פרטים

קטגוריה: אמונה

פורסם בחמישי, 27 אוגוסט 2020 18:36

נכתב על ידי Super User

כניסות: 410

איך אנחנו מאחלים 'מזל טוב'?

** "ראו כי רעה נגד פניכם", הזהיר פרעה את משה רבינו, בהסתמכו על חכמי המזלות, שאמרו שדמם של ישראל יישפך במים בהיותם במדבר **כולנו מאחלים "מזל טוב". אך הרי כולנו יודעים ש"אין מזל לישראל"? ** האם האסטרולוגיה היא חכמה אמיתית או סיפורי בדיות דמיוניים? האם מותר להתייעץ עם אסטרולוגים לפי ההלכה? ** בעקבות הספר החדש 'האיצטגנינות באספקלריית התורה' של הרה"ג רבי אליעזר הכהן פישר שליט"א **

נולד לנו בן בשעה טובה וכולם ניגשו, עם חיוך זוהר, לחצו יד ואיחלו לנו "מזל טוב". ואני חשבתי לעצמי, עם כל "מזל טוב" שכזה, האם האדם שעומד ממולי שם לב למה שהוא אומר כעת? הרי "אין מזל לישראל", ומדוע הוא מברך אותי בברכת "מזל טוב"? וממתי בכלל אנחנו מאמינים במזלות, עד שכולנו מברכים זה את זה שיהיה לנו "מזל טוב"? והאם מישהו בכלל יודע עד כמה קשה לשנות את מזלו של האדם, שכולנו מברכים בכזאת פשטות שיהיה לשני מזל טוב?

לא רק אנשים רגילים שכמותינו מברכים זה את זה בברכת מזל טוב. גם לאה אמנו איחלה לעצמה ולבנה מזל טוב. "וַתֹּאמֶר לֵאָה בָּא גָד וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ גָּד", ופירש רש"י: "בא מזל טוב". האם לאה אמנו האמינה בכוחות המזלות?!

כשראשי ישיבות ותלמידי חכמים, אדמורי"ם וצדיקי עולם, מרביצי תורה ברבים, כבר מאות שנים, נוטלים את הכתובה בידיהם, ומכריזים את המילים: "בסימן טוב ובמזל טוב". כיצד אנו כופרים מחד בכח מערכת המזל, אך אנו, רבבות יהודים בכל הדורות, כותבים על שטר הכתובה שהנישאים זה עתה יזכו למזל טוב? ומדוע אנו מקפידים לכתוב בכל הזמנה לחתונה נוסח זה, של "בסימן טוב ובמזל טוב"?

"אֱלֹקינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. בְּסִימָן טוֹב וּבְמַזָּל טוֹב הָחֵל עָלֵינוּ אֶת שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶֹה הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם. חֲשֹוּכִים מִכָּל חֵטְא וָפֶשַׁע. וּמְנֻקִּים מִכָּל עָוֹן וְאַשְׁמָה וָרֶשַׁע". כך מבקשים בהרבה מקהילות ישראל בסדר ערבית למוצאי שבת. "בסימן טוב ובמזל טוב"? אנחנו מאמינים בכוחות המזל?

השבוע הוציא הרב הגאון רבי אליעזר הכהן פישר שליט"א את הספר הנפלא 'האיצטגנינות באספקלריית התורה". הספר בן כ-500 עמודים. לא, לא נצליח להכניס כאן 500 עמודים, אבל אולי הגיע הזמן שנטעם יחד וננסה להבין, מהי בכלל חכמת האיצטגנינות, הנקראת בזמננו בשם אסטרולוגיה. האם זאת חכמה אמיתית או שטות קדומה של הגויים הקדמונים. האם אנחנו, כיהודים, צריכים להתייחס למזלות או שבאופן גורף "אין מזל לישראל"? המאמר מבוסס על אוצרותיו של הרב פישר בענין, מתוך הספר הנפלא 'האיצטגנינות באספקלריית התורה', המופץ על ידי 'גיטלר'.

כולנו מכירים את הסיפור מהגמרא על רבי עקיבא ובתו. זהו הסיפור המדויק המובא בגמרא:  החוזים בכוכבים אמרו לרבי עקיבא שביום שהיא תתחתן, יכיש אותה נחש ותמות. היה רבי עקיבא דואג מאוד מכך. בליל כלולותיה נעצה את הסיכה שלה בתוך הקיר ונכנסה הסיכה בעינו של הנחש בבוקר, כשהוציאה את הסיכה, נמשך הנחש המת עם הסיכה. שאל אותה אביה, רבי עקיבא, מה עשית -שזכית להינצל? אמרה לו, בערב בא עני וקרא בדלת. היו טרודים כולם בסעודת החתונה ואף אחד לא שמע אותו. באתי ולקחתי את המנה שנתת לי ונתתי לו. אמר לה אביה:  מצוה עבדת. יצא רבי עקיבא ודרש "וצדקה תציל ממות" ולא רק ממיתה משונה אלא מהמיתה עצמה.

הגמרא מספרת עוד סיפורים על כך שחכמי המזלות אמרו שיקרו לאנשים אסונות כבדים, אך זכות המצוות והחסד שלהם הצילו אותם. הגמרא במסכת שבת מביאה שב'פנקסו של רבי יהושע בן לוי' מובא כיצד המזל יכול להשפיע על כל אדם, לפי יום לידתו. מי שנולד ביום ראשון יגדל כך וכך. מי שביום שני, יגדל לכך וכך, וכן הלאה, תיאור מפורט לכל ימי השבוע.  נשים לב שחז"ל לא כפרו בדברי האיצטגנינים, חכמי המזלות. חז"ל לא התייחסו כקישקוש מוחלט לדברי האיצטגנינים, ורק אמרו שהמצוות והמעשים הטובים יכולות להציל את היהודי מהמזל הרע.

הרמב"ם: פתי מאמין לכל דבר!!

הרמב"ם כותב על חכמת האסטרולוגיה: "ודברים האלו כולן דברי שקר וכזב הן והם שהטעו בהן עובדי כוכבים הקדמונים לגויי הארצות כדי שינהגו אחריהן, ואין ראוי לישראל שהם חכמים מחוכמים להמשך בהבלים אלו ולא להעלות על לב שיש תועלת בהןם... כל המאמין בדברים האלו וכיוצא בהן ומחשב בלבו שהן אמת ודבר חכמה אבל התורה אסרתן, אינן אלא מן הסכלים ומחסרי הדעת ובכלל הנשים והקטנים שאין דעתן שלימה. אבל בעלי החכמה ותמימי הדעת ידעו בראיות ברורות שכל אלו הדברים שאסרה תורה אינם דברי חכמה אלא תוהו והבל שנמשכו בהן חסרי הדעת ונטשו כל דרכי האמת בגללן, ומפני זה אמרה תורה כשהזהירה על כל אלו ההבלים "תמים תהיה עם ה' אלהיך".

לדברי הרמב"ם, לא זאת בלבד שהאסטרולוגיה אסורה באיסור התורה של "לא תעוננו", אלא שכל חכמת האסטרולוגיה הינה שקר וכזב, תוהו והבל, ואין בה שום תועלת.

הרמב"ם שנה את משנתו זו במקומות רבים. בהלכות תשובה, הלכות עבודה זרה, וגם במכתב מרתק וארוך שכתב לחכמי העיר הצרפתית מארישלא.

וכך כותב הרמב"ם במכתבו המעניין: "אין ראוי לו לאדם להאמין אלא באחד משלשה דברים. הראשון דבר שתהיה עליו ראיה ברורה מדעתו של אדם כגון חכמת החשבון, וגימטריאות, ותקופות. והשני דבר שישיגנו האדם באחד מהחמש הרגשות, כגון שידע ויראה שזה שחור וזה אדום וכיוצא בזה בראית עינו. או שיטעום שזה מר וזה מתוק. או שימשש שזה חם וזה קר. או שישמע שזה קול צלול וזה קול הברה. או שיריח שזה ריח באוש וזה ריח ערב וכיוצא באלו. והשלישי דבר שיקבל אותו האדם מן הנביאים ע"ה ומן הצדיקים וצריך האדם שהוא בעל דעה לחלק בדעתו גם במחשבתו כל הדברים שהוא מאמין בהם, ויאמר שזה האמנתי בו מפני הקבלה. וזה האמנתי בו מפני ההרגשה. וזה האמנתי בו מפני הדעה. אבל מי שיאמין בדבר אחד שאינו משלשת המינים האלה, עליו נאמר פתי יאמין לכל דבר. וכן צריכים אתם לידע שכבר חיברו הטיפשים אלפים ספרים וכמה אנשים גדולים בשנים לא בחכמה אבדו כל ימיהם בלמידת אותם ספרים, ודימו שאותם ההבלים הם חכמות גדולות ועלה על לבם שהם חכמים גדולים מפני שידעו החכמות ההן. והוא הדבר שטועים בו רוב העולם או הכל, אלא אנשים יחידים השרידים אשר ה' קורא. הוא דבר שאני מודיע לכם והוא החולי הגדול והרעה החולה שכל הדברים שימצאו כתובים בספרים יעלה על לבם בתחלה שהם אמת, וכל שכן אם יהיו הספרים קדמונים. ואם נתעסקו אנשים רבים באותם ספרים ונשאו ונתנו בהם מיד יקפוץ דעתו של נמהר לומר שאלו דברי חכמה. ויאמר בלבו אכן לשקר עשה עט סופרים, ובחינם נשאו ונתנו אלו באלה הדברים. וזאת היא שאבדה מלכותנו והחריבה בית מקדשנו והאריכה גלותינו והגיעתנו עד הלום. שאבותינו חטאו ואינם לפי שמצאו ספרים רבים באלה הדברים של דברי החוזים בכוכבים שדברים אלו הם עיקר עבודה זרה, וטעו ונהו אחריה ודמו שהם חכמות מפוארות ויש בהן תועלת גדולה ולא נתעסקו בלמידת מלחמה ולא בכבוש ארצות אלא דימו שאותן יועילו להם ולפיכך קראו אותם הנביאים ע"ה סכלים ואוילים. ודאי סכלים ואוילים היו ואחרי התוהו אשר לא יועילו ולא יצילו כי תוהו המה הלכו".

הרמב"ם כותב שהוא למד בעיון ודקדוק רב  את כל ספרי האסטרולוגיה שנכתבו בזמנו, ולדבריו, הכל שטויות והבלים. הוא ממשיך וזועק מרה על הענין, במילים הבאות: "דעו רבותי שכל אותם דברים של גזרת הכוכבים שהם אומרים יארע כך ולא יארע כך ומולדו של אדם ימשוך ויהיה כך ויארע לו כך ולא כך כל אותם הדברים אינם דברי חכמה כלל אלא טיפשות, וראיות ברורות יש לי שאין בהן דופי לבטל כל עיקרי אותם הדברים. ומעולם לא נתעסק בענין זה ולא חבר בו ספר אחד מחכמי יון שהם חכמים ודאי, ולא חברו אותם בחבוריהם. ולא עשו אותו הטעות שקראוהו חכמה כי אם חכמי הכשדים והכלדיים והמצריים והכנעניים, וזו היתה אמונתם ודתם באותן הימים. אבל חכמי יון והם הפילוסופים שחברו בחכמות ונתעסקו בכל חכמה השתדלו בראיות ברורות לבטל כל דבריהם שרש וענף. וגם חכמי פרס הבינו שכל אותן החכמות שעשו הכשדיים והכלדיים והמצריים והכנעניים הם שקר, ואל תדמו בנפשכם שאותם הדברים אין שום ראיה להם ולפיכך לא נאמין בהם, אלא ראיות ברורות ונכוחות שאין בהם דופי יש לי לבטל כל אותם דברים. ולא ידבק בהם כי אם פתי שיאמין לכל דבר או מי שירצה לרמות אחרים"...

ידוע שהרמב"ם סבר שחכמי הפילוסופיה היוונית היו האנשים החכמים בתבל, מלבד חכמי ישראל הקדושים, ומכיון שחכמי יוון לא כתבו שום ספר על האסטרולוגיה, אלא רק חכמי פרס ובבל, אז בהכרח שכל החכמה הזאת אינה אמינה... הרמב"ם ידע שחז"ל הזכירו רבות את חכמת האסטרולוגיה, אך הוא כותב שכל האיזכורים בש"ס בעד חכמת המזלות, לא נפסקו להלכה והם דעות יחידות ולא מקובלות.

האם הבחירה החופשית

נוגדת את המזל הקבוע מראש?

הרמב"ם באגרתו לחכמי מרשיליא טוען שכל מושג הבחירה האישית בטוב וברע וציוויי התורה להתרחק מהרע ולבחור בטוב, נוגד את חכמת האיצטגנינות. שהרי לא יתכן שכבר מראש נגזר על האדם, על ידי המזל שנקבע לו ברגע לידתו, מה יקרה לו בהמשך חייו ומה תהיה דרגתו הרוחנית בעתיד. הרמב"ם כותב ש"אל יעבור במחשבתך שהקב"ה גוזר על האדם מתחלת ברייתו להיות צדיק או רשע. אין הדבר כן, אלא כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו או רשע כירבעם או חכם או סכל או רחמן או אכזרי או קמצן או נדיב, וכן שאר כל הדעות, ואין לו מי שיכפהו ולא גוזר עליו ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים, אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאי זו דרך שירצה ואין הבורא גוזר על האדם להיות טוב ולא להיות רע, וכיון שכן הוא, נמצא שזה החוטא הוא הפסיד את עצמו". הראב"ד חלק על הרמב"ם והבסיס למחלוקתם היתה קיימת כבר בתקופה קדומה יותר, תקופת הגאונים.

השואל בתשובת הגאונים שאל שהנה אף אם אין מזל לישראל, אך הרי כולם מודים שהמזל שולט וקובע באומות העולם, ואם כן כיצד הצטוו בני נח על הגזל, העריות ושפיכות הדמים, הרי אם מזל יום או מזל שעה גרם לו שיהיה גנב או שופך דמים, אם כן כיצד ניתן לבוא אל האדם בטענה על מעשיו הרעים והרי מזלו הקבוע מראש הוא זה שגרם לו לעשות את מעשיו הרעים, כפי שגרם לו לעשות מעשים טובים. הגאון משיב לו בהרחבה על שאלתו ומבהיר שישנם שני סוגים במאמיני חכמת האיצטגנינות. ישנם הסבורים שהמזלות קובעים את כל מהלכי העולם והאדם, והאדם נע במהלך חייו במסלול קבוע ומתכונן מראש לפי גזירת הכוכבים, וכל מעשה, דיבור ומחשבה שלו נגזר עליו בגזירת הכוכבים, ואין ביכולתו לשנות, להוסיף ולגרוע מאת אשר נגזר עליו מאומה. הלך מחשבה זה, קובע הגאון, מנוגד בתכלית לתורתינו הקדושה ועוקר הוא לחלוטין את יסוד הבחירה החופשית, הנתונה בידי כל אדם, לבחור בטוב או ברע.

ככל הנראה התפשטה בדורו של הרמב"ם בין חכמי חכמת האסטרולוגיה ההנחה שהמזלות קובעים את כל מהלכי האדם, שנע במהלך חייו במסלול קבוע ומתכונן מראש לפי גזירת הכוכבים, וכל מעשיו, דיבוריו ומחשבותיו נגזרים עליו בגזירת הכוכבים, ואין ביכולתו לשנות, להוסיף ולגרוע מאת אשר נגזר עליו מאומה. הלך מחשבה זה, קובע הרמב"ם, מנוגד בתכלית לתורתינו הקדושה ועוקר הוא לחלוטין את יסוד הבחירה החופשית, הנתונה בידי כל אדם, לבחור בטוב או ברע.

ואולם ישנה גישה נוספת להבנת כח המזל, וכפי שהציגה הגאון ז"ל בתשובות הגאונים,  לפיה המזל יכול לקבוע נטייה מסוימת בטבע האדם ולנטותו לתאווה או מידה מסוימת, יותר או פחות מיתר בני האדם. אך ביכולת האדם, בעל הבחירה, לכוף את נטייתו הטבעית, הבאה לו מכח מזלו, ולשנותה כרצונו.

אברהם אבינו היה... חוזה בכוכבים

לעומת דעת הרמב"ם, המכנה את חכמת האיצטגנינות כהבל- הבלים, את מאמיניה כ'פתי מאמין לכל דבר' ואת דברי חז"ל בענין כ'דעת יחיד', הרי שדברי חז"ל הקדושים במקומות רבים מוכיחים שרבותינו התייחסו בכובד ראש ובמשנה חשיבות לדברי האסטרולוגים, והקדמונים וגאוני הדורות סברו שיש להעניק לחכמה זו משקל רב, לייקרה ואף לחשוש ברצינות לדברי חכמיה, החוזים בכוכבים, וכך גם פסק הרמ"א (יו"ד רפב) להלכה ולמעשה.

הרמב"ן והנמוקי יוסף חלקו על דברי הרמב"ם והוכיחו שחזיון הכוכבים והמזלות הינה חכמה גדולה ונכונה וגזירה שגזר הקב"ה להנהיג את עולמו כך. ואמנם לעיתים עושה הקב"ה ניסים ומבטל מיראיו את אשר נגזר עליהם מגזירת הכוכבים, וביכולת האדם לבטל את אשר נגזר עליו בגזירת המזל, על ידי תפילה, צדקה או מצוה. ואמנם אין לדרוש ולחקור אחר דברי החוזים בכוכבים. אלא יתלה האדם עצמו בהקב"ה, שיצילו מכל פגע רע. אך אין מניעה לשמוע לדבריהם ולא לנהוג בדברים שיודע הוא שהם כנגד המזל. הרמב"ן כתב שמכל דברי חז"ל מוכח שחכמינו העניקו משקל רב לחכמת האיצטגנינות. ואכן, חכמינו ז"ל התייחסו באין ספור מקומות לחכמת המזלות.

חכמינו אמרו (במסכת מועד קטן) ששלושת הדברים החשובים לאדם ביותר בעולם החומרי, בנים, חיים ומזונות, אינם תלויים בזכויותיו של האדם, אלא במזלו. שהרי רבה ורב חסדא היו שניהם חכמים וצדיקים באותה המידה, וראיה לכך שכל אחד משניהם יכול היה להוריד גשמים בכח תפילתו, ובכל זאת היו הבדלים ביניהם בענינים אלו. רבה חי 92 שנה ואילו רבה חי רק 40 שנה. בביתו של רב חסדא נערכו 60 שמחות על 60 חופות שהעמידו בניו ובנותיו, נכדיו ונכדותיו , ואילו בביתו של רבה היו 60 אבילויות ומכאובים. בביתו של רב חסדא היה שפע כלכלי גדול, עד שאפילו הגישו בפני הכלבים לחם סולת משובח, אך הכלבים, מרוב שהיו שבעים ומדושנים, לא ניגשו לאוכלו. ואילו בביתו של רבה לא הגישו לפני בני המשפחה אף לחם שעורים זול ופשוט, מרוב עניותם.

הגמרא בשבת (קנו, א-ב) אומרת ש"רב סבר שאין מזל לישראל. ומניין שאין מזל לישראל? שנאמר (בראשית טו) ויוצא אתו החוצה. אמר אברהם לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם  בן ביתי יורש אתי, אמר לו לאו כי אם אשר יצא ממעיך. אמר לפניו רבונו של עולם נסתכלתי באיצטגנינות שלי (ופירש רש"י: איצטגנינות - חכמת המזלות) ואיני ראוי להוליד בן". אמר לו הקב"ה: "צא מאיצטגנינות שלך, שאין מזל לישראל". ועוד דבר מדהים:  הגמרא בבבא בתרא (טז, ב) ובעוד מקומות אומרת שאברהם אבינו בעצמו היה חוזה בכוכבים גדול  וכל מלכי העולם היו מגיעים אליו, כדי להתייעץ איתו על חכמת הכוכבים והמזלות.

החכם רבי אברהם בן רבי חייא הנשיא  הוכיח מדברי חז"ל אלו שאברהם אבינו עסק בחכמה זו, והיא חכמה אמיתית ושאין בעיסוק בה איסור, שהרי התורה מעידה על אברהם אבינו (בראשית כו, ה) "עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצוותי חוקותי ותורתי", וחז"ל אמרו שאברהם אבינו הכיר את כבוד קונו בהיותו בן שלש שנים ובכל זאת עסק באיצטגנינות בשעה שהתורה העידה בו ששמר את מצוות ה'.  וכותב הראב"ח : "ומכאן נאמר על חכמת מהלכות הכוכבים שאין בה שום אשמה, ונאמר על דברי הכלדיים, אם הם דומים לדברי חכמת הכוכבים, שאין בה שום אשמה מן הצד אשר הם דומים בה אליה... ונראה עוד ממנו שחכמת מהלכות הכוכבים חכמת אמת היא וראוי להחזיק בה וללמוד אותה, מפני שהקב"ה אמר לאברהם אבינו "צא מאיצטגננינות שלך, שאין מזל לישראל", ולא אמר "צא מאיצטגנינות מפני שאינה חכמה ולא ראיותיה אמת ולא ראויה ללמוד אותה".

ללא ללכת לאסטרולוגים, אך לחשוש לדבריהם

כתב הטור (יו"ד סי' קעט): "המחשב השעות והעתים לומר יום פלוני ושעה פלוני יפה לצאת, כתב הרמב"ם מעונן כגון אלו שאומרים באיצטגנינות יום פלוני טוב יום פלוני ראוי לעשות בו מלאכה פלונית חדש פלונית או שעה פלונית רעה לדבר פלוני, ואסור לעונן, אף על פי שלא עושה מעשה אלא שהודיע אותן הכזבים שהסכלים מדמין שהם דברי אמת, וכל העושה מעשה מפני האצטגנינות וכיון מלאכתו או הליכתו באותו העת שקבעו חוברי שמים, הרי זה לוקה". הטור לא הזכיר את דעת החולקים והביא רק את דעת הרמב"ם ופסק כמותו. לעומת זאת, הבית יוסף הביא את דעת הרמב"ן והנמוקי יוסף, החולקים על דעת הרמב"ם.

השולחן ערוך (יו"ד קעט, א) פסק: "אין שואלים בחוזים בכוכבים ולא בגורלות". וכתב הרמ"א: "משום שנאמר תמים תהיה עם ה' אלהיך (ב"י בשם תוספות דע"פ ובשם ספרי). וכ"ש דאסור לשאול בקוסמים ומנחשים ומכשפים".  וכתב הרמ"א: "במה שאדם יודע שהוא כנגד המזל, לא יעשה ולא יסמוך על הנס, אלא שאין לחקור אחר זה משום תמים תהיה". הרי שהרמ"א פסק להלכה כדעת הרמב"ן, שכאשר האדם יודע על עניני המזלות, לא יפעל כנגד  הנראה ממהלכיהם ולא יסמוך על הנס. אך אין לחקור לכתחילה מדעת עצמו אחר מהלכי הכוכבים והמזלות.

אין לי מזל טוב. איך אשנה אותו?

ישנם הרבה יהודים שהם מרגישים ש"אין להם מזל טוב". המציאות, כך לפחות לפי תחושתם האישית, מוכיחה להם שמזלם אינו טוב והם רוצים לשנותו, אך הם אינם יודעים כיצד לעשות זאת. איך בדיוק משנים את המזל לטובה?

חז"ל כבר אמרו שאין מזל לישראל ושבכח היהודי,שנשמתו חצובה תחת כסא הכבוד, לשנות את מזלו לטובה או לרעה, לפי מעשיו והתנהגותו. הזוהר הקדוש כותב שהמזל שולט רק על עמי הארצות, אך העוסק בכל כוחו בעסק התורה- אין המזל שולט עליו. לדברי הזוה"ק, מזל בני חיי ומזוני שלט על ישראל רק קודם מתן תורה, אך לאחר קבלת התורה, זוכים עוסקיה ועמליה להתעלות מעל מערכת המזל. אם כך, אם אנו רוצים לשנות את המזל לטובה, עלינו פשוט להיות שקועים בעסק התורה הקדושה...

הקדמונים הסבירו לנו שבכח הציבור היהודי לשנות את המזל. כאשר האדם הוא כמו קנה אחד, יכול המזל לגבור עליו. אך כשכל הקנים הדקים והחלושים מצטרפים יחד לחבילת קנים גדולה, איתנה וחזקה, יכולים הם, בכח הכלל, לשנות את מזל היחיד למזל הציבור ולהביא לו ברכה ושפע. כשהיהודי חי לעצמו, יכול המזל הרע להרע את חייו. אך כשהיהודי אינו פורש מדרכי הציבור ומשתתף עם הציבור בשמחתו ובעצבונו, במעשיו ובהליכותיו, מתפלל תפילה בציבור ודואג לשלום כל אחד ואחד מהציבור- זוכה הוא למזל הציבור כולו!

לדעת רבי אשר מלוניל לאדם ישנו מזל בסיסי והמצוות והזכויות יכולים להוסיף או לגרע ממזלו. הקדמונים כתבו שצדיק עם מזל רע יכול למות בגזירת ראש השנה עם מעט עוונות, ורשע עם מזל טוב יכול לחיות עם מעט מצוות.  רבנו בחיי כותב שכוונת חז"ל שבני חיי ומזוני תלויים במזל היא שניתן לבטל את השפעת המזל על ידי זכויות, אך בשלש דברים אלו צריכים לצרף גם תפילה וצעקה. הקדמונים כתבו  ששינוי המזל נעשה ע"י כח התפילה והתעוררות רחמי שמים, ולמרות המזל, ברכת ה' תסייע לנו.

הגר"א ז"ל מוילנא כתב שההולך בטוב ועושה רצון ה'- זוכה לקבל שפע מהקב"ה אף מעל המזל, ומקיימי המצוות מתעלים גם מעל מזל בני חיי ומזוני . גם שינוי המקום, כך לימדונו חז"ל, יכול לשנות את המזל ולקרוע גזר דין. ומנגד, העתקת מקום המגורים לאדם שמזלו טוב- עלולה לגרום לו לשינוי מזלו לרעה. חז"ל הקדושים בבבלי ובירושלמי הורונו ששינוי השם משנה מזל וכתב המהר"ל ששינוי השם מועיל אף ללא חטא ותשובה.

גם כשהמזל אינו טוב, נוכל לשנותו ברצות הית"ש במספר דרכים ואופנים, ולא נישאר שרויים תחת השפעת מערכת המזל, כי בידינו הדבר. חז"ל אמרו ש'אין מזל לישראל' ושעם ישראל נמצאים מעל המזל, כאשר הקב"ה ב"ה משגיח בעצמו, ללא עולמות אמצעיים, על נבחריו, בני אברהם יצחק ויעקב. כדי לזכות לכך, עלינו להתעלות בתורה ומצוותיה ולהיות אנשי סגולה מורמים.

להשגת הספר האיצטגנינות לאור ההלכה:

הפצה ראשית: גיטלר

הכתובת להשגת הספר: הרב הגאון רבי  אליעזר פישר שליט"א

מרכז ספיר 3/49, ת.ד. 16202, ירושלים 91161

טלפון בישראל : 02-6521690

פקס : 02-6526453

נייד : 054-7298752

אימייל : This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

• קודם
• הבא