movstube.net

אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size

דבר החסידות – פרשת שופטים

ב"ה   

דבר החסידות – פרשת שופטים

 

תפקידם של השוטרים

 

בשבת מברכין חודש אלול שנת תקנ"ה, אמר כ"ק רבינו הזקן (בעל התניא והשו"ע) מה ששמע ממורו הרב המגיד ממעזריטש נ"ע, בשם מורנו הבעש"ט נ"ע:

"כי לולא התמהמהנו" (מקץ מג, י) – לולא אותיות אלול – אם אדם מתמהמה ומאריך בחשבון נפשו בחודש אלול– "כי עתה שבנו זה פעמיים": לפי אופן זה תהיה העבודה שלו בשני אופני התשובה: א) תשובה כללית דר"ה בקבלת עול מלכות שמים ב) תשובה פרטית דיוהכ"פ לפרט חטאיו לכבסם ולהטהר.

(ע"פ "קובץ מכתבים" שנדפס בסוף תהילים "אהל יוסף יצחק" עמ' 204. במקורות אחרים נאמר: אילו היינו מתמהמהים ומאריכים בעבודת-התפילה בחודש אלול – או אז היינו שבים בשני הדרגות: הן 'תשובה-תתאה' (על המרידה שבחטא) והן 'תשובה-עילאה' (עמוקה ופנימית יותר))

 

~~~

על הפסוק בריש פרשתנו "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך" – מפרש רש"י: "שופטים – דיינים הפוסקים את הדין, ושוטרים – הרודין את העם אחר מצוותן, שמכין וכופתין במקל וברצועה עד שיקבל עליו את דין השופט".

וצריך להבין (כפי שהקשה ב"משכיל לדוד"):

מדוע אין רש"י מפרש בדרך פשוטה יותר – שתפקידם של השוטרים הוא לבצע את גזר הדין של השופטים; לסקול את הנידונים לסקילה, להלקות את הנידונים למלקות, וכן הלאה?

ויש לומר:

על פי פשוטו של מקרא, אין תפקידו של השופט לפסוק את הדין גרידא, כי אם גם לבצע את גזר הדין, כפי שמצינו בפרשה הבאה בדיני מלקות (תצא כה, ב): "והפילו השופט והכהו לפניו", הרי שגם אלו שמבצעים את גזר הדין נקראים 'שופטים', וכן מצינו בסוף פ' בלק (כה, ה) "ויאמר משה אל שופטי ישראל הרגו איש אנשיו", ומפרש"י: "כל אחד ואחד מדייני ישראל היה הורג שנים".

ואם כן על כרחך, אין תפקיד השוטרים לבצע את גזר הדין (כי זה נכלל בתפקיד ה"שופטים"), לכן מפרש רש"י שהשוטרים הם "המכין וכופתין כו' עד שיקבל עליו את דין השופט", כלומר – כאשר מישהו מסרב לקבל את פסק דין השופטים – או אז תפקידם של השוטרים להכותו ולכפות עליו לקיים את הפסק.

[על פי זה מתורצת שאלה שנתקשו בה האחרונים*: מדוע מנו כל מוני המצוות את מצוות מינוי שופטים ושוטרים במצווה אחת ולא חילקו אותה לשתיים? ותירצו בכמה אופנים**. אבל ע"פ הנ"ל אתי שפיר: אילו היו השוטרים מוציאי גזר הדין לפועל – אז היו אלה שני תפקידים שונים: השופטים – להורות הלכה, והשוטרים – לבצע את פסק הדין. אבל כיוון שתפקידם של השופטים כולל את ביצוע הפסק (כנ"ל), וכל עניין השוטרים אינו אלא סיוע לשופטים – מובן שאין למנותם במצוה בפ"ע כיון שהם רק 'פרט' במינוי השופטים]

·         

ההוראה אלינו מכל האמור:

ידועים דברי הש"ך על הפסוק "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך" – שאדם צריך למשול ולשלוט על כל ה'שערים' שבגוף: העיניים, האזניים וכו'.

והנה, בהבנה הפשוטה, הכוונה ב"שופטים" בעניין זה הוא לימוד הלכות התורה – לדעת את המעשה אשר יעשון ואשר לא תיעשנה, והכוונה ב"שוטרים" הוא קיום דברי התורה בפועל.

אבל ע"פ המבואר לעיל יוצא, שגם חלק ה"מעשה" נכלל במינוי "שופטים" (והטעם יש לומר כי אם אין התלמוד מביא לידי מעשה – חסר בתלמוד עצמו). והכוונה איפוא במינוי "שוטרים" הוא – שכאשר יש התנגדות לדברי השופט, כלומר, כאשר יצרו של אדם מתגבר עליו – או אז צריך להרגיז יצרו הטוב על יצרו הרע (כדברי הגמ' ברכות ה, רע"א) ו"להכותו" בדברים, עד שתתבטל שליטת היצר.

·         

על פי זה מובן גם מדוע בנבואת ישעיהו על הגאולה (א, כו) נאמר "ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחילה" ולא מוזכרים כלל שוטרים! – כי אז יתבטל הרע ולא יהיה צורך ב"שוטרים" (שתפקידם הוא רק כשיש התנגדות לקדושה, כנ"ל), אלא רק "שופטים" – לימוד התורה וקיום המצוות, "ילכו מחיל אל חיל" בקדושה גופא.

 

שבת שלום וכתיבה וחתימה טובה!

 

מבוסס על: לקוטי שיחות חלק לד, שופטים שיחה א (עמ' 98 ואילך, השיחה בלה"ק במקור). העיבוד בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" דברים (הוצ' היכל מנחם תשע"ג) עמ' ריט-כ.

 

______________

*)  ביאור הרי"פ פערלא לספר המצוות לרס"ג סוף פרשה א. וראה גם מהר"ם שיק על תרי"ג מצוות מצוה תצא, אור החיים ריש פרשתנו.

 

**)  יש שתירצו: ששופטים ושוטרים מעכבים זה את זה ולכן נימנו במצווה אחת, והביאו ראיה ממ"ש בספרי (עה"פ) "אם יש שוטרים יש שופטים, אם אין שוטרים אין שופטים".

– אבל דוחק לתרץ כן, שהרי להלכה לא נזכר ברמב"ם שמעכבים זא"ז, ובפשטות גם אם אין יכולים למנות שוטרים – חייבים במינוי שופטים [ובפשטות גם דברי הספרי אינו לדינא אלא רק להדגיש תועלת השוטרים].

לכאורה הי' אפשר לבאר ע"פ דברי הרמב"ם (בסהמ"צ בשרשים – שרש יא, לעניין תכלת ולבן שנימנו במצוה אחת) "שאפילו החלקים שאינן מעכבין זא"ז פעמים יהיו מצוה אחת כשיהיה הענין אחד" – והרי גם בנדו"ד "ודאי שופטים ושוטרים ענינם אחד הוא" (כלשון הלב שמח לשרש יא שם).

– אבל עדיין יש לדון בזה, כי הכלל הנ"ל של הרמב"ם לא נאמר בכל מקום, וכפי שהקשו עליו מפרשים (רמב"ן בהשגות לסהמ"צ שורש ט' בסופו) מהא דתפילין של יד ושל ראש נמנו בשתי מצוות ו"הרי התפילין יחשבו יותר ענין אחד (מתכלת ולבן)" – ותירצו שבתפילין הם "שני מעשים" (שתי לבישות), ועפ"ז גם בנדו"ד – הרי מינוי השופטים והשוטרים הם "שני מעשים", והדרא קושיא לדוכתא, מדוע לא נמנו כשתי מצוות.

 

 

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: רינה בת עליזה פרומה לרפואה שלמה, נחום אלימלך בן זהבה רבקה, נועה בת לאה לרפואה שלמה, אשר ורפאל בני שמחה לרפואה שלמה, זאב בן ורדה לרפואה שלמה, יהודית בת מיסה לרפואה שלמה, שולמית בת מיסה לרפואה שלמה, שלמה בן רבקה לרפואה שלמה, משה בן כמונה לרפואה שלמה, נתנאל אילן בן שיינא ציפורה, תמר בת אורית לאה, אשר ורפאל בני שמחה, שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 18386993

אתר השבת