונות שלו שבעזרתן  הפיץ את האמונה באל אחד.

למרות שבא מסביבה עוינת ואלילית - כאור כשדים -  הגיע להכרה  כי האלילים אינם מועילים - אלא ישנו בורא אחד לעולם ולכן הוא הצליח להגשים את ייעודו- בהפצת האמונה בקרב הבריות - יחד עם שרה אשתו ובזכות גדולתו זו ראוי להיקרא: "אבי האומה"!

פרשת לך לך - הקו המקשר בין אברהם - לארץ ישראל

פרטים

קטגוריה: פרשת לך לך

פורסם ברביעי, 13 אוקטובר 2021 12:55

נכתב על ידי Super User

כניסות: 693

פרשת לך לך - הקו המקשר בין אברהם - לארץ ישראל.

מאת: אהובה קליין.

בפרשה זו הקב"ה מבטיח לאברהם אבינו את ארץ ישראל - לעם ישראל ,זאת לאחר שניפרד מלוט , גם אחרי שה' מראה לאברהם  את המקום כפי שהכתוב מתאר:  "וַה' אָמַר אֶל-אַבְרָם, אַחֲרֵי הִפָּרֶד-לוֹט מֵעִמּוֹ, שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה, מִן-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-אַתָּה שָׁם--צָפֹנָה וָנֶגְבָּה, וָקֵדְמָה וָיָמָּה.  כִּי אֶת-כָּל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-אַתָּה רֹאֶה, לְךָ אֶתְּנֶנָּה, וּלְזַרְעֲךָ, עַד-עוֹלָם.  וְשַׂמְתִּי אֶת-זַרְעֲךָ, כַּעֲפַר הָאָרֶץ:  אֲשֶׁר אִם-יוּכַל אִישׁ, לִמְנוֹת אֶת-עֲפַר הָאָרֶץ--גַּם-זַרְעֲךָ, יִמָּנֶה.  קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ, לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ:  כִּי לְךָ, אֶתְּנֶנָּה.  וַיֶּאֱהַל אַבְרָם, וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא--אֲשֶׁר בְּחֶבְרוֹן; וַיִּבֶן- שָׁם מִזְבֵּחַ, לַה'". [בראשית י"ג, י"ד- "ח]

השאלות הן.

א] מדוע ה' פונה אל אברהם ,דווקא, אחרי שנפרד מלוט ?

ב] מהי משמעות הבטחת הארץ לאברהם עם הדגש על - צפונה ונגבה...?

ג] במה ייחודו של אברהם ?

תשובות

ה' פונה אל אברהם לאחר  הפרידה מלוט.

רש"י מסביר: הכתוב מדגיש שדיבור זה היה אחר שלוט נפרד מאברהם, ללמדנו: שכל עוד הרשע היה בחברת אברהם – הייתה השכינה מסתלקת ממנו ולא זכה לקבל את דברי ה', אך ברגע שלוט נפרד ממנו ה' חזר לדבר עם אברהם.

רש"י מבסס את דבריו על דברי תנחומא: "..שכל זמן שהיה אברהם דבוק ללוט, לא היה הקב"ה  נגלה עליו. כיון שפירש ממנו [כלומר: כיוון שאברהם התרחק מלוט] נגלה עליו , מניין?[מהיכן ההוכחה לכך]?

אמר ר' אלעזר בן פדת משום ר' יוסי בן זמרה: שנאמר:"וה' אמר אל אברהם" אימתי? 'אחרי הפרד לוט מעמו' [פר' ויצא י]

רבים מקשים, הרי ה' דיבר עם אברהם בעוד לוט אתו - כפי שנאמר בתחילת הפרשה : "וַיֵּרָא ה', אֶל-אַבְרָם, וַיֹּאמֶר, לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת.." [בראשית  י"ב, ז]

מתרצים: באותה שעה  לוט  כָּשֵׁר  היה ועוד: עד שלוט נפרד ממנו ה' לא היה מאריך דיבורו עם אברם וכאן האריך.[כלומר: אז לוט עדיין היה כשר- ועוד  יש להבין שגם כאשר הקב"ה היה נגלה אל אברהם – לא היה מאריך בדיבור עם אברהם - אבל כאן אחרי שאברהם נפרד  מלוט ה' פנה אל אברהם ואף האריך את הדיבור.

רבינו בחיי סבור גם כן : ה' פונה אל אברהם – אחרי שנפרד מלוט וכאן בא הכתוב ללמד שלא בא דיבור השכינה אל אברהם ,עד שנפרד  מלהיות בחברתו של רשע [כלוט]

"חיזקוני" מסביר: אלוקים  פונה אל אברהם לאחר שנפרד מלוט: זאת – מפני שלא תהיה ללוט טענה  על אברהם - שהוא חברו ויהיה לו חלק עמו בארץ ישראל.

"הספורנו" סובר: כי לא פנה ה' לאברהם בנוכחות לוט מהטעם: "פן בכבודו יתיימרו ויתגאו לוט ורועיו - ויתאמצו לגזול"- כלומר ינסו לרעות –עם צאנם בשדות אברהם ולבוא לידי גזל.

רש"ר [הרב שמשון רפאל הירש] סבור: שעצם הפרידה של אברהם מלוט- היה לו לניסיון קשה - מהטעם: שלוט ייצג את הדור השני, שעתיד לחיות לאחר מות אברהם, היות ואברהם היה ערירי באותו זמן, הרי שתקוותיו להמשך ייעוד חייו נשענו על לוט.

כעת שלוט נפרד מאברהם - הוא מעדיף לשים את עינו בסדום - היות ומה שמושך אותו לשם, הוא ההישג החומרי ולא הרוחני.

לכן מיד שלוט מתרחק מאברהם - אלוקים מבחין שאברהם מתרכז במטרה הרוחנית - ולא ברווח החומרי - אברהם מבין שיש להמשיך להפיץ את האמונה בה' ולהעביר זאת גם לדורות הבאים. ה' מבטיח לו שהעם שיקרא על שמו –צריך גם לצאת ממנו שזו נחלתו - יקרא על שמו - יהודי חייב להיוולד כיהודי וגם להתחנך ברוח היהדות.

הבטחת הארץ לאברהם – והדגש על  צפונה ונגבה  קדמה וימה.

נאמר: "שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה, מִן-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-אַתָּה שָׁם--צָפֹנָה וָנֶגְבָּה, וָקֵדְמָה וָיָמָּה.  טו כִּי אֶת-כָּל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-אַתָּה רֹאֶה, לְךָ אֶתְּנֶנָּה, וּלְזַרְעֲךָ, עַד-עוֹלָם".  [שם  י"ד, י"ד- ט"ו]

"נתיבות שלום" מביא כמה הסברים יפים על מעלותיה  הייחודיות של ארץ ישראל:

ארץ ישראל- היא  ארץ שה' מתראה בה ליהודי, כמו שכתב הכוזרי [מאמר ב]  בעניין קדושת ארץ ישראל, עם ישראל מסוגל להגיע למדרגות של אלוקות רק בארץ המובטחת- ארץ- ישראל. וכל הנביאים שזכו להשראת השכינה והתנבאו, הרי זה התרחש בארץ ישראל. או  אפילו בחוץ לארץ - כאשר התנבאו בעניין ארץ ישראל.

חשוב לציין כי ארץ ישראל- כמאמר הכתוב: "אֶרֶץ, אֲשֶׁר-ה' אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ:  תָּמִיד, עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ--מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה, וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה". [דברים י"א, י"ב]

זוהי המעלה הגדולה והמיוחדת של הארץ , שהיא תמיד בבחינת עיני ה' אלוקיך בה. יש לכך משמעות מאד חשובה - היות ויש בה השגחה פרטית מיוחדת , בעוד שארצות אחרות נמסרו בידי שרים של מעלה - הרי מנגד - ארץ ישראל תחת השגחה פרטית של ה'- שהוא בכבודו ובעצמו מנהיגה!

דוגמא לכך אנו רואים בתיאור של יעקב [בפרשת ויצא ] כאשר בדרך חולם את חלום הסולם המוצב  ארצה וראשו מגיע השמימה והנה ה' ניצב עליו!

ישנם שני סוגי הנהגה:

א] יש אופן הנהגה של סולם מוצב ארצה – כלומר - הנהגה מסודרת וקבועה. הנהגה מסוג זה נקבעת בראש השנה.

ב] ישנה הנהגה עילאית של - והנה ה' ניצב עליו - זוהי הנהגה עליונה הנתונה בידי הקב"ה - בכבודו ובעצמו - שהוא מקור הרחמים.- הנהגה זו אינה תלויה לפי הנקבע בראש השנה - אלא על ידי האמונה והחיזוק שיש ליהודי.- כאשר היהודי מאמין מתחזק ובוטח בה' - הרי הוא זוכה שמתנהגים עמו בהנהגה העליונה המסורה בידי הקב"ה בכבודו ובעצמו - ואפילו מה שנגזר עליו בראש השנה—הרי ההנהגה העליונה – היא למעלה מזה ואינה תלויה בכך- והנהגה עליונה זו קשורה לארץ ישראל שהרי  היא בהשגחתו הבלעדית של ה'.

על זה נאמר: "וְהִתְפַּלְלוּ אֵלֶיךָ, דֶּרֶךְ אַרְצָם אֲשֶׁר נָתַתָּה לַאֲבוֹתָם, הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ, וְהַבַּיִת אֲשֶׁר-בנית (בָּנִיתִי) לִשְׁמֶךָ".[מלכים-א, ח', מ"ה] כך מתפלל שלמה המלך על עם ישראל בחג הסוכות במקדש - בזמן מצוות הקהל. כוונתו: שאותם מעם ישראל הנמצאים בגלות - יכולים על ידי תפילתם להמשיך את ההנהגה העילאית הזו - למעלה מסדרי הטבע, רק ע"י שיתפללו דרך ארץ ישראל ועל ידי כך ימשיכו את ההנהגה העליונה של ארץ הקודש. כלומר יכוונו פניהם – בזמן תפילתם - לכיוון  ארץ הקודש.

על פי מאמר הספרי - מביא ה"נתיבות שלום" הסבר: שאין השכינה שורה, אלא בתוך בני ישראל כאשר נמצאים בארץ ישראל. מכאן שהמדרגה העליונה של השראת השכינה ובתוכה ההנהגה העליונה המיוחדת - קיימת רק בתוך בני ישראל ובעודם בארץ ,לכן גם ה' אמר לאברהם טרם הגיע לארץ: תלך לארץ הזאת שתמיד אראה אותך בתוכה.

ייחודו של אברהם.

ייחודו של אברהם בכך: שהוא היה  ראש לכל האבות -  ראש לכל המאמינים. לפי שהשריש את האמונה בה' - בכל העולם ובעם ישראל כמאמר חז"ל [מסכת שבת צ"ו] "בניי , מאמינים - בני מאמינים, היינו - אמונתם היא מהטעם שהם בני מאמינים - דבר הנובע כירושה מאברהם אבינו שהשריש את האמונה בהם עד סוף הדורות- אמונה זו  שעוברת מאב לבן- היא מדרגה מעל הטבע - זוהי אמונה שגם בימינו ממשיכה לשאוב  מכוחו של אברהם וכל מה שבמשך ההיסטוריה  יהודים היו מוכנים למסור את נפשם למען האמונה - נובעת מכוח האמונה שהעניק ה' לאברהם אבינו.

"הספורנו" מסביר את סיבת הבטחת הארץ  לאברהם: כי גם בימיו- יזכה להיות "בעיני התושבים נשיא אלוהים ונשוא פנים"

האגדה משבחת רבות את אברהם על אופן התייחסותו  לאנשים שפגש ועל מעשיו: הנה קטע מהתיאור:

כאשר אברהם הולך עם פמלייתו לארץ המובטחת מסופר:

"וַיְהִי בְּלֶכְתּוֹ וְיִזְרַח לוֹ הַכּוֹכָב צֶדֶק בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר עָבַר בָּהּ וְיַעֲבֹר אַבְרָם בַּאֲרַם נַהֲרַיִם וּבַאֲרַם נָחוֹר, וְיָרֵא וְהִנֵּה יוֹשְׁבֵי הַמְּקוֹמוֹת הַהֵם לֹא יַעֲשׂוּ מְאוּמָה ,בִּלְתִּי אִם יֹאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ וְיָחֹנּוּ, וְיָרַע הַדָּבָר בְּעֵינֵי אַבְרָם מְאֹד וַיֹּאמֶר: ה' אֱלוֹקְיֵי הַגָּדֵל נָא אֶת חַסְדֶּךָ עַמִּי וּשְׁמַרְתַּנִי וְחִזַּקְתַּנִי כָּל יְמֵי חַיֵּי לְבִלְתִּי הֱיוֹתִי כְּאֶחָד מֵהֶם! וְיַעֲבֹר אַבְרָם מִשָּׁם וְיָעֵל אֶל צוֹר וַיַּרְא אֶת יוֹשְׁבֶיהָ וְהִנֵּה לְמִקְּטֵנָם וְעַד  גְּדוֹלָם עוֹשִׂים עֲבוֹדָה וְחוֹרְשִׁים אֶת אַדְמָתָם וְזוֹרְעִים אוֹתָהּ וְקוֹצְרִים אֶת  תְּבוּאָתָהּ... וְיִשְׂמַח אַבְרָם עַל הַמַּרְאֶה הַזֶּה שִׂמְחָה גְּדוֹלָה וְיַבְרְכֶם בְּשֵׁם ה' וַיֹּאמֶר: מִי יִיתן וְהָיִיתִי גַּם אֲנִי כְּמוֹתָם! וַיְהִי בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר עָבַר אַבְרָם  וְיִיתֵּן ה' טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וִיבֹרְכוּ כָּל הַשָּׂדוֹת, וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נוֹדַע אַבְרָם לְיוֹשְׁבֵי הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר עָבַר בָּהֶם וְתַבוֹנָהּ אֵלָיו נָשִׁים עֲקָרוֹת וְתִשְׁאַלְנָה מֵאִתּוֹ לֵאמֹר: הִתְפַּלֶּל נָא בַעֲדֵנוּ אֶל ה' וְנָתַן לָנוּ  פְּרִי בֶּטֶן וַיַּעַשׂ אַבְרָם אֶת בַּקָּשׁוֹתֵיהֶן וְיִתְפַּלֵּל אֶל ה' וְתֵלַדְנָה",... וְכָךְ בֵּרַךְ  אֶת הַמְּבַקְּשִׁים בְּרָכוֹת וְהַתּוֹצָאָה הָיְיתָה: "וִיוַדַּע אַבְרָם בְּכָל הָאָרֶץ וַיְהִי לִבְרָכָה לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה"

"בעל הטורים" אומר לגבי הפסוק:

"שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה, מִן-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-אַתָּה שָׁם--צָפֹנָה וָנֶגְבָּה, וָקֵדְמָה וָיָמָּה". 

 כאשר פנה ה' אל יעקב- אמר לו באופן שונה את ארבע רוחות השמים:

"וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה" [שם  כ"ח, י"ד]

הסיבה לכך: לאברהם  הזכיר בראשונה את צד צפון -  כי זוהי זכות הקורבנות שנשחטים בצפון [הכוונה  לקורבנות שהוזכרו – לאברהם בברית בין הבתרים]

ליעקב הזכיר את ימה - [מערב] בראשונה – לפי שבזכותו יעברו את ים סוף [שמו"ר כ"א, מ] וכמו שכתוב: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-הַיָּד הַגְּדֹלָה, אֲשֶׁר עָשָׂה ה' בְּמִצְרַיִם" [שמות י"ד, ל"א]  - ישראל סבא. [זהר פרשת בשלח..]

לסיכום, לאור האמור לעיל ניתן להסיק: כי האמונה והביטחון שהיה לאברהם בה' ואותם זכה להעביר לדורי דורות - הם המקשרים אותו  להבטחת הארץ לו ולזרעו  לדורי דורות . לכן עם המחובר  בעבותות האמונה לבוראו ראוי לחיות בארץ המובטחת שאותה מנהיג אלוקים  ומביט בה ללא הרף.

ויפים דברי המשנה: "כָּל שֶׁרוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ, רוּחַ הַמָּקוֹם נוֹחָה הֵימֶנּוּ" [מסכת אבות ג', י']