movstube.net

אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size

דבר החסידות – פרשת מקץ

ב"ה

דבר החסידות – פרשת מקץ

 

שהמצרים ימולו – למה?

 

בעיר חמילניק גר איש בליעל אחד, מלשין ומוסר.

החליטו החסידים בעיר, שכאשר יסעו לרבם ה'חוזה' הקדוש בלובלין יכתבו פתקא לרבי על המוסר הזה שימות.

ויהי בהגישם את הפתק לרבי, התפלא ה'חוזה' מאוד ואמר:

-         מה תרצו מהאיש הזה? הלוא פניו מאירים ככהן העומד על גבי המזבח ומקריב קרבנות!

-         התפלאו החסידים מאוד ואמרו לרבם: הלוא האיש 'מוסר' הוא, ומבקשים שהשי"ת יעזור שימות במיתה משונה!

-         חזר הרבי עוד הפעם על דבריו הקודמים.

וכשבאו החסידים לביתם נודע להם, שבאותו יום שנתנו את הפתק לרבי, הכניס המוסר את בנו בבריתו של אברהם אבינו ע"ה, שאמרו על זה חז"ל שדומה למקריב קרבן על גבי המזבח.

(סיפורי חסידים להרש"י זוין סוף פ' לך, סיפור 29)

 

~~~

בפרשתנו מסופר שהמצרים באו לפרעה וביקשו לחם, אמר להם פרעה (מא, נה) "לכו אל יוסף, אשר יאמר לכם תעשו!". מפרש רש"י (ע"פ המדרש): "לפי שהיה יוסף אומר להם שימולו וכו'".

ותמוה:

א)    מהו טעמו של יוסף לומר למצרים שימולו? [ועוד, כפי שמקשה הגור-אריה (למהר"ל מפראג): "והלא אין מכריחים להתגייר! ["ואיזו תועלת יצאה מכך שהכריח אותם למול*?

ב)    יתרה מזו: אחת האזהרות לבני נח היא: "ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש" (נח ט, ה) ופירש"י "השופך דם עצמו", זאת אומרת שעל דרך הפשט אסרה תורה לשפוך דם עצמו (אף אם לא יבוא עי"ז לחולי או למיתה, וכאיסור של "דמו לא תאכלו" שבפסוק הקודם, שפירושו "דם מן החי"), ואם כן, איך אמר להם יוסף שימולו, הרי יש בזה איסור של שפיכת דמים שהם מוזהרים עליו**?

ויש לומר:

כשציווה הקב"ה על אברהם על המילה נאמר (לך יז, יג) "המול ימול יליד ביתך ומקנת כספך", כלומר שאברהם נצטווה למול לא רק את עצמו את כל אלו שברשותו וטפלים אליו, וציווי זה לא חל רק על אברהם אלא על זרעו אחריו, כמפורש שם "ובין זרעך אחריך".

ואם כן, מכיון שיוסף היה "השליט על הארץ" והיה נתון "על כל ארץ מצרים" ובלעדו "לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצרים", והיינו שהיו נתונים תחת שלטונו וברשותו כמקנת כסף – הרי מובן שיש עליו חיוב שיהיו נמולים!

ועל פי זה יומתק דיוק הלשון ברש"י "שהיה יוסף אומר להם שימולו", זאת אומרת, שיוסף כבר דרש את זה מהםמזמן, עוד בטרם הגיעו שנות הרעב, בהיותם "מקנת כספו", אלא שעכשיו הגיעה אליו הזדמנות שהוכרחו לפנות אליו ללחם, ויכל גם הוא להכריח אותם לימול.

 

שבת שלום, חודש טוב וחנוכה שמח!

 

מבוסס על: לקוטי שיחות חלק י, מקץ שיחה ב סעיף ד ואילך (עמ' 138 ואילך. השיחה בלה"ק במקור). העיבוד בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" בראשית (הוצ' היכל מנחם תשע"ג) עמ' תקמ-מא.

 

______________

*)  ראה טעמים בזה על דרך הרמז והדרוש: כלי יקר עה"פ, יפה תואר לב"ר ס"פ צ', עץ יוסף לתנחומא מקץ ו (בשם היערות דבש), משכיל לדוד כאן. אבל כולם אינם בדרך הפשט, ואין שום רמז אפילו בפירש"י לטעמים המובאים בהנ"ל.

 

**)  אין להקשות ממילת אנשי שכם: איך היו בני יעקב רשאין לומר להם "המול לכם כל זכר" (וישלח לד, טו) – כי הרי כל זה היה בתור הכנה ל"ויהרגו כל זכר", היינו שלדעת בני יעקב היו מחוייבים להרגם (וראה רמב"ם הל' מלכים ספ"ט, רמב"ן בפירושו עה"ת לד, יג. וראה לקוטי שיחות ח"ה ע' 190 ובהערה 41).

 

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: נתנאל אילן בן שיינא ציפורה, תמר בת אורית לאה, אשר ורפאל בני שמחה, שרה צפורה בת רינה, רפאל מאיר צבי בן ברכה בריינדל, רועי עובדיה בן שולמית רעות, בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

לעילוי נשמת יריב, שושי, יעקב, עטרת, איילה, מוריה, ידיד ואביגיל עטר ת.נ.צ.ב.ה.
לעילוי נשמת מרת טליה בת עזריאל לייב ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 16909070

אתר השבת


מאמרים אחרונים