movstube.net

אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size
Home הלכות שבת שאל את הרב שאלות בהלכה שאלה על סוכה בשיעור של שבעה על שבעה

שאלה על סוכה בשיעור של שבעה על שבעה

שאלה מהרב נסים בן שמעון שליט"א:

 

שאלה בשיעור שבעה על שבעה בשינה בסוכה


היה לנו ויכוח גדול היום מהו עומק דברי חז"ל במה שאמרו דצריך שיעור שבעה על שבעה.


הנה לאכילה ושתיה אתי שפיר, כמו שכתב המגן אברהם סימן תרלד סק"א לפי שדרכם היה לשבת בהסיבה ואין אוכלין זקופין ויושבים כמונו, אבל לגבי שינה בסוכה בשיעור שבעה על שבעה, הדבר תמוה איך יתכן ששיעור כזה קטן יספיק בשביל בני אדם לישון בסוכה.


ואף שיש לומר שהגדרת חז"ל 'מה ראוי לדירה', ולא 'מה ראוי לדירה נוחה', מכל מקום עדיין תמוה, למה מלכתחילה, לא קבעו חז"ל שיעור נורמלי לשינה בסוכה, ואף שבמציאות הדבר אפשרי, עכ"ז אינו דבר נורמלי שאדם יקפל את רגליו על מנת לישון בסוכה, ואינו רק מחוסר נוחות ? [ועוד יש לדון מצד מצטער, ולפי"ז גם אינו יכול לישון בצורה כזו, ואינו בכלל תשבו כעין תדורו].


ובשלמא אם זה היה ליום אחד, עוד היה אפשר להבין, אבל חז"ל נותנים לנו שיעור של ז' על ז', למשך שבעה ימים.


והנה אף שיש שואלים מה חז"ל יעשו עם בני אדם שהם גבוהים, שלהם השיעור אינו מספיק, ולא יוצאים ידי חובה, אבל לענין זה אפשר לומר שבאמת הגדרת חז"ל מה נקרא שם סוכה, וזה הולך לפי הסטנדרט של העולם שרובם אנשים לא גבוהים ולא נמוכים. ולכן מטעם זה גם ננס ביותר שישב בסוכה שהיא פחות משבעה על שבעה, לא יצא ידי חובתו.


אבל בעניינו ההגדרה היא לכולם, ואף שמציאותית יכול אדם להיכנס לסוכה בשיעור של שבעה על שבעה, אבל עדיין זה לא שיעור נורמלי שצריך אדם לקפל את רגליו.


 


אשמח מאד מאד אם כבודו יוכל להרחיב לנו בדבר, כי כמה תלמידי חכמים גדולים רוצים להבין ענין זה

 

 

 

תשובת הרב ש. ב. גנוט שליט"א:

 

שלום וברכה למעכת"ר שאיני מכירו שליט"א

 

חושבני שרבים כבר דשו בנושא ולכן אקצר:

הרא"ש והריטב"א בסוכה דף ג' ביארו ששיעור מקום אדם הוא אמה על אמה ובירושלמי מובא ששיעור שולחן הוא טפח, ועי' פנ"י שם, וכן להמג"א שציינתם.

 

הרש"ש שם בסוגיה מעיר שקומת אדם באמת גבוהה יותר, ע"פ הסוגי' בעירובין שלמדו בדף היומי לפני כשבוע.

 

והבעל העיטור ביאר שכל הנחלקים בסוגי' נחלקו בגדר הפסוק 'בסוכות תשבו שבעת ימים', דלב"ש צריך מקום הראוי לישיבה והיינו עם שולחן וב"ה סברי שרק לישיבה ללא שולחן  וכלשון הפסוק "בסוכות תשבו", דבעי' שיעור מינימלי הראוי לישיבה (ולא לשינה). ורבי דסבר דבעינו דע"ד אמות ס"ל דבעי' 'כעין תדורו', והיינו סוכה הראויה למגורים, וכל בית שאין בו דע"ד אינו בית. והיינו דלב"ה מלישנא דקרא "תשבו" מוכח שהמינימום הדרוש הוא הראוי לישיבה ולא לשינה.

 

וכתב המרדכי רמז תרמ: דאמר רבא מצטער פטור מן הסוכה כתב רבי' אליעזר ממיץ בס"י פי' שיש לו צער מן הסוכה ובצאתו ינצל דכעין דירה בעינן ואין דרך בני אדם לעמוד בדירתם בצער ושיעור לצער כדתנן ירדו גשמים מאימתי יש לו ליפנות כו' ומי שאינו בקי בזה השיעור יתן לבו אם הוא מצטער באותו ענין שבצער זה היה יוצא מביתו היה רשאי לצאת מסוכתו ודוקא שעשה סוכתו מתחלה במקום הראוי לאכול ולשתות ולישן בה ונולד לו הצער אחר כך אבל עשאה מתחלה במקום הראוי להצטער באכילתו או בשתייתו או בשינה כגון שירא מגנבים ומלסטים לא מיבעיא דלא מיפטר בה אלא אפילו אין סכנה באכילה ושתיה אלא בשינה לא יצא י"ח כלל אפילו באכילה דהא כעין דירה בעינן כיון שאין יכול לעשות בה כל צרכיו אכילה ושתיה ושינה בלא צער מתחלה לא הויא סוכה כיון דלצעוריה קיימא.

 

וכתב בתרומת הדשן סי' צב: שאלה: מי שצר לו המקום בסוכה לשינה, בענין זה שאינו יכול לישן בפישוט גופו ורגליו, מיקרי כה"ג מצטער או לאו?

 

תשובה: יראה דלא מיפטר בשינה מסוכה מפני מצטער זה. ונראה להביא ראייה לזה מהא דקי"ל דשיעור סוכה לפחות הוא ז' טפחים. ושיעור גופו של סתם בני אדם הן ג' אמות שהוא י"ח טפחים, כדאיתא פ' מי שהוציאוהו. ובפ' המצניע /שבת צב ע"א ד"ה אישתכח/ גבי המוציא משא למעלה מי', הוכיחו התוס' דגופו של אדם בלא ראשו הוי י"ח טפחים, וכן משמע התם מפרש"י. וא"כ אפי' כשתחשוב ז' על ז' באלכסון, הוי ליה י' טפחים פחות חומש, ובעינן בין באכילה ובין בשינה דלהוי ראשו ורובו בסוכה, וראשו ורובו של אדם הוי טפי מי' טפחים לפי חשבון דלעיל, והיאך שיערו חכמים שיעור סוכה שלא יוכל לישן בה בראשו ורובו. ואף על גב דהוי ראוייה לאכילה, הא כתב רא"ם במרדכי פ' הישן, דסוכה שאינה ראויה לשינה אפי' שראויה לאכילה ולשתייה, אינו יוצא בה י"ח כלל. אע"כ אורחיה הוא לפעמים לישן בכפיפת גופו ואיבריו, ולא מיקרי מצטער בהכי.

 

ובשו"ת חכם צבי סימן צד כתב לחלוק וכתב: מ"ש במרדכי פ' הישן דאם עשה סוכה בתחלה במקום הראוי להצטער בשינה לא יצא י"ח כלל אפי' באכילה אינו נ"ל כלל דתשבו כעין תדורו לאו על אופן הסוכה קאי באיזה ענין תהיה עשוייה אלא על אופן הישיבה באיזה ענין תהא וע"ז קאמר דתהא כעין דירה ואה"נ דאם עושה ב' סוכות האחת לאכילה והשנייה לשינה אף שאותה של אכילה אינה ראויה לשינה מ"מ נפיק בה ידי חובת אכילה ובהכי אזדא לה הוכחת הרב תה"ד סי' צ"ב דמי שאינו יכול לישן בפישוט ידיו ורגליו דלא הוי מצטער וחייב לישן בה וקמוכח לה משיעור סוכה שהוא ז' טפחים ומדברי המרדכי הנ"ל ובאמת הדבר תמוה מאוד והחוש מוכיח דאין לך צער גדול מזה ובודאי דלכתחלה אין לו לעשות סוכה בענין זה כדי שיהיה מצטער ופטור מן הסוכה אבל אם הוא ביום טוב וכבר נעשה או שאין לו מקום לסוכה אחרת יותר גדולה נ"ל לע"ד אחר בקשת המחילה מכבוד תורת הרב ז"ל דאינו חייב להצטער ולישן בסוכה בלי פישוט ידיו ורגליו כדרכו כל השנה וכלל גדול אמרו תשבו כעין תדורו וכיון שבדירתו ודאי אין אדם ישן באופן זה אף בסוכה אינו חייב לישן בה בזה האופן ועוד אמרו דבשינה אפי' גשמים כל שהוא הוי צער לפטור והראיה מהמרדכי הנ"ל היא גופא צריכה ראיה אדרבא כיון דקי"ל סוכה דירת עראי בעינן וכר' עקיבא שעשה סוכתו בראש הספינה אף שהרוח מצוי' שם ועוקרתה כמו שבאמת עקרה ומסתמא אין דרך לישן שם כיון שהרוח מצויה שם כל שעה ונוחה ליעקר ואין אדם ישן בדירה כזו ואפ"ה עשאה ר"ע כדי לאכול שם ש"מ דאף שאינה ראויה לישן בה יוצא בה י"ח אכילה והנלע"ד דעיקר פלוגתייהו דרבי ורבנן אי בעינן ד' אמות או סגי בז' טפחים הוא בסברא זו אי בעינן שתהא הסוכה ראויה לשינה נמי ולהכי בעינן ד' אמות כדאשכחן לענין ד"א ברה"ר דטעמא משום דבשינה בעינן האי שיעורא או סגי בראויה לאכילה להכי סגי בז' טפחים כדי ראשו ורובו ושלחנו וקי"ל כרבנן ובהישן אמרינן כל האזרח מלמד שכל ישראל יוצאין בסוכה א' פירש"י דמשמע סוכה א' לכל ישראל שישבו בה זה אחר זה ואין ספק דאף דבאכילה ראויין לאכול זה אחר זה דהיינו שיאכלו אלף או רבוא כאחד ואח"כ אלף או רבוא אחר אבל לענין שינה כיון שעיקר מצות שינה לסוכה היא איש ואשתו א"א לשני אנשים ונשותיהם לישן בסוכה אחת ואי בהפסק מחיצה אינה סוכה א' אלא כמה סוכות ולפי סברת המרדכי הנ"ל אף מצות אכילה לא יצאו א"ו לאו מילתא היא ולמאי דחזיא מיהא נפיק בה הנ"ל.

 

וע"ע בארוכה בבית הלוי ח"ג סי' נג.

 

בברכה

שמואל ברוך גנוט


 

לכבוד שבת קודש

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: הרב שמריהו יוסף חיים בן פעשא מרים, יגאל שלמה בן שושנה מהין ובני משפחתו, בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ודינה תרצה בת ורדה רגינה ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לעילוי נשמת

לעילוי נשמת מרת טליה בת עזריאל לייב ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.
לעילוי נשמת עליזה פרומה בת מרדכי ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.
לעילוי נשמת ר' מרדכי בן ברוך ז"ל ופאולה פייגלה בת אליעזר ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 20120304

אתר השבת


מאמרים אחרונים