מאמרים
ברית מילה - נוסח ספרד
- פרטים
- קטגוריה: ברכות, סגולות ובקשות
- פורסם בשני, 03 אוגוסט 2020 19:19
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 415
הברית מתחילה עִם הבאתו של הילד אל ה'במה' על-ידי השושבינים, כשהקהל עומד על רגליו לכבודו של הרך הנולד:
הקהל: בָּרוּךְ הַבָּא.
המוהל: אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ.
הקהל: נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶךָ, קְדשׁ הֵיכָלֶךָ.
האב, עטוף בטלית, מקבל את התינוק (על הכרית) לידיו, ואומר:
האב: אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָיִם, תִּשְׁכַּח יְמִינִי, תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי
האב: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹקֵינוּ ה' אֶחָד
הקהל: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹקֵינוּ ה' אֶחָד.
האב: ה' מֶלֶךְ ה' מָלָךְ ה' יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד.
הקהל: ה' מֶלֶךְ ה' מָלָךְ ה' יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד.
X 2
האב: אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא
הקהל: אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא.
X 2
האב: אָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָּא
הקהל: אָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָּא.
X 2
יש הנוהגים להוסיף כאן פסוקים אלו:
המוהל: וַיְדֲבֵּר ה' אֶל משֶׁה לֵּאמר: פִּנְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרן הַכהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי. לָכֵן אֱמר הִנְנִי נתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם
המוהל או אחד מן האורחים שכובד בתפקיד זה לוקח את התינוק (על גבי כרית) מן האב ומניח אותו על כסא אליהו בהשגחתו, בזמן שהמוהל אומר את הפסוקים הבאים:
המוהל: זֶה הַכִּסֵּא שֶׁל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב.
לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה' , שִׂבַּרְתִּי לִישׁוּעָתְךָ ה', וּמִצְוֹתֶיךָ עָשִׂיתִי. אֵלִיָּהוּ מַלְאַךְ הַבְּרִית, הִנֵּה שֶׁלְּךָ לְפָנֶיך, עֲמוֹד עַל יְמִינִי וְסָמְכֵנִי. שִׂבַּרְתִּי לִישׁוּעָתְךָ ה', שָׂשׂ אָנֹכִי עַל אִמְרָתֶךָ כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב. שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶך וְאֵין לָמוֹ מִכְשׁוֹל. אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ, נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶך, קְדשׁ הֵיכָלֶךָ .
הסנדק, עטוף בטלית, מתיישב על 'כסא של אליהו' ומקבל לידיו את התינוק מיד המוהל או מיד האורח שכוּבד בתפקיד ה'חיקה'. הסנדק מניח את התינוק על ברכיו והמוהל מתחיל בהפשטת הילד והכנתו לברית. כיוון שחובת ביצוע הברית מוטלת למעשה על אביו של הילד, נוהגים כי האב ממנה את המוהל במלים מפורשות להיות לו לשליח למילת בנו:
האב: הִנְנִי מְמַנֶּה אוֹתְךָ שָׁלִיחַ מִצְוָה בִּמְקוֹמִי לָמוּל אֶת בְּנִי.
המוהל מסיים להכין את התינוק ומברך:
המוהל: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל הַמִּילָה.
הקהל: אָמֵן.
כאן מל המוהל את התינוק. מיד לאחר ביצוע המילה מברך האב ברכות אלו:
האב: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַכְנִיסוֹ בִּבְרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ.
הקהל: אָמֵן.
האב: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְמַן הַזֶּה.
הקהל: אָמֵן. כְּשֵׁם שֶׁנִּכְנַס לַבְּרִית, כֵּן יִכָּנֵס לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים.
את הברכות הבאות יכול להגיד המוהל ויכול לומר מי שמוּנה לתפקיד 'עומד על הברכות'. אם רוצים לשתף אנשים נוספים, ניתן למנות את המברך הראשון לומר את ברכות הגפן ו'כורת הברית' ואת המברך השני לומר את הברכות לילד ולקוראו בשם.
המברך הראשון [מחזיק בידו כוס יין]: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.
הקהל: אָמֵן.
המברך: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדַּשׁ יְדִיד מִבֶּטֶן וְחוֹק בִּשְׁאֵרוֹ שָׂם וְצֶאֱצָאָיו חָתַם בְּאוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ, עַל כֵּן בִּשְׂכַר זֹאת אֵל חַי חֶלְקֵנוּ צוּרֵנו, צַוֵּה לְהַצִּיל יְדִידוּת שְׁאֵרֵנוּ מִשַּׁחַת לְמַעַן בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר שָׂם בִּבְשָׂרֵנוּ, בָּרוּךְ אַתָּה ה' כּוֹרֵת הַבְּרִית.
הקהל: אָמֵן.
המברך שותה מעט מן היין, ונותן גם לתינוק הנימול טעימה קטנה באמצעות המוצץ או האצבע. בקטע הבא נקרא הילד בשם. אין הכרח כי המברך יידע את שמו של התינוק מראש. נהוג כי המברך עוצר את ברכתו לאחר שאמר 'ויקרא שמו בישראל', וכאן לוחש האב על אוזנו או שׂם בידו פתקה עם שם התינוק - פלוני בן פלוני ופלונית [שם הבן ושמות הוריו], והמברך אומר את השם בקול רם, לתוך הדממה הסקרנית של כל הנוכחים.
המברך השני: אֱלֹקֵינוּ וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ, קַיֵּם אֶת הַיֶּלֶד הַזֶּה לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ וְיִקָּרֵא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל פלוני בן פלוני ופלונית [כאן אומרים את השם שבחרתם לילדכם ואת שמות הוריו]. יִשְׂמַח הָאַב בְּיוֹצֵא חֲלָצָיו וְתָגֵל אִמּוֹ בִּפְרִי בִטְנָה, כַּכָּתוּב: "יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ". וְנֶאֱמַר: "וָאֶעֱבוֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ וְאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חַיִי". וְנֶאֱמַר: "זָכַר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר, אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִשְׂחָק וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק, לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם". וְנֶאֱמַר: "וַיָּמָל אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בְּנוֹ בֶּן שְׁמוֹנַת יָמִים. כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹקִים" . הוֹדוּ לַאֲדֹנָי כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדוֹ.
הקהל: הוֹדוּ לַאֲדֹנָי כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדוֹ.
המברך: פלוני בן פלוני ופלונית [שמות התינוק והוריו], זֶה הַקָּטֹן גָּדוֹל יִהְיֶה.
הקהל: כְּשֵׁם שֶׁנִּכְנַס לַבְּרִית, כֵּן יִכָּנֵס לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים, אָמֵן.
יש הנוהגים כי המוהל והאב אומרים לאחר הברית תפילה לשלומו של התינוק:
המוהל והאב: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיך שֶׁיְּהֵא חָשׁוּב וּמְרֻצֶּה וּמְקֻבָּל לְפָנֶיךָ, כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּיהוּ לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ, וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, שְׁלַח עַל יְדֵי מַלְאָכֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה וּטְהוֹרָה לפלוני בן פלוני ופלונית [שמות התינוק והוריו או 'לִבְנִי'] הַנִּמוֹל עַתָּה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל, וְשֶׁיִּהְיֶה לִבּוֹ פָּתוּחַ כְּפִּתְחוֹ שֶׁל אוּלָם בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת, וְתֵן לוֹ אֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים, חַיִּים שֶׁל יִרְאַת חֵטְא, חַיִּים שֶׁל עשֶׁר וְכָבוֹד, חַיִּים שֶׁתְּמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת לִבּוֹ לְטוֹבָה, אָמֵן וְכֵן יְהִי רָצוֹן.
יש הנוהגים לומר ברכה זו לשלומו של התינוק:
המוהל או אחר: "מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב משֶׁה וְאַהֲרֹן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, הוּא יְבָרֵךְ אֶת הַיֶּלֶד הָרַךְ הַנִּמּוֹל, פלוני בן פלוני ופלונית [שמות התינוק והוריו], בַּעֲבוּר שֶׁנִּכְנַס לַבְּרִית וְכָל הַקָּהָל מְבָרְכִים אוֹתוֹ. וּבִּשְׂכַר זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁלַח לוֹ רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף לרמ"ח אֵיבָרָיו ושׁס"ה גִּידָיו בְּתוֹךְ שְׁאָר חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל. וּכְשֵׁם שֶׁנִּכְנַס לַבְּרִית כֵּן יִכָּנֵס לְתּוֹרָה וּלְעֲבוֹדָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים, וְנֹאמַר אָמֵן".
בסוף הברית, במיוחד אם נערכה לאחר תפילת שחרית, נוהגים לומר 'קדיש' ו'עלינו לשבח', ויש המוסיפים גם את הפיוט 'גאולה לברית מילה'.