movstube.net

אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size
Home יהדות אמונה ההיסטוריה של עם ישראל והעברת התורה מדור לדור

ההיסטוריה של עם ישראל והעברת התורה מדור לדור

 
ההיסטוריה של עם ישראל והעברת התורה מדור לדור

עם דגש על ימינו אנו, ועל השבר הכואב של תופעת "נשות האנטי כותל" 

 בעצם, עלי להתחיל מבריאת העולם. מחטא אדם וחוה, שגרם בעולם לכל כך הרבה בלבולים. שגרם בעצם ל"שבירת הכלים" הראשונה.

אדם וחוה נולדו מושלמים ויכלו להשלים את התיקון שלהם כבר ביום שבו נבראו, אבל הם חשבו "להתחכם" ו"לעבוד את ה' כדרכם" ובניגוד למצוה היחידה שה' ציווה אותם. והם אכלו את פרי עץ הדעת, שהיה מאוד טוב למראה, וטעים להפליא, ונחמד להשכיל, ומדהים, ומיוחד ומעורר כמיהה ומרגש, ולכן חוה בחרה לאכול אותו, למרות שה' ציווה לא לאכול. ואחר כך גם הזמינה את אדם להצטרף לחגיגה.

ומה יצא מה"חגיגה" הזו? ה"חגיגה" ה"נחמדה", ה"מהנה", ה"מרגשת" וה"מדהימה"?

התוצאה היתה כאב עמוק. קללות לדורות. שעבוד של האדם לעבודת האדמה. ועוד.

עברו דורות. 10 דורות מאדם עד נוח. 10 דורות מנוח עד אברהם.

והגיע אברהם אבינו. וה' העמיד אותו ב-10 נסיונות. ובחלק מהנסיונות הוא נדרש בדיוק לנסיון הזה: לראות האם באמת הוא אוהב את ה'. האם באמת הוא ישמע בקול ה' ויעשה את רצונו בכל מצב ובלי חשבונות וגם כשזה לגמרי הפוך מכל הבנה.

ואברהם אבינו קיבל ציון 100.

ואחריו בא יצחק והעמיד את מידת היראה. וגם לו היו נסיונות.

ויעקב את מידת תפארת. וגם לו היו נסיונות.

ונולדו 12 השבטים+דינה,

והגיע יוסף הצדיק, ואחיו לא סבלנו אותו ו"זרקו" אותו למצרים, ושם, בודד בעולם, יתום, בלי משפחה, הוא הצליח לעמוד בנסיונות הקשים ביותר. האם הוא ראה מול העיניים גן עדן, גיהנום, שכר, עונש? לא בטוח. חז"ל אומרים שהוא ראה את דמות דיוקנו של אביו. את החוליה שמקשרת אותו בשרשרת הדורות. כי הכוח שעזר לו לעמוד מול הנסיונות היה כח האהבה. כח המסורת. כח החיבור לדמות של הצדיק, הדמות של יעקב אביו, וזה מה ששמר עליו, וכך הוא העמיד את מידת היסוד. מידת ההתגברות על הנסיונות. מידת הקדושה. מידה שנגזרת ממנה גם הצניעות, הצניעות שכל כך לא מיותרת גם היום, למרות שיש מי שלועג לנו על כך. אבל כל אחד ואחת שמתחזקת במידה הזו, של הצניעות, כמה היא משמחת את ה' יתברך, כמו שמשמחים מלך שיש קטע מהממלכה שלו שהוא זנוח, ובא אדם והולך ומטפח את אותו מקום, כמה הדבר משמח את המלך. וכאן מדובר במלך העולם, ובמידת יסוד שכל כך חשובה כל התגברות בה, דווקא בגלל שבדור שלנו, כל כך הרבה לא מבינים את עוצמתה.

וזה לא קשור לנושא, אבל צניעות זה לא רק בגדים צנועים, לגברים או לנשים. וצניעות זה לא רק הפרדה בין נשים לגברים כדי לא לגרום להפרעות ולבילבולים ביניהם. צניעות זה גם "הצנע לכת עם ה' אלוקיך". צניעות זה גם אומר שאדם שהגיע לדרגות גבוהות, או אישה ששואפת לקדושה, או גבר שמתפלל מסידור עם כוונות עמוקים של הרש"ש הקדוש, או אישה שמקיימת מצוות שאין היא חייבת בהן – שלא יחצינו אותם. שלא ינופפו אותם. שלא ינופפו אותם על נס. שיטמינו. שיצניעו. שישימו מסווה. וזו אחת מה-3 מצוות מרוכזות, מתומצתות, שמרכזות כמו בקפסולה את כל מה שנדרש מאיתנו, כפי שסיכם זאת מיכה הנביא: "בא מיכה והעמידן על שלוש: עשות משפט, אהבת חסד, והצנע לכת עם אלוקיך."

לסיכום, הצניעות נלמדת ממידת יסוד ונוסדה על ידי יוסף הצדיק ויש לה תפקיד קריטי בכל עבודת ה', ותפקיד קריטי דווקא בתקופה שבה יש מי שנלחם נגדה, ותפקיד קריטי בכל דור ודור. צניעות במשמעות של הכמסה. צניעות במשמעות של הסתרה. צניעות במשמעות של קדושה.  

נמשיך קדימה.

עם ישראל ירד למצרים. שועבד למצרים. הגיע למ"ט שערי טומאה. וניצל בזכות הנשים של אותו דור.

כי הנשים בעם ישראל, מאז ומעולם, היו חוליה חזקה, איתנה, חוליה של אהבה לאלוקים. חוליה של עבודת ה' מתוך צניעות. חוליה של קדושה.

ובפרט באותו דור, דור של שיעבוד נורא. דור שבו לקחו המצרים את ילדי ישראל והוציאו אותם להורג! ומרוב יאוש, הלכו כל הגברים בעם ישראל והתגרשו מהנשים שלהם, כדי לא להוליד עוד ילדים לחיים שאין בהם תקוה.

ואז באה מרים, ילדה קטנה! והאירה מחדש את אור התקווה, והצילה את עם ישראל, והחזירה את הגברים של עם ישראל לנשותיהם, ובכך בזכותה נולד משה רבנו, הגואל הראשון של עם ישראל. ואת ההמשך (המיילדות העבריות, וכו') כולנו מכירות מפרשת השבוע.

משה רבנו גדל. קיבל נבואה מאת הבורא. שמע לדבריו. והוציא בציוויו ובהדרכתו את ישראל ממצרים, באותות ובמופתים, ביד חזקה ובזרוע נטויה.

ויצאנו ממצרים. וחצינו את ים סוף. וקיבלנו את התורה.

ושמענו דברי אלוקים חיים מתוך האש, מתוך הר סיני. שמענו את קולו של ה'. ראינו את הקולות.

וכולנו היינו שם. כל נשמה יהודיה שעתידה להיוולד אי פעם, וגם כל נשמה שעתידה להתגייר. כולנו היינו. כולנו ראינו. כולנו שמענו.

אנוכי ה' אלוקיך.

לא יהיה לך אלקים אחרים על פני.

לא תישא את שם ה' לשוא – לא להישבע לשוא, לא להזכיר שם שמים לשוא, לא לומר ברכות שלא באופן שלשמן הן תוקנו.

זכור את יום השבת לקדשו.

כבד את אביך ואת אימך.

ו-5 המצוות הבאות, לא תרצח והמסתעף ממנו, לא תנאף והמסתעף ממנו, לא תגנוב והמסתעף ממנו, לא תענה ברעך עד שקר, לא תחמוד.

 

קיבלנו תורה, ומשה עלה להר סיני לקבל את כל הפרטים לעומקם.

ואנחנו נשארנו "לבד".

ו- הופ. נסיון.

מה עושים? עברו 40 יום. משה לא חוזר. אנשים רואים צורת מיטה בעננים שבשמים.

אנשים התחילו להתייאש.

אנשים התחילו לומר, מה נעשה? צריך לעשות משהו. אין לנו מנהיג. חסרות לנו אורות רוחניים. לכל העמים יש סמלים לעבוד אותם, ורק אנחנו נשארנו בלי מנהיג, בלי מלך, בלי שום עצם מופשט לסגוד לו. מה נעשה?

הלכו ובנו להם עגל.

אז נכון שבתורה שקיבלנו רק לפני 40 יום כתוב "לא תעשה לך פסל". אבל נעדכן, נשכלל, נתחכם, נעבוד אותו "בדרכנו".

וזו היתה הנפילה הגדולה. החטא הנורא של "חטא העגל".

אבל הנשים לא השתתפו בזה! הנשים לא מסרו את התכשיטים שלהן לבניית של עגל הזהב!

כי הנשים של עם ישראל תמיד עבדו את ה' בתמימות. בלי חשבונות. בלי לחשוב "מה ייצא לי מזה". בלי לנסות לעקוף את ציוויו של מלך מלכי המלכים. ה' אסר אז אסור. מה שה' אומר, כך אנו עושות.  בלי חשבונות. בלי מניפולציות. בלי שיקולים של אורות וצללים ורווח והפסד. פשוט עבודת ה' בתמימות. הוא המלך. הוא המנהיג. הוא ציווה ולאורו אנו הולכות ואת ציוויו אנו מקיימות בתום לב ובאמונה.

ולכן זכו הנשים בפרס: אצל הנשים, ראש חודש הוא יום של חג.  חג מיוחד בכל חודש מחדש.

אבל העגל נעשה. ואירע שוב תהליך של "שבירת הכלים".

ומשה ירד מהר סיני.

ונשברו הלוחות.

ונגזר החורבן.

ונגזר תהליך ארוך של תיקון של עם ישראל. תהליך שנמשך ונמשך עד ימינו אנו.

משה עלה שוב להר סיני, ביקש מחילה, קיבל את מידות הרחמים, וה' מחל לו, אך גם הודיע לו שההנהגה של עם ישראל תהיה קצת שונה מעכשיו והלאה.

לאחר מכן, ובעקבות חטא נוסף, "חטא המרגלים", עם ישראל שהה במדבר 40 שנה. ושם, במדבר, זכה עם ישראל בהשראת שכינה. זכה במנהיג שה' מדבר עמו פה אל פה. זכינו להקמת המשכן. זכינו לעבודת הקורבנות, אישי ישראל – עבודה שמתארת קרבה עצומה, חיבור של כל העולמות על עבודת הבורא, אהבה שאין כמוה.

ועם כל הקרבה הזו, גם עברנו קשיים, מהמורות, נסיונות. עברנו את מחלוקת קורח (שגם הוא סוג של חשיבה שגויה: עדת ישראל כולם קדושים, מדוע, משה ואהרון, מדוע אתם כביכול מתנשאים? ולמה בית מלא ספרים חייב מזוזה? ולמה טלית שכולה תכלת חייבת בציצית? בקיצור, שוב פעם, ניסיון של האדם לחשוב שהוא מבין יותר טוב מהמנהיג של הדור). עברנו את חטא המרגלים (שוב פעם, קטנות אמונה בדבר היכולת של אבינו שבשמים להכניס אותנו לארץ שדייריה כה חזקים), היינו 40 שנה במדבר, ונכנסנו לארץ ישראל.

זכינו ליישב את הארץ. דוד המלך קנה את השטח של הר המוריה ושלמה המלך השלים בו את בניין המקדש. זכינו להשראת שכינה בקודש הקודשים, זכינו להקים בית פה, בעולם התחתון הזה, לשמו יתברך. זכינו לחיות חיים גבוהים של קרבת אלוקים. של עליה לרגל. של עבודת האלקים.

והתורה שקיבלנו מסיני, ועברה מדור לדור, הגיעו אלינו דרך נביאי האמת, שהיו מוסרי התורה לעם, שה' היה מדבר עימם והם היו מדברים איתנו.

והנביאים חזרו, והתרו בנו, ואמרו לנו את דברי האלקים. ואנחנו היינו שומעים ומורדים, שומעים וטועים, חוזרים ותועים.... ושוב חוזרים וחושבים שאנחנו נחליט כבר לבד מה לקיים ואיך לקיים, שאנחנו נעבוד את האלקים "כדרכנו", שאנחנו נבחר לנו בעצמנו לקיים את מה שנוח לנו, את מה שמענג אותנו, את מה שמתאים לנו.... ושוב באו הנביאים והוכיחו אותנו. ושוב לא שמענו.

ושוב גלינו.

ושוב חזרנו.

ובימי בית שני, שוב זכינו לבניין המקדש, שאמנם חלק מהנסים של בית ראשון לא היו בו, ואמנם ארון העדות כבר נגנז, אבל עדיין, היה זה בית לשמו של ה' יתברך. בית עם מזבח הזהב, מזבח הקטורת, מנורה, שולחן הפנים...

אבל הנבואה, חסרה והלכה. והנביאים העבירו את המסר האלוקי, שעבר מדור לדור, אל אנשי כנסת הגדולה, והם תיקנו לנו את נוסח התפילה, ואת מנהגי התפילה, ואת הכללים איך מתפללים, מתי מתפללים, מה אומרים דווקא במנין ומה נחשב מנין. ואת נוסחי הברכות, ואיך צריך לומר אותן, ואת הכללים של הברכות, ואת הלכותיהן. הכל תוקן במקשה אחת. כמו רופא שמתקן תרופה וקובע את כלליה, כך תיקנו לנו אנשי כנסת הגדולה, שכללו את אחרוני הנביאים, את כללי התפילה וחוקיה, עבור ימי ההסתר שעוד יבואו.  

כי ימים ללא נבואה, הם ימים של הסתר.

ואנשי כנסת הגדולה מסרו את התורה לתנאים, שבתקופתם כבשו היוונים את הארץ וניסו להשכיח את התורה, ובאו יוונים ורצו "לעבוד את ה'" בדרך המקובלת על תרבות יוון, הדרך ההלניסטית, ו"להתאים" כביכול את התורה ל"זרם" ההלניסטי. אבל במסירות נפש קמו מתתיהו החשמונאי ובניו ונלחמו בתרבות הזרה הזו, ובנסים גדולים ניצלנו והעם היהודי שרד שוב. ולזכר אותו נס אנו חוגגים את חג החנוכה.

אבל אחרי אותו עידן, שוב חזרו הבלבולים, והתרבו הכיתות בעם ישראל. מנהגים שונים צצו. כל אחד החליט שהוא בוחר לעצמו מה לקיים ואיך לקיים. החלה מרידה במסורת העברת הדורות מדור לדור. החלה מלחמת אחים. החלו פוליטיקות. אנשים שאינם יראי אלוקים הקימו "זרמים" חדשים, שאינם פועלים על פי מסורת ישראל, ושאינם מחוברים אל מנהיגי הדור, ואנשי ה"פוליטיקה" החלו להשתמש במקום המקדש ככלי למטרות פוליטיות. (ע"ע אלכסנדר ינאי).

והעם לא יכול היה לסבול זאת, והגיב "באלימות" והשליך עליו אתרוגים.

וכי מה יכול היה לעשות? איך יכול היה לראות את חילול מנהגי הקודש, את חילול בית המקדש, ולשתוק?????

אי אפשר לשתוק.

ואי אפשר לשתוק היום.

כי כשרואים חילול קודש, אי אפשר לשתוק.

כי כאב, גורם לזעקה.

אבל הכתות הלכו והסתאבו, והפוליטיקות הלכו והסתבכו, ובסוף התהליך הלכו אלו נגד אלו, נלחמו אלו באלו, והארץ הוגשה על מגש של כסף לידי הרומאים, שבהמשך גם החריבו, שוב, את בית המקדש. את מקום השראת השכינה בעם ישראל, את מקום עבודת הקורבנות, את מקום הקשר העמוק שלנו את אבא שלנו, אל הקדוש ברוך הוא האהוב.

ושוב יצאנו לגלות. והפעם, גלות ארוכה, ארוכה, ארוכה.

תלמדו כבר, קורא לנו הבורא, תתעוררו כבר, תלמדו כבר להפסיק עם הכיתתיות, עם הפוליטיקות, עם האינטרסים, עם האגואיזם. תתחברו אלי, אל תורתי, אל מה שציוויתי אתכם, אל מנהיגי האמת שלי שמנהיגים אתכם. תתחברו אליהם בתמימות, תשמעו להם בכל דבר, לא רק במה שנוח, תלכו בעצתם. אל תנסו לעורר מחלוקות בכח. אל תצטרפו למחלוקות רק כי זה נוח. תדבקו בי. תלכו בדרכי. תעבדו אותי באהבה. אני מחכה לכם. אני מחכה להשרות את שכינתי בתוככם. אני מחכה לבנות את ביתי מחדש. אני מחכה לכם יותר ממה שאתם מחכים לי, תאמינו לי. רק תבואו כבר. רק תלמדו כבר.

אלפיים שנים אני מחכה. בואו!

ואנחנו לא שמענו.

וכך עברו להם אלפיים שנה. מה לא עברנו. גירוש ספרד, מסעות צלב, שואה.... תקומה.... מלחמות.... ובנסים גדולים ועצומים חזרנו אל שרידי בית קודשנו, אל הר ציון שחרב, אל הכותל המערבי, שריד בית המקדש ששרד - - -

ובאים אנו אל השריד הזה

ובוכים

ומבקשים על הגאולה

ואז באה קבוצה של נשים שמפעילה שוב אנטגוניזם ומחלוקת? שמגיעה למקום הכי קדוש ליהדות רק כדי לעבור בו על חוקי היהדות? שמגיעה לשריד בית המקדש רק כדי ללעוג על עבודת המקדש? שאומרת "אנחנו נחליט מה נקיים ומה לא" שרואה את הכותל וחושבת איך להפיל אותו? שרוצה דרך הכותל להשליט דרך זרה, דרך של התבוללות ואיבוד עם ישראל לדעת, חלילה על עם ישראל כולו???? 

שרוצה לקחת את התהליך המופלא של שיבת ציון ולעשות לו נסיגה אחורנית, ולהפוך חלילה את עם ישראל להיות איזה ערב רב של אומות שחוגג את החגים של כל הדתות גם יחד עם אשוח ביחד עם סופגניות ביחד עם סנטה קלאוס ביחד עם חנוכיה ביחד עם תפילין לנשים בלבד ולא לגברים וביחד עם ספר תורה שמוכנס למתחם השרותים????

ומה עלינו לעשות???

לשתוק????

לראות את החלום שלנו, את התקווה בת שנות אלפיים, את העתיד שלנו הנכסף, הולך ונמוג לקול לעג של כמה נשים שחלקן בכלל אתאיסטיות ובכלל לא מבינות מה המשמעות של מה שהן עושות, ועוד כמה נשים תמימות שנוהות אחריהן?

האם נכון הוא לשתוק?

אבל איך אפשר לשתוק? איך אפשר שלא לזעוק?

והזעקה שלנו נשמעת מסוף העולם ועד סופו.

הזעקה של מאות ילדות שמגיעות, ללא תקציב, ללא מימון, ללא הסעות, ללא גיבוי, ללא תמיכה, ומגיעות בכל זאת לזעוק, לבכות, להתפלל, לייחל, להתחנן. לבקש על נפשן, לבקש על עתיד העם שלנו, שחזר ארצה אחרי אלפיים שנה – ושוב עומד בפני סכנה.

הזעקה של הנשים המבוגרות, שראו את החורבן - וראו את התקומה - ומצפות לגאולה – ופתאום רואות את שערי התוהו פתוחים בפניהן.

אל תפריעו לתפילה!

אל תפריעו לתקומה!

אל תפריעו לקול קל חי!

והזעקה של עם ישראל כולו. לדורותיו. אלו שאיתנו פה היום ואלו שאינם פה איתנו היום.

וזועקים לגאולה. וזועקים לנוכח חילול הקודש. לנוכח התוהו. לנוכח העוול. לנוכח הציניות.

ולנוכח העתיד המצופה, הנכסף, שכולנו כה כמהים עליו ומצפים אליו  - - - 

ויהי רצון שירחם ה' עלינו, ויחלצנו מעומק גלותנו, ויושיענו מהבלבולים שלנו, ויגאלנו.

במהרה בימינו אמן כן יהי רצון. 

  
 

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: רינה בת עליזה פרומה לרפואה שלמה, נחום אלימלך בן זהבה רבקה, נועה בת לאה לרפואה שלמה, אשר ורפאל בני שמחה לרפואה שלמה, זאב בן ורדה לרפואה שלמה, יהודית בת מיסה לרפואה שלמה, שולמית בת מיסה לרפואה שלמה, שלמה בן רבקה לרפואה שלמה, משה בן כמונה לרפואה שלמה, נתנאל אילן בן שיינא ציפורה, תמר בת אורית לאה, אשר ורפאל בני שמחה, שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

לעילוי נשמת מרת טליה בת עזריאל לייב ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 18463255

אתר השבת


מאמרים אחרונים