תשובות מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א, כתובות בעצם כתב ידו, העותקו בהמשך בהדגשה, בצבע צהוב

תשובות מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א, כתובות בעצם כתב ידו, העותקו בהמשך בהדגשה, בצבע צהוב

בס"ד, מוצש"ק פרשת קרח התשע"ב, אלעד

כבוד מורי ורבי המובהק מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א
רֹב חסדא רֹב חייא ורֹב הונא
שמועה שמעתי ורציתי לבררה, לפיה מרן שליט"א ממיין את מכתבי השאלות שמקבל ומשיב עליהם  בקדימות של כהן, לוי וישראל, דס"ל לרבנו שליט"א דגם בכה"ג מקיימים מ"ע ד'וקדשתו'.
א) ראשית רציתי לידע האם השמועה נכונה.
ב) והאם מרן שליט"א ג"כ מקדים להשיב על מכתבי תלמידי חכמים, אשר לכאו' קודמים הם לכהנים.  

תשובת מרן שליט"א: נכון
ג) ואם אכן כנים הדברים, אמרתי אשיחה וירווח לי:  הנה בפשטות מ"ע ד'וקדשתו' שייכת רק לכבד הכהן בפניו, אך לא כאשר לא נמצא לפנינו. ורבנו הח"ח כותב בספרו (פתיחה, עשין, ט) שאם מדבר לשה"ר על הכהן, והוא גינהו בפניו, עובר על 'וקדשתו'. ובבאמ"ח כתב דאפשר דגם שלא בפניו עובר, דכיון דחזינן דהקפידה תורה על כבוד הכהן, אפשר דבזה שמטה אוזנו ושומע את בזיונו או מחרפו שלא בפניו, עובר ג"כ על מ"ע זו.
והגאון האדר"ת זצ"ל בס' חשבונות של מצו המצוה רסט כתב לחלוק ע"ד הח"ח וכתב דמ"ע ד'וקדשתו' הוא רק בפניו.
והנה לכאו' גם אם כנים ד' הח"ח  דה"ה כשמחרף את הכהן בפני אחרים, עובר על 'וקדשתו', מ"מ אכתי לא מצינו דה"ה שצריך לכבד את הכהן כשנמצא בינו לבין עצמו ללא שום אדם אחר וללא הכהן.

והנה אמנם פסק בס' אהבת חסד פ"ו שצריך להקדים את הת"ח והכהן והלוי בהלוואה ובכדי חיותו ובכל ענין של בקשת טובה, (וציין לזה מרן שליט"א בחיבורו הגדול דרך אמונה פ"ח מהלכו' מתנות עניים), ומ"מ לא נראה דהוא מדין ' וקדשתו', אלא מדיני קדימה, שאנו צריכים להעדיף את הסיוע לכאו"א ע"פ מדרגתו, וכדמצינו שם בש"ס דמשוח בשמן המשחה קודם למרובה בגדים מרובה בגדים קודם למשיח שעבר מחמת קריו משיח שעבר מחמת קריו קודם לעבר מחמת מומו וכו' משוח מלחמה קודם לסגן סגן קודם לאמרכל וכו',  וממזר קודם  לנתין ונתין לגר וגר לעבד משוחרר.

וחשבתי ראיה לזה, דהנה בהוריות (יג, א) איתא ד"כהן קודם ללוי שנאמר "בני עמרם אהרן ומשה ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים". ואם קדימות הכהן הוא משום 'וקדשתו', א"כ אמאי לא הוכיחו כן מקרא דדברי תורה ד'וקדשתו', והביאו הקרא דדברי קבלה?
אלא בהכרח דבמ"ע ד'וקדשתו' רק נכלל ענין כבוד הכהן בפניו, שצריך לכבדו יותר מאחרים. אך כשהכהן נמצא בבית האסורים וכדו', ואינו בפני האחרים, אין בשחרורו משום 'וקדשתו', אלא משום דקודם הוא בדרגתו לאחרים, וזה ילפי' מקרא דדברי הימים.

הערת מרן הגר"ח שליט"א: בשביל שגם בלוי יש קדושה.

ונפ"מ בזה היא דאם  יש לפני אדם כמה מכתבים והוא מתכוין לשולחם בבי דואר בבת אחת, אזי אם יש בקדימות מכתב הכהן משום 'וקדשתו', מצד הגברא, דהישראל צריך לכבד את הכהן גם שלא בפניו, וכהשמועה ששמעתי בשם מרן שליט"א,  אזי יצטרך המשיב להשיב קודם לכהן, למרות שבסופו של דבר יגיעו כל המכתבים כולם לדואר ביחד.

אך אם הנכון הוא כנלענ"ד, דבכה"ג ליתא למ"ע ד'וקדשתו', כיון שאין הכהן בפניו, א"כ רק כאשר כתיבת המכתב תביא לכך שהמכתב יגיע לכהן לפני האחרים, צריך להקדים השבת המכתב לכהן. וזה מהדין האחר של דיני קדימה לכהן בכל עניני טובה. אך אם מבחינת שליחת המכתבים והדואר, יגיעו כולם בשווה, א"כ ל"ש לכבד את הכהן בעצם כתיבת מכתב אליו לפני האחרים, כאשר הוא עצמו אינו יודע מכבוד זה ואינו מתכבד בכך.


תגובת מרן הגר"ח קניבסקי: הרבה פעמים זה מגיע קודם.

ואבקש שמו"ר שליט"א יעמידני בקרן אורה בזה.
כ"ד תלמידו זעירא ולא דמן חבריא המחווה קידה חמש מאות

שמואל ברוך גנוט