movstube.net

אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size

דבר החסידות – פרשת תבוא (עיוני)

ב"ה

דבר החסידות – פרשת תבוא  (עיוני)

 

הברכה על עבודה מכל הלב

 

לרגל ח"י אלול, יום הולדת שני המאורות הגדולים – מורנו הבעש"ט ואדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע:

אחד מראשוני החסידים סיפר, שישב פעם בבית המדרש ולמד בהתמדה מופלאה.

אדמו"ר הזקן – שהיה אז צעיר לימים – ישב בחדר הספרים, וכשעבר לידי, אמר לי שאני לומד בחשק רב אך במהירות רבה.

-         אמרתי לו, שמהיר אני בטבעי...

-         ויענה לי: שצריכים לשנות את הטבע. יהודי יש לו כוחות נשמה ויכול הוא לשנות טבעו בדרך של קבלת עול. קבלת עול – אומר רבנו הזקן – היא יסוד מוסד בתורה ועבודה.

-         ורבנו הזקן המשיך: הכתוב אומר (עקב יא, יז) "ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה אשר ה' נותן לכם" – "ארץ" הוא מלשון רצון; כשהקב"ה נותן לכם רצון וחשק בלימוד התורה – אז צריך להיות "ואבדתם מהרה" – לאבד את המהירות וללמוד תורה בנעימה, לענג את הנשמה בנועם התורה.

(ע"פ ספר התולדות אדמו"ר הזקן ח"א עמ' 78-9)

 

~~~

על הפסוק בפרשתנו (כו, טז) "היום הזה ה' אלקיך מצוך לעשות את החקים האלה ואת המשפטים, ושמרת ועשית אותם בכל לבבך ובכל נפשך" – מפרש רש"י: "ושמרת ועשית אותם – בת קול מברכתו: 'הבאת ביכורים היום – תשנה לשנה הבאה'".

וצריך להבין:

מדוע מפרש רש"י ש"ושמרת ועשית אותם" היא ברכה, ולא כמו הפירוש הפשוט (ראה אב"ע, ספורנו ועוד) שהוא ציווי?

אלא, כפי שמסבירים מפרשי רש"י:

מכיוון שהפסוק "היום הזה וגו'" מגיע אחרי סיום פרשת הציוויים על ביכורים ווידוי מעשרות, וגם אחרי תיאור קיומם בפועל כפי שמסיים שם "השקיפה ממעון קדשך מן השמים – עשינו מה שגזרת עלינו" (רש"י), וגם הפסוקים שאחרי פסוק זה אינם ציוויים אלא מדברים על שבחם של ישראל – "את ה' האמרת היום גו' וה' האמירך גו' – לכן לא מסתבר לומר שהפסוק "היום הזה" הוא ציווי, כיון שאז אין לו קישור לא לפסוקים שלפניו ולא לאלה שלאחריו.

אבל השאלה שנשאלת:

מדוע בחר רש"י לפרש שהברכה "ושמרת ועשית אותם" היא על מצוות ביכורים המופיעה בתחילת הפרשה, ולא על מצוות וידוי מעשרות שמופיעה בסמוך ממש לפסוק זה (ואין לומר שרש"י מתכוון לשניהם – כי "תשנה לשנה הבאה" לא שייך לומר על וידוי מעשרות הנוהג רק פעם בשלש שנים!)?

מבאר הרבי:

פרשת וידוי מעשרות פותחת "כי תכלה לעשר גו' בשנה השלישית", כלומר: שמי שלא הביא את מעשרות השנה הראשונה והשניה – עליו להשלים את כל מה שהחסיר ולהביאם בשנה השלישית.

לכן, אילו היה רש"י מפרש שהברכה "תשנה וכו'" נאמרה על ביעור מעשרות – היה יוצא שהברכה היא: שבפעם הבאה שוב יעכב את מעשרות השנים הראשונות ויביא אותם רק בשנה השלישית – וזהו הרי היפך הברכה!

[ובפרט, שהפסוק אומר "ושמרת ועשית אותם בכל לבבך ובכל נפשך", והרי כשעושים מצוה "בכל לבבך ובכל נפשך" – לא שייך שידחו אותה לשנה או שנתיים!]

·         

מה"עניינים המופלאים" ברש"י זה:

בלקוטי תורה ריש פרשתנו (מא, ג) מבאר אדמו"ר הזקן: שהפסוק "היום הזה" מחובר לסוף הפסוק שלפניו "ארץ זבת חלב ודבש", שלכן מובא בספרי קבלה* שהמילים "ודבש היום הזה הוי'ה" הם אחד מ'צירופי' שם הוי'ה כי הוא"ו של "ודבש" נמשך לפסוק שלאחריו.

וזה בדיוק מתאים לפירוש רש"י שהפסוק "היום הזה" נאמר על מצוות ביכורים ולא על וידוי מעשרות; שהרי תרומות ומעשרות אין להם שייכות ל"ארץ זבת חלב ודבש" כי תרומות חלים רק על "דגן תירוש ויצהר" (ראה יד, כג) ולא על חלב ודבש! אבל ביכורים יש להם קשר מובהק עם "דבש" שהרי הם באים משבעת המינים, שהאחרונה שבהם היא "דבש תמרים" (כדברי רש"י לעיל פסוק ב) – לכן מתאים שגם הפסוק הסמוך שייך למצוות ביכורים.

·         

וההוראה אלינו:

כאשר יהודי מקיים את המצוות באופן של "היום הזה ה' אלוקיך מצווך", כפירוש רש"י: "בכל יום יהיו בעיניך חדשים", שכל יום הוא פותח באמירת "מודה אני לפניך" ("שאיני כפוי טובה") – אז המצוות שלו הם כמו "ביכורים" – והקב"ה מברך אותו מדה כנגד מדה: "תשנה לשנה הבאה" – שיגדלו אצלו פירות טובים ויקויים בו "ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלקיך ולביתך", בכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה, לו ולבני ביתו בבני חיי ומזוני רויחי.

 

גוט יו"ט (ח"י אלול)! ושבת שלום וכתיבה וחתימה טובה!

 

מבוסס על: לקוטי שיחות חלק יט, תבוא שיחה א (עמ' 227 ואילך, ובמתורגם ללה"ק עמ' 245 ואילך). העיבוד בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" דברים (הוצ' היכל מנחם תשע"ג) עמ' שלג-ו.

 

______________

*)  הקדמת תקו"ז (ט, ב). והובא בפרדס שער פרטי השמות פי"ד (וענין צירוף זה ראה שם פט"ו. ע"ח ש' השמת פ"ז). והוא צירוף השולט בחודש חשון (מ"ח ריש מס' חשון).

 

 

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: רינה בת עליזה פרומה לרפואה שלמה, נחום אלימלך בן זהבה רבקה, נועה בת לאה לרפואה שלמה, אשר ורפאל בני שמחה לרפואה שלמה, זאב בן ורדה לרפואה שלמה, יהודית בת מיסה לרפואה שלמה, שולמית בת מיסה לרפואה שלמה, שלמה בן רבקה לרפואה שלמה, נתנאל אילן בן שיינא ציפורה, תמר בת אורית לאה, אשר ורפאל בני שמחה, שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 18257296

אתר השבת