movstube.net

אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size

דבר החסידות – פרשת תולדות

ב"ה   

דבר החסידות – פרשת תולדות

 

ברכה נצחית

 

השבוע חזרתי מכינוס-השלוחים בניו-יורק, שבו התאספו אלפי שלוחי הרבי מכל רחבי תבל וגם קראתי את הבקשות ששלחו דרכי בציונו הקדוש.

ובכן אפתח בסיפור ו'וורט' קצר על הפרשה, ששמעתי בחגיגת ה'באנקעט', ביום ראשון בערב, מפי הרב יצחק יהונתן שוחט, שליח ורב קהילה באנגליה:

גדלתי בטורונטו, קנדה. סמוך ליום הולדתי השלישי, סיפר לי אבי, הרב יעקב עמנואל ע"ה שאנו נוסעים לרבי והוא יתן לי ברכה.

אני הכרתי את המושג 'ברכה', ממה שאבי היה מניח את ידיו על ראשי בכל ליל שבת ומברך אותי ב'ברכת הבנים', כנהוג בכמה קהילות (בחב"ד נוהגים כן רק בעיוכ"פ).

ובכן, הורי נכנסו איתי ל'יחידות' והרבי שוחח איתם וגם בירך אותי. אולם כשעמדו לצאת התיישבתי על הרצפה והתחלתי לבכות. הרבי שאל את אבי "פארוואס וויינט ער?" [=מדוע הוא בוכה] ואמי הסבירה לאבי שהבטחנו לו שהרבי יברך אותו ומבחינתו הוא לא בירך אותו! הרבי שאל "מה קרה" ואבי הסביר לרבי את אי-ההבנה שלי במושג 'ברכה'.

ואז, לאחר שהרבי סנט באבי באומרו "ווילסט אריינברענגען נייע מנהגים אין ליובאוויטש?" [=אתה מבקש להכניס מנהגים חדשים בחב"ד?] – הניח את ידיו הקדושות על ראשי ובירך אותי, באומרו לאבי: שלא יגלה על כך לשאר הילדים כדי שלא יקנאו.

 

 

 

אחת ההוראות שעלינו ללמוד מכך: שתמיד עלינו לחפש את ה'ילד' שנשמתו בוכה ולשאול "מדוע הוא בוכה?" ולעזוב את כל העיסוקים שלנו כדי לסייע לו.

ומעניין פרשתנו:

על הפסוק "ויתרוצצו הבנים בקרבה" (פרשתנו כה, כב) מביא רש"י את דרשת רז"ל: "כשהיתה עוברת על פתחי תורה של שם ועבר – יעקב רץ ומפרכס לצאת; עוברת על פתחי עבודת אלילים – עשיו מפרכס לצאת".

שאל פעם אבי, הר' עמנואל שוחט ז"ל: מה לה לרבקה ולפתחי עבודת אלילים???

וענה מיניה וביה:

רבקה הרי היתה ממלאת מקומה של שרה אמנו. והלוא על הפסוק "ואת הנפש אשר עשו בחרן" (לך יב, ה) אומרים חז"ל "אברהם מגייר את האנשים ושרה מגיירת הנשים". הרי שחלק מזמנה ישבה שרה לשמוע תורה מפיהם של שם ועבר, וחלק מהזמן יצאה לבתי עבודה זרה להשמיע לנשים על האמונה בא-ל אחד ולגיירן!

(שמעתי מפי הנואם הנ"ל, במעמד אלפים מישראל כ"י. וראה ג"כ ספר "הסיפור שלי" (הוצ' ג'ם, תמוז תשע"ט) עמ' 32)

 

~~~

בתחילת פרשתנו (כה, כג) נאמר לרבקה אמנו ברוח הקודש: "שני גויים בבטנך ושני לאומים ממעייך יפרדו, ולאום מלאום יאמץ ורב יעבוד צעיר".

מביא רש"י את דברי חז"ל (ראה מגילה ו, א) "מלאום יאמץ – לא ישוו בגדולה, כשזה קם – זה נופל. וכן הוא אומר (יחזקאל כו, ב) "אִמָּלְאָה הָחֳרָֽבָה", לא נתמלאה צור אלא מחורבנה של ירושלים".

ויש להקשות:

רש"י רק מפרש את המילים "ולאום מלאום יאמץ" – "כשזה קם זה נופל", אבל על סיום הפסוק "ורב יעבוד צעיר" לא כותב רש"י שום תנאים, ומשמע שזהו עניין תמידי – שתמיד עשיו הוא זה שיעבוד את יעקב, ולכאורה זה לא מתאים, כי הרי כאשר "זה (עשיו) קם" – אז המצב הוא הפוך?

אלא ביאור העניין:

בתחילת הפסוק על "שני גוים בבטנך" כותב רש"י "אלו אנטונינוס ורבי וכו'", ואח"כ על "ולאום מלאום יאמץ" מפרש רש"י "אין לאום אלא מלכות". כלומר: רש"י בא להדגיש כאן שכפילות הלשון בפסוק "שני גוים . . ושני לאומים" אינה ליופי המליצה וכיו"ב אלא שיש כאן סוגים שונים:

שני גוים בבטנך – מדבר על יעקב ועשיו כאנשים פרטיים, וכן רומזים על יוצאי חלציהם (אנטונינוס ורבי) כאנשים פרטיים.

ושני לאומים ממעייך יפרדו – מדבר על מלכות ישראל ומלכות עשיו, ובהם יהיה המצב של ולאום מלאום יאמץ – כשזה קם זה נופל, שלפעמים תהיה מלכות ישראל למעלה ולפעמים הפוך.

אבל ורב יעבוד צעיר – שוב מדבר עליהם כאנשים פרטיים, ובזה יש הבטחה תמידית – שתמיד יעבדו אנשי עשיו את יעקב ולא להיפך.

·         

 

על פי זה תתורץ גם קושיא בהמשך הפרשה:

אחרי שיצחק ברך את יעקב "הוה גביר לאחיך" (כז, כט), אמר יצחק לעשיו "הן גביר שמתיו לך" וכפירוש רש"י (שם לז): "מה תועלת לך בברכה? אם תקנה נכסים שלו הם . . ומה שקנה עבד קנה רבו".

ולכאורה (כפי שמקשה בשפתי חכמים) הרי "כשזה קם זה נופל" ואם כן לכאורה הברכות של יעקב הם רק על תנאי, במצב שלא יהיה "כאשר תריד" ח"ו?

אבל על פי האמור לעיל מובן:

שכשם שההבטחה של "ורב יעבוד צעיר" אין בה שינוי – כך גם הברכה של "הוה גביר" אין בה שינוי! וגם אם ח"ו יהיה מצב של "והיה כאשר תריד" (כשיעברו ישראל על התורה) – גם אז לא יוכל עשיו לקבל את הברכות, בהיותו עבדו של יעקב*, אלא רק "ופרקת עולו מעל צוארך" – שיוכל להפיל מעליו את העול של העבדות.

 

שבת שלום!

 

מבוסס על: לקוטי שיחות חלק טו, וישלח שיחה ה סעיף ב-ד (עמ' 319 ואילך, ובמתורגם ללה"ק עמ' 319 ואילך). העיבוד בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" בראשית (הוצ' היכל מנחם תשע"ג) עמ' רפד-ה.

 

______________

*)  וי"ל שגם לה"רש"י ישן" עה"פ (שם כח) מטל השמים – "אם ראוי כו'" – הרי זה רק טעם שלא יתן לך (ליעקב), אבל אין זה טעם לעשות עשו "גביר" כו'. ולהעיר מכלי יקר ואוה"ח כאן פסוק מ.


 

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: רינה בת עליזה פרומה לרפואה שלמה, נחום אלימלך בן זהבה רבקה, נועה בת לאה לרפואה שלמה, אשר ורפאל בני שמחה לרפואה שלמה, זאב בן ורדה לרפואה שלמה, יהודית בת מיסה לרפואה שלמה, שולמית בת מיסה לרפואה שלמה, שלמה בן רבקה לרפואה שלמה, משה בן כמונה לרפואה שלמה, נתנאל אילן בן שיינא ציפורה, תמר בת אורית לאה, אשר ורפאל בני שמחה, שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

לעילוי נשמת מרת טליה בת עזריאל לייב ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 18463507

אתר השבת


מאמרים אחרונים