מאמרים

דבר החסידות – פרשת פינחס

ב"ה

 

דבר החסידות – פרשת פינחס

 

"ושוט לגו כסילים"

 

מספרים על הגאון מרוגאצו'ב, שכידוע היה חריף במיוחד, שפעם נכנס אליו יהודי שחצן וחסר שכל עם ספר חדש אותו חיבר לאחרונה, וביקש עליו הסכמה וברכה מהגאון.

הרוגאצ'ובר עיין בספר למספר דקות, לקח דף חלק והתחיל לרשום עליו במרץ ים של מראי מקומות – גמרות (הן בבלי והן ירושלמי), פרש"י (בתנ"ך ובש"ס) ושלל ציונים לדברי התוספות.

 

כשסיים, הוא הגיש את הדף למבקש ההסכמה ובכך נסתיימה הפגישה

 

עיין ה'מחבר' בהסכמה ולא הבין מילה.

 

אובד עצות, הוא פנה לאחד מחשובי הרבנים, אולי הוא יוכל לעזור לו בהבנת ההסכמה.

 

הרב עיין במראי המקומות והשיב לשואל:

 

"המכנה המשותף בין כל מראי המקומות האלו הוא... שהם כולם דנים על שוטה, טיפש ועם הארץ" 

 

)ע''פ טור שבועי בענייני 'גאולה ומשיח' הרב שמואל ארונסון, חוקת תשפ"ג(

 

~~~

תוכניתו של משה רבינו

 

בפרשתנו (כז, טו-יח) מסופר שמשה מבקש מהקב"ה "יפקוד ה' אלקי הרוחות איש על העדה".

מבואר במדרש (במדב"ר פכ"א, יד) שמשה רבינו ביקש שבניו יירשו אותו, וז"ל:

 "כיוון שירשו בנות צלפחד אביהן, אמר משה: הרי השעה שאתבע בה צרכי; אם הבנות יורשות – בדין הוא שיירשו בני את כבודי! אמר לו הקב"ה: "נוצר תאנה יאכל פריה", בניך ישבו להם ולא עסקו בתורה, ויהושע הרבה שירתך וכו'".

ותמוה: אם בניו של משה אכן "ישבו להם ולא עסקו בתורה" – איך עלה על דעתו של משה שהם אלה שיירשו אותו?

אלא, מבואר במגלה עמוקות (אופן א. הובא בילקוט ראובני כאן. וראה גם כלי יקר פסוק יח), שמשה רבינו רצה לחלק את ההנהגה לשניים: (א) מלך שיוביל את העם למלחמה (ב) ומנהיג רוחני שילמד אותם תורה.

ולכן דייק ואמר (א) "אשר יצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם" (למלחמה. רש"י) – שזה שייך לבניו שיעשו את החלק השייך למלוכה, ואח"כ "ואשר יוציאם ואשר יביאם" (בתורה ובזכויותיו) – שזה יהיה ע"י יהושע, וממילא "לא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה".

 

אבל אם כן צריך להבין, מדוע אכן לא הסכים הקב"ה לתוכניתו של משה ומינה רק את יהושע?

 

אלא הדבר יובן בהקדם שאלה נוספת:

הרמב"ם בהלכות מלכים (פ"א ה"ז) כותב: "כשמעמידין המלך, מושחין אותו בשמן המשחה", ומביא ראיה ממה שנאמר לגבי שאול (שמואל א י, א) "ויקח שמואל את פך השמן ויצק על ראשו וישקהו".

וממשיך (ה"ג) שיש למנות מלך ע"פ נביא והסנהדרין, ומביא דוגמא: "כיהושע שמינהו משה רבינו ובית דינו", ויש לתמוה: הרי כלל לא נאמר בתורה שמשה משח את יהושע בשמן המשחה, אלא רק "ויסמוך את ידיו עליו ויצוהו" (פרשתנו כז, כג)?*

 

ונקודת הביאור בזה:

במשך כל תקופת המלכים היו בעם ישראל שני בעלי תפקידים מרכזיים:

א) האחד – היה הנשיא וראש הסנהדרין והוא המנהיג הרוחני של עם ישראל, ובלשון הרמב"ם (בהקדמתו לספר היד) "והוא העומד תחת משה רבינו"; שעיקר תפקידו ללמד תורה את העם ולעמוד בראש בית-דין הגדול לשפוט ריבותם.

– והמינוי שלו הוא ע"י סמיכה (איש מפי איש עד משה רבינו).

ב) השני – היה המלך שתפקידו בלשון הפסוק "אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם וגו'" ופירש"י – למלחמה, כלומר מנהיג המנהל את עם ישראל ומנחה אותם (בעיקר) בגשמיות, והם היו המלכים שבכל דור ודור.

– והמינוי שלו הוא ע"י משיחה (בידי נביא ושבעים זקנים).

 

והנה, המצב הרצוי והמושלם ע"פ התורה הוא: שהנשיא, המנהיג הרוחני – יהיה גם המלך, המנהיג הגשמי. כי כיון שתפקידו המרכזי של המלך הוא (כדברי הרמב"ם בהל' מלכים ספ"ד) "להרים דת האמת ולמלאות העולם צדק ולשבור זרוע הרשעים ולהלחם מלחמות ה', שאין ממליכין מלך תחילה אלא לעשות משפט ומלחמות"– הרי המתאים לכך ביותר הוא נשיא הדור, שהוא הגדול ביותר ב"דת האמת" וב"משפטי התורה".

וכזו היתה מלכותם של משה ויהושע, שאצלם התבטאה המנהיגות בשני המישורים גם יחד:  א) שהם היו נשיאי ישראל ומנהיגיו הרוחניים.  ב) שהם שימשו גם כ"מלך": להנהיג את עם ישראל (להוציאם ממצרים, להוליכם במדבר, להכניסם לארץ ישראל ולכבוש ל"א מלכים), אלא, שבדורות שאחרי משה ויהושע התפצלו שני התפקידים כך שהתפקידים הרוחניים היו בידי הנשיא ואב-בית-דין, והתפקידים הגשמיים בידי המלך.

עפ"ז מובן מדוע יהושע לא נמשח בשמן המשחה: כיון שאצלו היתה המלוכה וההנהגה הגשמית רק תוצאה ופרט בהנהגה הרוחנית, וממילא גם המינוי שלו היה מינוי רוחני – ע"י סמיכה. משא"כ בדורות שלאחרי זה, כאשר עיקר תפקידו של המלך היה בגשמיות – או אז גם המינוי שלו הוא ע"י משיחה.

וממילא גם מובן מדוע בניו של משה לא יכלו לירש אותו, כלשון המגלה עמוקות בסופו שהקב"ה אמר לו "דבר אחד לדור ולא שני דברים", כלומר, הרצוי הוא שאדם אחד יהיה המלך – גם בנשיאות רוחניות וגם בהנהגה גשמית.

 

שבת שלום!

 

מבוסס על: לקוטי שיחות חלק כג, פינחס שיחה ב (עמ' 190 ואילך ובמתורגם ללה"ק עמ' 223 ואילך).  העיבוד בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" (היכל מנחם, הוצ' תשע"ג) במדבר עמ' תנו ואילך, דברים עמ' רכב ואילך [וראה עוד בנידון "דבר החסידות – שופטים תשע"ז].

 

______________

*)  אין להקשות ממה שאצל משה רבינו עצמו לא מוצאים שנמשח בשמן המשחה, אף ש"מלך היה" (רמב"ם הל' ביהב"ח פ"ו הי"א, וכן הוא בר"ח ורש"י שבועות טו, רע"א ועוד) – שהרי הוא התמנה לפני ציווי דיני המלך ודיני שמן המשחה.

 

--

 

 

צעירי חב"ד – סניף מרום כנען

בהנהלת הרב חיים ודבורה זילבר

 

שיעורים לנשים  |  מדרשיית נוער   מועדון לילדים  |  שיעור לעולים  |  ביקורי בית  |  מסיבות בחגים  |  דוכן תפילין ונרות שבת  |  התוועדויות  |  סדנאות מגוונות  |  תהילים לבנות   בדיקת תפילין ומזוזות  |  מכתבי יום הולדת   קייטנת גן ישראל   שיעור רמב"ם  |  הפצת חומר לשבת וחגים  |  מסיבות ראש חודש  |  ועוד

 

כתובת: רחביאליק 199/3, הר כנען, צפת

כתובת המקלט: רח' זמיר פינת אלכסנדר פצ'רסקי (ע"י המתקנים) איביקור, צפת.

טלפון: 0506-737410

מייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

תוכלו לראות תמונות מהפעילות בסניף ע"י הקשה בגוגל 'צעירי חב"ד מרום כנען'.