מאמרים
כמה מלים על אמונת חכמים
- פרטים
- קטגוריה: אמונה
- פורסם בחמישי, 27 אוגוסט 2020 19:44
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 345
כמה מלים על אמונת חכמים
העם שלנו הוא עם עתיק. עברנו הרבה מאז יציאת מצרים, מאז מתן תורה, מאז היינו לעם. ואחרי אלפי שנות קיום, פרושה לה ההיסטוריה של העם שלנו לפנינו. ולא נותר לנו אלא ללמוד מהעבר. ללמוד מכל המקורות שבידינו. ללמוד מניסיון אבותינו. לפתוח את עינינו ואת ליבנו ולבחור בכיוונים שיביאו אותנו להשלים את ייעודנו, להיות לעם שמפיץ את אור ה' בעולם. להיות לעם שמראה דוגמא אישית של מוסריות, של צדק, של אור אלוקי, לכל יתר עמי העולם. להיות לעם סגולה.
ואיך נדע לאן נפנה? איך נדע מה נעשה? כל כך הרבה דרכים יש. כל כך הרבה שבילים. כל כך הרבה בלבולים. וגם כאשר אנו קוראים בתורה, התורה היא כמו ספר תווים על מליוני סוגי תווים. האם אמנם יודעים אנו לקרוא את כולם? הזוהר הקדוש, לדוגמא, צופן בתוכו סודות כאלו, שרק מי שעד גיל 40 מילא את כרסו בש"ס ובפוסקים, כלומר, הוא בקיא בכל התורה הנגלית, רק אז הוא מבין לעומק את הסודות הללו. להבין לעומק את כל שורות הקוד. אחרת, יש דברים שהוא עלול לא להבין מספיק לעומק. וגם את זה כבר ראינו בהיסטוריה (ע"ע שבתאי צבי וחסידיו).
אז מה הדרך שנלך בה?
התקופה שאנו חיים בה, תקופת סוף הגלות וערב הגאולה, היא, מבחינה מסוימת, תקופה של חושך גדול, כאשר מדי פעם מבליח איזה אור, איזה כוכב, שמראה לנו את הדרך, שמבזיק לנו לאן להמשיך. בחסדי ה' עלינו, שלא הפר בריתו איתנו,
והכוכבים האלו הם גדולי הדור שלאורם אנו הולכים.
עד ביאת גואל צדק.
הבה נדבר על אור אחד, גדול, עצום, שחי לפני כ-270 שנה. אורו של הרמח"ל. הרמח"ל נפטר בגיל מאוד צעיר! אבל במעט השנים שהוא חי בעולם, הוא הספיק לגלות לנו סודות עצומים בקבלה ובמוסר, והוא השאיר לנו ספרים דקים אבל ענקיים, שאורם עצום ומאיר לדורות.
ובין היתר, יש לו ספר שנקרא "מסילת ישרים", והספר הזה נותן את ההדרכה המוסרית למי שרוצה להגיע לקדושה. כי בקדושה אין קיצורי דרך. אדם לא יכול להגיע לקדושה בלי לתקן את הדמות שלו כאדם שלם. אחרת, גם אם ילמד המון תורה והמון סודות, הוא יהיה כמו כלי שאינו מסוגל להכיל את האור הגדול, ואז נעשה תהליך כואב של "שבירת הכלים", שגם אותו כבר ראינו מתרחש בעולם. (זה כמו אדם שסוחב כמות אדירה של יהלומים אבל אין לו את הכלים לסחוב אותם). כי הדרך להגיע לקדושה מוכרחה לעבור במסלול של תיקון המידות, של שיפור העבודה המוסרית, של בניית האדם השלם, החסיד, הקדוש, שיכול באמת לעבור מדרגה לדרגה בעבודת ה', עד הדרגות הגבוהות ביותר.
יש לרמח"ל גם ספרים נוספים, מרתקים. כדאי ללמוד. אבל הספר הזה, "מסילת ישרים", הוא ספר חובה לכל מי שרוצה לעלות ולהתעלות במדרגות הקדושה.
ובמסילת ישרים, פרק ג', מידת הזהירות, מופיע משל "גן המבוכה". וזה לשון הרמח"ל הקדוש בספרו:
|
הנני רואה צורך לאדם, שיהיה מדקדק ושוקל דרכיו דבר יום ביומו, כסוחרים הגדולים אשר יפלסו תמיד כל עסקיהם למען לא יתקלקלו, ויקבע עתים ושעות לזה, שלא יהיה משקלו עראי אלא בקביעות גדול, כי רוב התולדה הוא. וחז"ל הורונו בפרוש צורך החשבון הזה, והוא מה שאמרו ז"ל (בבא בתרא ע"ח, ב): "על כן יאמרו המשלים בואו חשבון" (במדבר כ"א, כז) - "על כן יאמרו המושלים ביצרם, בואו ונחשב חשבונו של עולם: הפסד מצווה כנגד שכרה ושכר עברה כנגד הפסדה וכו'".
וזה כי העצה האמיתית הזאת לא יוכלו לתת אותה ולא לראות אמיתה, אלא אותם שכבר יצאו מתחת יד יצרם ומשלו בו. כי מי שהוא עדין חבוש במאסר יצרו, אין עיניו רואות האמת הזאת, ואינו יכול להכירה, כי היצר מסמא את עיניו ממש, והנה הוא כהולך בחושך שיש לפניו מכשולות ואין עיניו רואות אותם. והוא מה שאמרו ז"ל (בבא מציעא פג, ב): "תשת חושך ויהי לילה (תהילים קד, כ) - זה העולם הזה שדומה ללילה".
והבן כמה נפלא המאמר האמיתי הזה למי שמעמיק להבין בו. כי הנה חושך הלילה שני מיני טעויות אפשר לו שיגרם לעין האדם: או יכסה את העין עד שלא יראה מה שלפניו כלל; או שיטעה אותו עד שיראה לו עמוד כאילו הוא אדם, ואדם כאילו הוא עמוד.
כן חומריות וגשמיות העולם הזה הנה הוא חושך הלילה לעין השכל וגורם לו שתי טעויות: האחת: אינו מניח לו שיראה המכשולות שבדרכי העולם, ונמצאים הפתאים הולכים לבטח ונופלים ואובדים מבלי שהגיעם פחד תחילה. והוא מה שאמר הכתוב (משלי ד, יט): "דרך רשעים כאפלה לא ידעו במה ייכשלו", ואומר (שם כב, ג): "ערום ראה רעה ונסתר, ופתיים עברו ונענשו"; ואומר (שם יד, ט): "וכסיל מתעבר ובוטח"; כי לבם בריא להם כאולם, ונופלים טרם ידעו מהמכשול כלל.
והטעות השני, והוא קשה מן הראשון, הוא: שמטעה ראייתם עד שרואים הרע כאילו הוא ממש טוב, והטוב כאילו הוא רע, ומתוך כך מתחזקים ומחזיקים מעשיהם הרעים. כי אין די שחסרה מהם ראיית האמת לראות הרעה אשר נגד פניהם, אלא שנראה להם למצוא ראיות גדולות וניסיונות מוכיחים לסברותיהם הרעות ולדעותיהם הכוזבות. וזאת היא הרעה הגדולה המלפפתם ומביאתם אל באר שחת. והוא מה שאמר הכתוב (ישעיה ו, י): "השמן לב העם הזה ואוזניו הכבד ועיניו השע פן וגו'", וכל זה מפני היותם תחת החושך, וכבושים המה תחת ממשלת יצרם.
אך אותם שכבר יצאו מן המאסר הזה, הם רואים האמת לאמיתו, ויכולים לייעץ שאר בני אדם עליו. הא למה זה דומה? לגן המבוכה, הוא הגן הנטוע לצחוק הידוע אצל השרים, שהנטיעות עשויות כתלים כתלים, וביניהם שבילים רבים נבוכים ומעורבים, כולם דומים זה לזה, והתכלית בם הוא להגיע אל אכסדרה אחת שבאמצעם. ואמנם השבילים האלה מהם ישרים ומגיעים באמת אל האכסדרה, ומהם משגים את האדם ומרחיקים אותו ממנה.
והנה מי שירצה להאמין לו - יגיע למקום המיועד, ומי שלא ירצה להאמין וירצה ללכת אחר עיניו, וודאי שיישאר אובד ולא יגיע אליו.
כן הדבר הזה: מי שעדיין לא משל ביצרו, הוא בתוך השבילים לא יוכל להבחין ביניהם, אך המושלים ביצרם, שכבר הגיעו אל האכסדרה וכבר יצאו מן השבילים, וראו כל הדרכים לעיניהם בברור, הם יכולים לייעץ למי שירצה לשמוע, אליהם צריכים אנו להאמין.
ואמנם מה היא העצה שהם נותנים לנו? "בואו חשבון" - "בואו ונחשב חשבונו של עולם"! כי כבר הם ניסו וראו וידעו, שזה לבדו הוא הדרך האמיתי להגיע האדם אל הטובה אשר הוא מבקש ולא זולת זה.
כללו של דבר: צריך האדם להיות מתבונן בשכלו תמיד בכל זמן ובזמן קבוע לו בהתבודדו, מהו הדרך האמיתי לפי חוק התורה שהאדם צריך לילך בו, ואחר כך יבוא להתבונן על מעשיו אם הם על הדרך הזה אם לא. כי על ידי זה וודאי שיהיה לו נקל לטהר מכל רע ולישר כל דרכיו, וכמו שהכתוב אומר (משלי ד, כו) "פלס מעגל רגלך וכל דרכיך יכונו" ואומר (איכה ג, מ) "נחפשה דרכינו ונחקרה ונשובה עד ה'".
|
והרמח"ל אומר כך: כולנו חיים בתוך מבוך. בתוך המבוך של החיים שלנו אנו מתבלבלים, מתקדמים, נסוגים, לא יודעים לאיזה כיוון ללכת, עלולים להגיע למבוי סתום ואז לסגת... אבל יש מי שכבר עבר את המסלול והגיע אל היעד, והוא עכשיו נמצא בתוך "מגדל הפיקוח", ויכול להדריך אותנו, לכוון אותנו בדרך הנכונה, לתקן לנו את הבאגים ולהנחות אותנו בדרך הנכונה.
ואלו הם גדולי הדור שבכל דור ודור.
ולכן כל כך חשוב ללכת ולהתייעץ ולהישען על תלמידי חכמים. לא לסמוך על ההבנה שלנו, שהיא הרבה פעמים מוטעית או לא מדויקת או עלולה להוביל אותנו לכיוונים שגויים. אלא למצוא מישהו שנראה לנו כמלאך, שכבר עבר את כל המסלולים האלו, שכבר עבר התמודדויות, שכבר ראה נסיונות, שכבר עבר לשלב הבא במשחק של החיים, ויכול להדריך אותנו איך להתקדם בדרך שבאמת תוביל אותנו להתקדמות, ולא למבוי סתום, ולא למשחק באש.
ואמנם ה' ברחמיו בכל דור נותן לנו את המדריכים הרוחניים של כל דור ודור, להתייעץ עימם וללכת בדרכם.
כי בלי המדריכים האלו, בכוחו של השכל בלבד, לא נדע לאן לפנות, ועלולים אנו חלילה ללכת לאיבוד. או להיקלע למבוי סתום. או להתקדם בכיוון שאינו אלא נסיגה.
ולכן כל כך חשוב בכל שאלה ובכל התמודדות, שתהיה דמות רוחנית שאנו מתייעצים עימה. דמות רוחנית שנמצאת עימנו היום.
אז בכל דור ודור נוטע ה' את הדמויות הרוחניות שמדריכות את שאר הדור. שאפשר היה לשאול אותו שאלות ולקבל עצת אמת. אבל חשוב שתהיה כתובת אמינה, אהובה, יציבה, ואיתנה, שמחוברת במסורת ברשימה מקושרת לדורות קדומים, ושניתן לפנות אליה בכל מצב של התמודדות וקושי והתלבטות.
כי העולם שלנו הוא גן מבוכה אחד גדול, וללא הכוונה נכונה, אנו עלולים חלילה לסיים את חיינו בדרך ללא מוצא. (ואולי אפילו לא נגיע לחפש מסלול מחדש, כי יתכן שניקלע לתוך מסלול שאפילו לא נזהה שהוא ללא מוצא) ואז אנו עלולים חלילה לא להגיע אל היעד שלנו.
ומי שיכול לכוון אותנו על היעד, אל היציאה של המבוך הזה, הוא מי שכבר נמצא בדרגות רוחניות גבוהות יותר, כמו גדולי הדורות הקודמים, וכמו גדולי הדור שליט"א שלנו שחיים עימנו היום, ויאריך ה' ימיהם ושנותיהם ויזכנו לקבל מאורם לאורך ימים ושנים.