movstube.net

אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size

דבר החסידות – פרשת שופטים

ב"ה

דבר החסידות – פרשת שופטים

 

סדר עבודת האדם

 

פעם הגיע חסיד לאדמו"ר הצמח-צדק [=רבי מנחם מענדל, השלישי בשושלת חב"ד] והתלונן על כך שאין לו חשק ללמוד – "עס ווילט זיך ניט לערנען" [=לא בא לי ללמוד] אמר החסיד.

–       ענה לו הצמח-צדק: "וואס זאל איך טאן, אז איך וויל יא לערנען?" [=ומה אני אעשה, שלי דווקא כן מתחשק ללמוד?]

כלומר, מעלת העבודה בלימוד התורה הוא דווקא כשאין חשק ללמוד, ומה יעשה הצ"צ שיש לו חשק...

(ע"פ רשימות חוברת נו – סעיף ב ברשימות עם פיענוחים)

 

~~~

בפרשתנו (כ, ה-ז), נאמר "מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו . . נטע כרם ולא חללו . . ארש אשה ולא לקחה – ילך וישוב לביתו גו".

אומרת הגמרא (סוטה מד, א): "לימדה תורה דרך ארץ – שיבנה אדם בית, ויטע כרם, ואחר כך ישא אשה".

ויש לבאר ע"פ חסידות, את שלושת שלבים אלו בעבודת האדם היום-יומית:

א)    "בית" – רומז לעניין התפילה, כמבואר בתורה אור (בתחלתו)* שהתפלה היא בחי' מקיף כמו הבית המקיף על האדם.

ב)    "כרם" – רומז ללימוד התורה, כי כמו שהכרם מצמיח פירות חדשים – כך לימוד התורה כדבעי מביא לחידושים בתורה.

ג)     "אשה" –  רומזת לעסק בעניינים הגשמיים שבעולם, כידוע ש"אשה" מרמזת על הגוף הגשמי ו"איש" רומז על הנשמה [ובלשון הקבלה: איש – שם מ"ה (בגי' אדם) בחינת משפיע, ואשה – שם ב"ן (בינה יתרה) הוא עבודת הבירורים בעולם, ולכן האיש מביא הביתה את החיטים והאשה מבררת אותם ומכינה אותם לאכילה].

וזהו סדר עבודת האדם:

א)    קודם כל צ"ל עניין התפילה, כי לפני התפילה אסור לעסוק בבחינת "כרם" שהוא עיון התורה, כמארז"ל (ברכות לא, א) "אין עומדים להתפלל לא מתוך דין כו' אלא מתוך הלכה פסוקה"**.

ב)    אח"כ – לימוד כדבעי, שהזמן המסוגל לזה הוא מיד אחר התפילה, כפסק ההלכה (שו"ע אדמו"ר הזקן או"ח סקנ"ה ס"א) "ועת זו שביום (המיועדת ללימוד תורה) – מצוה מן המובחר לקבוע אותה מיד אחר התפילה, קודם שילך לעסקיו".

ג)     ורק אח"כ יכול הוא לצאת לעסקיו, שהוא העבודה דתיקון ובירור העולם – "כל מעשיך יהיו לשם שמים" ו"בכל דרכיך דעהו".

 

שבת שלום וכתיבה וחתימה טובה!

 

מבוסס על: "רשימות" חוברת נו (ברשימות עם פענוחים סעיף ו-ז). וע"ש ביאור ארוך על סדר היציאה למלחמה דווקא כאשר בנה בית וחנכו וכו', וכן כמה אופנים בביאור בית, כרם ואשה. כאן הובא רק תמצית של ביאור אחד, ע"פ "המאור שבתורה – ביאורי החומש" דברים (הוצ' היכל מנחם תשע"ג) עמ' רמ.

 

______________

*)  שם מבואר ש"השמים כסאי" – קאי על תורה שנשפלה מן השמים להיות בבחי' 'כסא' וכלי לאור א"ס ב"ה. "והארץ הדום רגלי" – הם המצוות שמרוממים ומעלים הדברים הארציים כמו ההדום שמגביה הרגל. ו"אי זה בית אשר תבנו לי" – היא עבודת התפלה, כמו שהבית מקיף את האדם – כך ע"י התפלה והביטול דהשתחוואות כו' נמשך בחי' מקיפים על האדם – ע"ש.

 

**)  וה"הלכה פסוקה" שלפני התפילה – יובן ע"פ הסדר שקבע הרמב"ם (הל' דעות פ"ה הי"א) "דרך בעלי דעה, שיקבע לו אדם מלאכה המפרנסת אותו תחילה, ואח"כ יקנה בית דירה, ואח"כ ישא אשה, שנאמר ומי האיש אשר נטע כרם ולא חללו, מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו ומי האיש אשר ארש אשה ולא לקחה" – ששינה מסדר הכתוב [וכבר עמדו על כך במפרשים, ותירצו (ענף יוסף לע"י סוטה שם. מעשה רוקח על הרמב"ם שם) שחילול הכרם (בשנה הרביעית) הוא לאחר בנין הבית אבל נטיעתו קודמת לבנין הבית]. ועכ"פ נמצאנו למדים, שגם לפני התפילה (=בית) צ"ל איזה עניין של לימוד (=כרם).

 
 

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: רינה בת עליזה פרומה לרפואה שלמה, נחום אלימלך בן זהבה רבקה, נועה בת לאה לרפואה שלמה, אשר ורפאל בני שמחה לרפואה שלמה, זאב בן ורדה לרפואה שלמה, יהודית בת מיסה לרפואה שלמה, שולמית בת מיסה לרפואה שלמה, שלמה בן רבקה לרפואה שלמה, נתנאל אילן בן שיינא ציפורה, תמר בת אורית לאה, אשר ורפאל בני שמחה, שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 18257350

אתר השבת