movstube.net

אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size

דבר החסידות – פרשת נשא

ב"ה          

דבר החסידות – פרשת נשא

 

נשיאי יהודה ויששכר

 

לקראת חג השבועות, יום הסתלקות הבעש"ט נ"ע:

פעם נפגש איזה רב גדול מהמתנגדים לחסידות עם הבעש"ט, והתחיל ללעוג על הבעש"ט שאפילו דינים פשוטים אינו יודע.

ומכיוון שהיה זה ראש חודש, שאל את הבעש"ט: מי ששכח יעלה ויבוא מה דינו?

-         ענה לו הבעש"ט: הדין הזה אינו נצרך לא למעלתו ולא לי, כי מעלתו אפילו אם יחזור ויתפלל – ישכח עוד הפעם, ואילו אני לא אשכח גם בפעם הראשונה.

וכך הוה, שהרב הזה התפלל ושכח יעלה ויבוא, והתפלל שוב ושכח עוד הפעם...

(ע"פ "שבחי הבעש"ט" סי' קצח)

 

~~~

שני הנשיאים הראשונים שהקריבו קרבנם היו "נחשון בן עמינדב למטה יהודה" ו"נתנאל בן צוער נשיא יששכר (ז, יב-יח)".

ההבדל בין יהודה ליששכר באופן כללי:

יהודה קשור עם עבודת התפילה – שנקרא כן על שם "הפעם אודה את ה'" (ויצא כט, לה), והודאה לה' היא בתפילה.

ויששכר קשור ללימוד התורה – "ויששכר באוהלך" (ברכה לג, יח( – ש"יושבין ועוסקין בתורה" (רש"י), וכנאמר "ומבני יששכר יודעי בינה לעיתים" (דה"א יב, לג)*.

ושני עניינים אלה מרומזים גם בשמות נשיאיהם**.

נשיא שבט יהודה (תפילה):

נחשון – נקרא כך "על שם שירד תחלה לנחשול שבים" (במדב"ר פי"ג, ז. וראה סוטה לז, א), מתוך מסירות נפש, שזהו רמז לעבודת התפילה שצריכה להיות מתוך מסירות נפש, כמאמר המשנה (ברכות ל, ב) "אפילו נחש כרוך על עקבו לא יפסיק".

בן עמינדב – רמז שצריך לתת נדבה (צדקה) לפני התפילה, כמאמר (ב"ב י, א) "רבי אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי", וזהו הרמז "בן עמינדב" – שעמינדב (צדקה) קודם לנחשון (תפילה).

ונשיא שבט יששכר (תורה):

נתנאל – נתן א-ל, רמז שבשעת לימוד התורה יש לזכור את הקב"ה, נותן התורה, כמאמר (נדרים פא,א) "על מה אבדה הארץ על עזבם את תורתי – שלא ברכו בתורה תחילה"***, כי תמיד צריך לזכור על המאור שבה (ראה ירושלמי חגיגה פ"א ה"ז ובפי' קה"ע שם).

בן צוער – שנקרא כך על שם שהקטין ומיעט את עצמו () הוא רמז, שההקדמה ללימוד התורה – "בן צוער" – היא ענווה וביטול, כנוסח תפלת "אלקי נצור" (ברכות יז, א): "ונפשי כעפר לכל תהיה, פתח לבי בתורתך".

 

שבת שלום וחג שמח!

ובלשון הרב: קבלת התורה בשמחה ובפנימיות!

 

מבוסס על: רשימות הרבי, חוברת קט. העיבוד בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" במדבר (הוצ' היכל מנחם תשע"ג) עמ' צד-ה. וראה שם ביאור באופן אחר, בארבע המעלות דגבור, חכם, עשיר ועניו. וכעת עת לקצר, וכל טוב מהם לא יבצר, ויזכו לחגוג חג הקציר, שבו נגלה בענן כבודו לכל יציר.

 

______________

*)  ובפרטיות נרמז בשם יששכר, שיש בו ב' שי"ן: שי"ן רומז על התורה המשולשת (ראה שבת פח,א, ובפי' ר"נ גאון), וב' שי"ן, שאחד נרגש במבטא והשני נעלם – רומזים על גליא דתורה ופנימיות (נסתר) התורה.

 

**)  וראה במדבר רבה פי"ג, יז: "למה בכל הנשיאים מזכיר שבטם ואח"כ מזכיר שמותם, וביהודה ויששכר מזכיר שם נשיאיהם תחילה ואח"כ מזכיר שמותן? לפי שנחשון היה מלך, ונתנאל היה מלכה של תורה".

 

***)  ומבאר הב"ח (או"ח סי' מ"ז): שאף שהם למדו הרבה תורה, היה אבל חסר אצלם הכוונה "להתעצם ולהתדבק בקדושת ורוחניות התורה ולהמשיך השכינה כו'", וזהו הפירוש ב"אבדה הארץ" – "כלומר נחרבה ונשארה חומרי' מבלי עובר שם קדושת השכינה". וראה לקו"ש חט"ו עמ' 3 וש"נ.

 

___________________________________

 

דבר החסידות – פרשת נשא  (תשע"ח)

 

תכלית התורה

 

כשלמדתי בישיבת "קול תורה", היה לי חבר מתמיד גדול, לעילא ולעילא, אבל בראש טוב הקב"ה לא חנן אותו.

אחד מראשי הישיבה היה מוסר שיחות מוסר והתעוררות, ובין השאר הוא אמר, שהתכלית והמטרה של בחור ישיבה זה להיות למדן.

ניגש אליו ידידי הצעיר והקשה: אם כל התפקיד של יהודי בעולם הוא להיות למדן, אז איפה הצדק? למה החבר שלי זכה בכשרונות ברוכים ותופס את השיעור מיד, ואני לומד ולומד ולא כ"כ מצליח. איך זה שהוא יכול מיד למלא את הכוונה ואני לא?

אמר לו אותו רב: אם תלמד ותתמיד, אפילו שאין לך ראש, בסוף גם ממך יצא למדן גדול.

אבל התשובה הזו לא סיפקה אותו, והוא שטח לפני את מצוקתו: "איזה צדק יש כאן?" טען הבחור. הצעתי לו לכתוב לרבי מליובאוויטש. ואכן הבחור ישב וכתב מכתב לרבי, שתוכנו: אם כל המטרה היא להיות ראש-ישיבה, אז למה הקב"ה עשה אותי כך שלא אוכל להיות ראש-ישיבה.

ענה לו הרבי (תוכן): לא הבנתי שאלתך, שהרי משנה מפורשת היא "ואני לא נבראתי אלא לשמש את קוני", לא כתיב "להיות למדן", אלא "לשמש את קוני"...

עיניו של הבחור נפתחו. הוא קלט שרחמנא ליבא בעי; אם אתה מתאמץ בלימוד ככל יכלתך, משקיע בתפילה ובעבודת המדות – אמנם יתכן ש'ראש-ישיבה' לא יצא ממך, אבל את הדרישה של הקב"ה "לשמש את קוני" קיימת...

(ע"פ "לחיים ולברכה" – התוועדות עם הרב שבתי סלבטיצקי, עמ' 56-8)

 

~~~

על הפסוק בתחילת פרשתנו (ד, כב) "נשא את ראש בני גרשון גם הם" איתא במדרש (במדב"ר ו, א): "...אף על פי שגרשון בכור, ומצינו שבכל מקום חלק הכתוב כבוד לבכור – לפי שהיה קהת טוען הארון, ששם התורה, הקדימו הכתוב לגרשון".

כלומר, בני לוי היו: גרשון, קהת ומררי. ואעפ"כ מונה כאן ראשון את קהת (בסוף פ' במדבר), ורק אח"כ את גרשון (בריש פרשתנו) ומררי, והטעם – מפני מעלת התורה.

אבל צריך להבין:

א)    אם אמנם ה'נשיאת-ראש' של קהת קודמת לשל גרשון, מפני מעלת התורה – מדוע נקראת פרשתינו "נשא" על שם נשיאת הראש של בני גרשון דווקא (כלומר, מדוע בני קהת נזכרים בסוף פ' במדבר ו"נשא" מתחיל דווקא בבני גרשון)?

 

ב)    פרשת נשא חלה תמיד בסמיכות לחג-השבועות, וידוע מש"כ השל"ה (ר"פ וישב) ש"המועדים של כל השנה . . בכולן יש שייכות לאותן הפרשיות שחלות בהן", ואם כן, מכיוון שעיקר מעלת התורה נמצאת אצל בני קהת (כנ"ל) – מדוע קוראים בסמיכות לחג השבועות, זמן מתן תורתנו, דווקא את פרשת נשא [את ראש בני גרשון]?

וביאור העניין:

ידוע מאמר רז"ל (קידושין מ, ב ועוד) "גדול לימוד [תורה] שמביא לידי מעשה". ומבואר בחסידות: שהגדלות של הלימוד – היינו מתי יודעים שלימוד התורה של האדם הוא כראוי – כאשר הוא מביא לידי מעשה, 'מעשה' מלשון "מעשין  על הצדקה"*, שהוא עניין הכפיה והביטול. כלומר, כאשר הלומד הוא בביטול לנותן התורה, אז הלימוד עצמו מביא לכך שמתי שצריך לעשות מצוה אז הוא מנתק את עצמו מהלימוד (למרות שיש בזה יותר תענוג) ועושה את המצוה.

והנה, כשם שבני קהת קשורים במיוחד ללימוד התורה – כך בני גרשון קשורים במיוחד לקיום המצוות (כמבואר בלקוטי תורה פרשתנו כג, ג), עניין המעשה.

וזוהי כוונת הכתוב "נשא את ראש בני גרשון גם הם" – שאין המדובר על מעלת בני גרשון כשלעצמם, אלא כאשר הם טפלים ובטלים אל בני קהת; היינו מעשה המצוות הבא כתוצאה מלימוד התורה**. ולכן נקראת דווקא פרשה זו בשם "נשא" – כי גדלות ורוממות ("נשיאת ראש") אמיתית נמדדת בכך שהיא לא נשארת בעולם התורה של "בני קהת" אלא נמשכת גם לעולם המעשה של "בני גרשון"!

ולכן גם קוראים בסמיכות לחג השבועות דווקא את פ' נשא, עניין המעשה – כי עיקר החידוש של מתן תורה הוא (לא הבנת והשגת דברי תורה, אלא) גילוי תורת ה' – "נתן לנו את תורתו", והכלי לקבל את תורת ה' הוא ע"י הקדמת נעשה לנשמע, לימוד המביא לידי מעשה, ודווקא אז פועלת התורה "התנשאות" ורוממות אמיתית.

 

שבת שלום!

 

מבוסס על: לקוטי שיחות חלק לג, נשא שיחה א סעיף ז ואילך (עמ' 46 ואילך. השיחה בלה"ק במקור). העיבוד בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" במדבר (הוצ' היכל מנחם תשע"ג) עמ' נג-ד.

 

______________

*)  ראה ב"י לטור יו"ד סי' רמח.

 

**)  ועוד זאת, ש"גם הם" פירושו: שגם במעשה נמשך הביטול שבתורה, שקיום המצוות שלו הוא באופן של "מנפשיה כרע" (ירושלמי ברכות פ"ב סוף ה"ד, הובא בתוד"ה עיון – שבת קיח, ב) – בתכלית הביטול לרצון השם.

 

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: נחום אלימלך בן זהבה רבקה, נועה בת לאה לרפואה שלמה, אשר ורפאל בני שמחה לרפואה שלמה, שולמית בת בת שבע לבשורות טובות, זאב בן ורדה לרפואה שלמה, יהודית בת מיסה לרפואה שלמה, שולמית בת מיסה לרפואה שלמה, שלמה בן רבקה לרפואה שלמה, נתנאל אילן בן שיינא ציפורה, תמר בת אורית לאה, אשר ורפאל בני שמחה, שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 17965670

אתר השבת