movstube.net

אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size
Home פרשת השבוע וורט לשבת - הרב אברהם חיים זילבר שליט"א דבר החסידות – פרשת תבוא – ח"י אלול (יום הולדת שני המאורות הגדולים: הבעש"ט ואדמו"ר הזקן)

דבר החסידות – פרשת תבוא – ח"י אלול (יום הולדת שני המאורות הגדולים: הבעש"ט ואדמו"ר הזקן)

ב"ה

דבר החסידות – פרשת תבוא – ח"י אלול (יום הולדת שני המאורות הגדולים: הבעש"ט ואדמו"ר הזקן)

 

י"א השבטים הרמוזים בפרשתנו

 

שאלו חסידים:

ח"י אלול מן התורה מניין?

והשיבו:

כתיב (תהלים קז) "יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם" ראשי תיבות ח"י אלול, וסופי תיבות יום [והו בגימ'] טוב. הרי לנו רמז בתהילים שח"י אלול הוא יום טוב!

כמו"כ בפרק מזמור לדוד (כ"ט) כתוב 7 פעמים קול והקול השביעי המכוון לספירת המלכות (הורדת השכינה למטה) הוא "קול ה' יחוללאיילות" – יחולל יחד עם הא' – אותיות ח"י אלול.

גם בפסוק "ומל ה' אלקיך את לבבך ואת לבב זרעך לאהבה את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך למען חייך" (נצבים ל, ו) – "את לבבךואת לבב" ר"ת אלול, ולמען חייך – הרי לך ח"י אלול!

והפלא הוא, שבפסוק זה ישנם ח"י תיבות ואלו"ל אותיות.

(שמעתי מהרה"ח הרא"א הכהן פרידמן, פעיה"ק צפת)

 

~~~

בפרשתינו, בברכות הר גריזים והר עיבל (כז, טו-כה) נאמרו 11 'ארורים': "ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה וגו' . . ארור לוקח שוחד להכות נפש דם נקי".

מפרש רש"י: "י"א ארורים יש כאן כנגד י"א שבטים. וכנגד שמעון לא כתב ארור, לפי שלא היה בלבו לברכו לפני מותו כשבירך שאר השבטים, לכך לא רצה לקללו".

ומשמע מרש"י שכל אחד מה'ארורים' הוא כנגד אחד השבטים, חוץ משבט שמעון שאין כנגדו ארור, ויש לחפש איזה פרטים ותכונות כבר כתובות בתורה (או ברש"י) לכל שבט, שלפי זה נדע איזה 'ארור' הוא כנגד איזה שבט*.

מבאר הרבי:

א)    "ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה" – הוא כנגד שבט דן, כפי שרש"י מפרש עה"פ (לך יד, יד) "וירדף עד דן" – "שם תשש כוחו שראה שעתידין בניו להעמיד שם עגל".

ב)    "ארור מקלה אביו ואמו" – כנגד שבט אשר, שעליו נאמר (ויחי מט, כ) "מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך", כלומר שהם עתידים לחיות חיי שפע ורווחה, שזה מביא ל"מקלה אביו ואמו", כפי שכבר נאמר בפרשת בן סורר ומורה "איננו שומע בקולנו זולל וסובא".

ג)     "ארור מסיג גבול רעהו" – כנגד שבט יששכר, עליו נאמר (ויחי מט, יד) "רובץ בין המשפתים", "בין התחומין" (רש"י), כלומר שהוא שוכן סמוך לגבולות ויש להזהירו שלא יסיג גבול.

ד)    "ארור משגה עיוור בדרך" (הסומא בדבר ומשיאו עצה רעה. רש"י) – כנגד שבט בנימין, כפי שרש"י מספר בפ' פינחס (כו, יג) "שכשמת אהרן נסתלקו ענני כבוד ובאו הכנענים להילחם בישראל, ונתנו לב לחזור למצרים . . ורדפו בני לוי אחריהם להחזירם, והרגו מהם שבע משפחות" וחמש מתוך שבע משפחות אלו היו משבט בנימין, לכן מסתבר שהם היו אלו שארגנו והשיאו עצה זו (לחזור למצרים).

ה)    "ארור מטה משפט" – כנגד שבט יהודה, שממנו יצאו שופטים בישראל, כנאמר (ויחי מט, י) "לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו" ולכן צריכים להזהר שלא להטות משפט**.

ו)       "ארור שוכב עם אשת אביו" – כנגד שבט ראובן, שעליו נאמר (וישלח לה, כב) "וילך ראובן וישכב עם בלהה פילגש אביו" ("מתוך שבלבל – מעלה עליו הכתוב כאילו שכבה". רש"י).

ז)      "ארור שוכב עם כל בהמה" – כנגד שבט גד, שעליהם נאמר (מטות לב, א) "ומקנה רב היה לבני גד ולבני ראובן" וממילא צריך להזהירם על הבהמות (ושבט ראובן כבר נאמר כנגדו ארור, נשאר זה לשבט גד).

ח)    "ארור שוכב עם אחותו" – כנגד שבט נפתלי, שנקרא כן על שם (ויצא ל, ח) "נפתולי אלקים נפתלתי עם אחותי" ("נתחברתי עם אחותי". רש"י) ומכאן יש ללמוד שבטבעו של שבט זה היתה קרבה מיוחדת בין אחים ואחיות, על צריך להזהירם שלא תהיה קרבה יתרה מדאי.

ט)    "ארור שוכב עם חותנתו" – כנגד שבט יוסף, שנתנסה באשת פוטיפר, שנשא אח"כ את בתה (מקץ מא, מה וראה פירש"י וישב לט, א), ונמצאת פוטיפר חותנתו [ואף שבשעת הנסיון טרם היתה חותנתו – הרי מכך שאח"כ נעשית חותנתו יש כבר שייכות כלשהי ל'ארור' זה].

י)       "ארור מכה רעהו בסתר" – כנגד שבט לוי, שהכה והרג את אנשי שכם, וכפי שיעקב אמר עליו (ויחי מט, ה) "כלי חמס מכירותיהם", ופירש"י: "אומנות זו של רציחה חמס הוא בידכם" [ואף שנאמר גם על שמעון – הרי את שבט שמעון לא רצה משה לקלל, כנ"ל ברש"י].

יא) "ארור לוקח שוחד" – כנגד שבט זבולון, עליו נאמר (ויחי מט, יג) "זבולון לחוף ימים ישכון", כלומר "שהיה זבולון עוסק בפרקמטיא" (רש"י), ומכיוון ששבט זה עוסקים במסחר – יש להזהירם במיוחד שלא יקחו שוחד עבור בצע כסף.

 

שבת שלום וכתיבה וחתימה טובה!

 

מבוסס על: חלק משיחת ש"פ תבוא ה'תשל"ג (נדפס בשיחות-קודש תשל"ג עמ' 371-5) – בלתי מוגה. העיבוד בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" דברים (הוצ' היכל מנחם תשע"ג) עמ' שמה-ח.

יש לציין שבהמשך לשיחה זו (שדובר בה, ב'ארור' השני, על שלילת ההנהגה של "בן סורר ומורה" שבאה כתוצאה מ"זולל וסובא" – שנותנים לילד כל מה שמבקש) – עורר הרבי לכנס את ילדי ישראל יחדיו לכינוס של תורה תפילה וצדקה "להשבית אויב ומתנקם" (קטע זה מהשיחה הוכן ע"י צא"ח והוגה ע"י הרבי – נדפס בלקו"ש חלק יד עמ' 262-3). ואכן התכנסו ילדים בכל מקום ומקום, כולל כינוס של אלפי ילדים בעשרת ימי תשובה בכותל המערבי. וזה היה ימים ספורים לפני מלחמת יום הכיפורים.

 

______________

*)  ואמנם יש מפרשים (אברבנאל, משכיל לדוד) המסבירים את ההקבלה בין ה'ארור' לשבט לפי דרכם (והאברבנאל אף מוסיף שיש 'ארור' נוסף כנגד שבט שמעון, בשונה מרש"י), אבל דבריהם מבוססים על מקראות בפ' ברכה או בנ"ך ואגדות חז"ל. והרבי מיישב את הדברים לפי דרכו של רש"י שמפרש פשוטו של מקרא, וסומך רק על הידע שהתלמיד ("בן חמש למקרא") כבר למד לפני זה בתורה, ולכן גם כאן כל המקורות הם מהחומש (ורש"י) לפני פ' תבוא.

 

**)  ומה שנאמר "יורו משפטיך ליעקב" על שבט לוי – הרי זה בפרשת ברכה (לג, י) וה"בן חמש למקרא" טרם הגיע לשם כשלומד רש"י זה. וגם כשיגיע ותתעורר אצלו שאלה שאמרו לו ששבט יהודה הם השופטים בישראל – יסבירו לו שהכוונה ב"יורו משפטיך ליעקב" הוא ששבט לוי ילמדו לעם הלכות ומשפטי התורה.

 

 

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: רפאל מאיר צבי בן ברכה בריינדל, שרה צפורה בת רינה, רועי עובדיה בן שולמית רעות, אשר ורפאל בני שמחה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

לעילוי נשמת מרת אביבה בלה בת מרדכי ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.
לעילוי נשמת מרת טליה בת עזריאל לייב ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 16702065

אתר השבת


מאמרים אחרונים