movstube.net

אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size

דבר החסידות – פרשת ויגש

ב"ה       

דבר החסידות – פרשת ויגש

 

"אלוקים חשבה לטובה"

 

סיפר הרב נחמיה וילהלם, בית חב"ד תאילנד:

יום שישי אחד, הבחנתי בקבוצת צעירים שניהלו שיחה בבית חב"ד בנושא כשרות, ואז נעמד צעיר אחד, יניבשמו, והתפאר בפני חבריו שהוא אוכל חזיר...

הזדעזעתי מסגנון דיבורו, וגם מעצם העניין שצעיר יהודי לא מתבייש בכך שהוא אוכל 'דבר-אחר', ולאחר כמה דקות ניגשתי אליו והצעתי לו להניח תפילין. יניב הרגיש לא נעים לסרב והניח תפילין.

כשהגיעה סעודת ליל שבת, ערכתי סבב בין הנוכחים שיגידו דבר-תורה או יספרו משהו על עצמם, כנהוג אצלנו, וכשהגעתי ליניב, הצהיר שהוא 'חילוני'.

-         שאלתי אותו: מדוע הנחת תפילין היום?

-         כי הרב ביקש ממני, ענה יניב.

-         וכי כל פעם שאבקש ממך, תניח?

-         כן! הוא ענה.

-         הכרזתי: כל הכבוד! יניב קיבל החלטה שכל פעם שאציע לו תפילין – הוא יניח תפילין...

והקהל הריע.

ביום ראשון ניגשתי ליניב והצעתי לו הנחת תפילין, הוא הניח. כך גם ביום שני, וכשניגשתי אליו ביום שלישי הוא כבר החל לכעוס – מדוע הרב נטפל אלי? אמרתי לו: כי אתה הצהרת שכל פעם שאבקש תניח, אם כן זו אחריותי לדאוג שתניח תפילין. הוא ניסה להבין מדוע זה איכפת לי אם הוא מניח, והסברתי לו בקצרה את עניין הערבות.

ואז, ביום אחד יניב נסע לאיים הקריביים, ואני לא ידעתי אפילו את המספר שלו. הצטערתי מאוד, כי הרגשתי צורך מיוחד להמשיך להציע לו להניח תפילין. ואז התחלתי לנהל אחריו חיפוש באמצעות כל מיני מטיילים. ובסוף, בדרך פלאית, הצלחתי לשלוח אליו חב"דניק שביקש ממנו בשמי להניח תפילין.

כאן יניב נשבר. הוא כתב לי הודעה שאם הגעתי אליו עד לשם, הרי מכאן ואילך אין כבר צורך לשלוח לו הודעות, וכי הוא מקבל על עצמו להניח תפילין מדי יום ביומו!

והרי הדבר מפליא, איך בחור שהגיע עם כוונות של התרסה שהוא אוכל 'דבר אחר' – יצא 'מקדש שם שמים' המניח תפילין כל יום לתדהמת משפחתו וחבריו...

(שמעתי מפיו, בימי כינוס השלוחים תשע"ט, בבית משפ' וילהלם, ניו-יורק)

 

~~~

בפרשתנו, לאחר שיעקב ובניו התיישבו במצרים נאמר (מז, יב): "ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו ואת כל בית אביו לחם לפי הטף".

נאמר על כך במדרש, בפסוק "נוהג כצאן יוסף" (מדרש תהלים פ): "מה יוסף כלכל את אחיו לפי מעשיהם, שנאמר "לחם לפי הטף" – אף אתה כלכל אותנו לפי מעשינו".

ותמוה:

א)    מהו תוכן הבקשה שהקב"ה יתנהג עמנו לפי מעשינו, הרי אם מעשינו הם טובים, אז לפי שורת הדין צריך להתנהג כן, ומדוע צריך להביא על כך סימוכין מיוסף?

ב)    מה הפירוש ש"יוסף כלכל את אחיו לפי מעשיהם", להיפך! גדלותו של יוסף היא בכך שגמל עם אחיו טובהלמרות שגמלוהו רעה (כפי שהמדרש עצמו מציין לפני זה), והיה לו לכתוב "לפי צרכיהם", ומהו "לפי מעשיהם"?

ויש לומר הביאור בזה:

אמנם אחי יוסף התכוונו להרע ליוסף, אבל באמת הם עשו לו טובה, כפי שיוסף בעצמו סיכם (ויחי נ, כ) "ואתם חשבתם עלי רעה, אלקים חשבה לטובה, למען עשה כיום הזה להחיות עם רב". ואם כן בסופו של דבר יוצא שהם עשו לו טוב!*.

וזוהי הכוונה "יוסף כלכל את אחיו לפי מעשיהם" – שיוסף לא הסתכל על כוונותיהם הרעות של אחיו אלא במעשיהם, כלומר בתוצאה של מעשיהם, ועל כך הוא נתן להם את השכר המגיע להם: "אנוכי אכלכל אתכם וגו'".

וככל הדברים האלה הוא בינינו לבין הקב"ה:

שהרי, מדת הדין יכולה לטעון שלא מגיע לנו שכר על המצוות; מילא כאשר אנו מקיימים אותם מתוך אהבה ויראה, או לפחות עם חיות ותענוג כלשהו – אז יש מכך נחת לקב"ה, אבל כאשר מקיימים מצוות בדרך "מצוות אנשים מלומדה" – הרי איננו מתכוונים כלל בשעת מעשה לעשות נחת לקב"ה, ומה זה שווה?

– על כך אנו מבקשים "אף אתה כלכל אותנו לפי מעשינו": כלומר תן לנו שכר לפי המעשים הטובים כשלעצמם, ולאלפי מחשבותינו, שעשינו אותם "בלא לב ולב". ואף אם היו לנו בשעת מעשה פניות וכוונות זרות – הרי התוצאה היא חיובית, שעשינו מצווה!

ואכן הקב"ה "נוהג כצאן יוסף" כמו שיוסף שהביט על התוצאה בפועל, וכפי שהגמרא אומרת בעניין צדקה, ש"האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחיה בני . . הרי זה צדיק גמור" (ר"ה ד, א. ב"ב י, ב), שלמרות שכוונתו לפנייה אישית – מסתכלים על המעשה! ובסופו של דבר המעשים החיצוניים משפיעים גם על פנימיותו (כיון שבתוך תוכו "לבו לשמים") – שנעשה באמת "צדיק גמור".

 

שבת שלום!

 

מבוסס על: לקוטי שיחות חלק ה, ויגש שיחה ב סעיף ה ואילך (עמ' 242 ואילך, ובמתורגם ללה"ק ג"כ עמ' 242 ואילך). העיבוד בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" בראשית (הוצ' היכל מנחם תשע"ג) עמ' תרג-ד.

 

______________

*)  וכדברי האור-החיים ויחי שם: "והרי זה דומה למתכוון להשקות לחברו כוס של מוות והשקהו כוס יין" (אלא שבאוה"ח שם כתב שמטעם זה "אינו מתחייב כלום", אבל יש לומר שזהו גם הטעם ל"אנכי אכלכל אתכם גו'", כבפנים).

ועפ"ז מובן ג"כ מה שכתוב בתניא סוף פי"ב (על מי שגמל לאדם רעה) "שלא לשלם לו כפעלו ח"ו אלא אדרבה לגמול לחייבים טובות" – שלכאורה למה צריך לגמול טובות לחייבים?*

– כי מכיון שמה שגמלוהו כו', הרי "מאת ה' היתה זאת לו" (אגה"ק רסכ"ה), וכל מה דעביד רחמנא לטב עביד, לכן צריך לגמול להםטובות, כי עשו זאת בשליחותו של הקב"ה שגזר עליו ה"טב דעביד" – כמו אחיו של יוסף** (ראה ויגש מה, ח. ספורנו ויחי נ, יט).

 

______________

*) ולהעיר מב"מ (לב, סע"ב) דאוהב ושונא מצוה בשונא כדי לכוף את יצרו. ובשו"ע אדמו"ר הזקן הל' עוברי דרכים וצער בע"ח סעיף י'.

**) ועל פי זה יומתק מה שמסיים בתניא שם "ללמוד מיוסף עם אחיו" – כי שם ראו בגילוי ש"אלקים חשבה לטובה", וזוהי ההסברה על זה שכל אחד צריך לגמול לחייבים טובות.

 

 

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: נתנאל אילן בן שיינא ציפורה, תמר בת אורית לאה, אשר ורפאל בני שמחה, שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 17867375

אתר השבת