movstube.net

אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size

דבר החסידות – פרשת ויגש

ב"ה

דבר החסידות – פרשת ויגש

 

עול תורה כתחליף לעול הגויים

 

מסופר, שפעם נכנס גביר למעונו של ה'חפץ חיים' והתלונן שלא נותנים לו מנוחה: הוא רוצה לנוח בצהריים – דופקים לו בדלת ומבקשים צדקה, הוא רוצה ללכת לישון בערב – באים להתרים אותו לישיבה, ולאן שהוא הולך רודפים אחריו הקבצנים...

השיב לו החפץ חיים:

דוד המלך אמר בתהילים (כג, ו) "אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי". ונשאלת השאלה: מדוע לא השתמש דוד בביטוי יותר נעים; ישיגוני, יגיעוני וכדו', הרי 'רדיפה' הוא בד"כ ביטוי שלילי?

אלא, הסביר ה'חפץ חיים': אדם לעמל יולד! כל אחד צריך לעבור 'רדיפות' בחיים. ועל כך ביקש דוד המלך שכל הרדיפות שלו יהיו שמבקשים ממנו "טוב וחסד", לתת לצדקה, ולא ח"ו דברים שליליים...

(הרעיון לסיפור, בגירסא שונה מעט, מדרשתו של הרב שניאור אשכנזי, ויחי תשע"ט)

 

~~~

בסיום פרשתנו (מז, כז) נאמר: "וישב ישראל בארץ מצרים בארץ גושן ויאחזו בה ויפרו וירבו מאד".

והנה, בברית בין הבתרים נגזר "כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה" (לך יג, טו), ומפרש רש"י "משנולד יצחק עד שיצאו ישראל ממצרים ארבע מאות שנה", כלומר, מחשבים את הזמן מהרגע שהיה לאברהם זרע (יצחק) והוא גר בארץ 'לא להם' (כי טרם ניתנה להם הארץ).

אבל קשה להבין:

הרי בתקופה הראשונה שבני ישראל ירדו למצרים היו שנים טובות שהם ישבו באופן של "ויאחזו בה ויפרו וירבו מאד" (וכן לפני זה בארץ כנען), ואיך היא נחשבת כחלק מהזמן של "ועבדום ועינו אותם"?

אלא הדבר יובן ע"פ מה שמבאר אדמו"ר הזקן בתורה אור (ר"פ שמות) שכל העבודות שישראל השתעבדו בגלות מצרים "בעבודה קשה בחומר ובלבנים וגו'" יש גם בעבודה הרוחנית בעסק התורה, וכמו שנאמר בזהר (ח"ג קנג, א) "בחומר – דא קל וחומר, ובלבנים – דא ליבון הלכתא, ובכל עבודה בשדה – דא ברייתא".

וע"פ זה ניתן להסביר בענייננו:

כאשר הגיעו בנ"י לארץ גושן הרי כפי שנאמר בפרשתנו (מו, כח) "ואת יהודה שלח לפניו להורות לפניו גושנה" – "לתקן לו בית תלמוד שמשם תצא הוראה" (רש"י), ולכן, היגיעה בתורה היתה תחליף לעבודה הקשה שנגזרה עליהם, כי קיימו "בחומר ובלבנים" בקל-וחומר וליבון הלכה!

[על דרך מאמר המשנה (אבות פ"ג מ"ה) "כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ"]

וזה הפירוש "ויאחזו בה" – שבנ"י הכירו בכך שזוהי האחוזה שלהם, והם מתנהגים בה כפי שהם רוצים, ואינם נתונים תחת שעבוד מצרים, לכן "ויפרו וירבו מאוד" ולא סבלו מעול הגלות.

רק כאשר "וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא", אחרי פטירת יעקב ובניו, כאשר החלו בניהם להתרפות מלימוד התורה* – החל שעבוד מצרים במובן הגשמי [כהמשך המשנה הנ"ל "וכל הפורק ממנו עול תורה כו'"], אבל לפני זה (וכן בימי יצחק ויעקב בארץ כנען) היו משועבדים לתורה בארץ לא להם.

 

שבת שלום!

 

מבוסס על: לקוטי שיחות חלק טו, ויגש שיחה ד, סעיף ד-ז (עמ' 408 ואילך, ובמתורגם ללה"ק עמ' 439 ואילך)העיבוד בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" בראשית (הוצ' היכל מנחם תשע"ג) עמ' תרו-ז [ההסבר בנוגע לזמן שהותם של האבות והשבטים בארץ כנען לא מפורש בשיחה והוא ע"פ שיעור הרב שניאור אשכנזי, ויחי תשע"ט].

 

______________

*)  וכפי שמאריך ב"כלי יקר" (ר"פ שמות) איך שהמצרים גרמו לבנ"י להשתעבד לחטאת מצרים, "כי הול"ל וירעו לנו המצרים אלא נקט אותנו לומר שהמצרים עשו אותנו רעים וחטאים לה' וע"י זה ויענונו . . הבה נתחכמה לו היינו בנכליהם אשר נכלו להם, להחטיאם, וישימו עליו שרי מסים להעלות מס לכומרי ע"ז, כי זה דומה כאילו עבדו ע"ז ממש" – ע"ש בארוכה.


 

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: נחום אלימלך בן זהבה רבקה, נועה בת לאה לרפואה שלמה, אשר ורפאל בני שמחה לרפואה שלמה, זאב בן ורדה לרפואה שלמה, יהודית בת מיסה לרפואה שלמה, שולמית בת מיסה לרפואה שלמה, שלמה בן רבקה לרפואה שלמה, משה בן כמונה לרפואה שלמה, נתנאל אילן בן שיינא ציפורה, תמר בת אורית לאה, אשר ורפאל בני שמחה, שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ודינה תרצה בת ורדה רגינה ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

לעילוי נשמת מרת טליה בת עזריאל לייב ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.
לעילוי נשמת מרדכי בן ברוך ופאולה פייגלה בת אליעזר ת.נ.צ.ב.ה.

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 19034231

אתר השבת