movstube.net

אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size

ה"קמפ"

ה"קמפ"

הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א, מראשי ישיבת 'משאת המלך' באלעד ומחה"ס שלהי דקייטא על הלכות קיץ ו'בין הזמנים'

בישיבות רבות יוצאים הבחורים עם ראשי הישיבה ל"קמפ". כבר בישיבות ליטא יצאו הבחורים לדאצ'ה עם ראשי הישיבות. וכך סיפר ראש ישיבת "תורה אור" הגאון הגדול רבי חיים פנחס שיינברג זצוק"ל: "נקלעתי פעם בשלהי קייטא לעיירת הנופש לונא, מקום בו היו נחים בני ישיבת גרודנא, וזכורני שמאד התפעלתי מצורת המנוחה. נדמה היה שהעבירו את בית המדרש מגרודנא ליערות לונא. ישבו ביערות קבוצות קבוצות ולמדו תורה, הצטופפו סביב רבי שמעון שקופ וגם למדו "קצות החושן" בחברותות".

ל"קמפ" הישיבתי שלל מעלות. ראשית, בני הישיבה נמצאים במסגרת תורתית בחלק מימי "בין הזמנים", מתפללים במנין הישיבה המסודר והטוב, שומעים שיעורים עיוניים בסוגיות שאינן נלמדות בדרך כלל במתכונת הישיבה, שומעים שיחות מוסר ומתעלים יחדיו. האוירה ב"קמפ" מאפשרת לחלק מהבחורים להביע את עצמם בשלל גוונים רוחניים, להתאסף יחדיו בנינוחות ולשיר, בני ה"קיבוץ" עם בחורי השיעורים הנמוכים, ליצור קשרים חדשים ולהתעלות יחד גם בזמנים בהם לא מסתכלים על השעון או על מתכונת ה"סדרים" הקבועה. בחורים בני דעת מבינים אל נכון כי ה"קמפ" הוא זמן מצוין להדק את הקשרים הרוחניים עם צוות הישיבה. לשטוח שאלות בנושאי אידישקייט כלליים, שבמשך ה"זמן" אין זמן פנוי אליהם, ולקבל תשובות נינוחות, בינות לכרי דשא מוריקים וכסאות נוח. ה"קמפ" הישיבתי  זכור לי כשבוע בשנה בו בחורים לא מעטים יצרו קשרים תורניים עם צוות הרמי"ם בישיבה, קשר שהמשיך, מטבע הדברים, גם ל"זמן" הבא והלאה. וזאת מפני שאם במשך ה"זמן", משועבד כל ר"מ לתלמידי השיעור שלו, העומדים בתור ב"סדרים" כדי לשטוח בפניו שאלות וללבן את הסוגיה שנלמדה אצלו היום בשיעור היומי, הרי שב"קמפ" יכול בן תשחורת צעיר לשוחח גם עם הר"מ של שיעור ג' או עם "ראש הקיבוץ", מבלי שהזמן דוחק, בכל נושא תורני המעניין אותו.

היה זה ביום שישי ורוב בחורי "קול תורה", ששהו ב"קמפ" במירון, יצאו לטייל בהר מירון, הלא הוא הג'רמק. בחרתי להישאר בקמפוס בו נערך ה"קמפ" והנה הגרי"י נויבירט זצ"ל יצא עם מו"ר הגרש"מ דיסקין זצ"ל, בעל 'משאת המלך', כדי לבדוק את כשרות העירוב שבכפר מירון. "אני לא יודע שולחן ערוך הלכות עירובין. אבל אני יודע את הגמרא והרמב"ם"...- הצניע הגרש"מ דיסקין זצ"ל את ידיעותיו בחיוכו האופייני, וכך יצאנו לדרך, כמה בחורים, ובעל ה"שמירת שבת כהלכתה" בראשנו. כל הדרך דיברו דברי תורה והלכה בנושאים שונים, ולנו, בחורי ישיבות צעירים הנפגשים לראשונה עם ההלכות והפרקטיקה המעשית של העירוב, היתה זאת חויה מעשירה.

באותה השבת, שבת פרשת עקב, נשא מו"ר הגרש"מ דיסקין זצ"ל דברים בסעודה וסיפר שבאחת משבתות "בין הזמנים"  בעבר,  נפש עם משפחתו בקרית צאנז והתפלל בביהמ"ד של כ"ק האדמו"ר בעל "שפע חיים" מצאנז זצוק"ל. הרבי זצ"ל היה ה'בעל- קורא', וכשקרא בתורה את הפסוק "ממרים הייתם עם ה'", הוסיף וקרא כך: "מַמְרִים הֱיִיתֶם"-אוֹבֶּער (אבל)- " עִם ה' ".

הגרש"מ זצ"ל אמר שיש בפוסקים דיון על האפשרות להפסיק באמצע קריאת התורה בענייני הקריאה עצמה, אך הוא תמה שלכאורה הוספה זו, של "ממרים הייתם- אבל- עם השם", הוא היפך הפשט, שהתורה אמרה שעם ישראל הימרו את פי הקב"ה ואילו האדמו"ר מצאנז זצוק"ל פירשה להיפך, ש"ממרים הייתם" - אבל יחד עם ה'. היתכן?

ואז  הביא מו"ר הגרש"מ דיסקין זצ"ל  ראיה נפלאה לדברי הרבי מצאנז, מדברי הגר"א ז"ל שפירש שכל מקום שנאמר בתורה "עִם", פירושו ברצון ובדעה אחת, והגר"א הוכיח את דבריו מהפסוק "וַיֵּלֶךְ עִם שָׂרֵי מוֹאָב", ופירש רש"י: "עם שרי מואב - לבו כליבם שווה". וממילא זוהי ראיה עצומה לדברי ה"שפע חיים" מצאנז, שממרים הייתם, אך כיון שהתורה כותבת "עִם", הרי הכוונה בעצה אחת ובלב שווה... [ויש להוסיף על הדברים,  שבבראשית (כו, כ) נאמר: " וַיָּרִיבוּ רֹעֵי גְרָר עִם רֹעֵי יִצְחָק", ובודאי לא היה ליבם שווה בעת המריבה. אולם הביאור בזה הוא כביאור הרד"ק בספר השורשים, והו"ד במלבי"ם ועוד ספרים, שמילת "עם" פירושה השתוות כאחד. ולפי"ז הכוונה ב"ויריבו רועי גרר עם יצחק" שחשו כשווה בין שווים במריבה זו והיו שווים בדעתם במריבה, ובשרי בלק שהלכו עם בלעם בהשתוות, היינו בהשתוות הדעות, וא"ש, שכל השתוות לגופו ועניינו].

במהלך ה"קמפ" הונהגה מסורת של "סימפוזיון". שהוא רב- שיח עם כל צוות הישיבה. ברב השיח שאלו הבחורים שאלות בנושאי השקפה. הועלו נושאים שבדרך כלל אינם מתלבנים בישיבה גדולה בסתם יום של חול, כמו היחס התורתי ל"החזרת שטחים", ימין ושמאל, ציונות ומדינה, יחס לתנועות שונות, מגורים בערי הפריפריה, עול רכישת דירות שעל כתפי המחותנים או בני הזוג, היחס הנכון למעשי קנאות שונים, עיתונות חרדית, ואפילו נושא ארוך ומעניין, שפתח את אחד מרבי- השיח והוא דרך הלימוד של רבי חיים מבריסק זי"ע ומה חידש ר' חיים בדרך הלימוד שלא היה ידוע כה בעולם התורה. הדיון, שנערך בליל היארצייט של הגר"ח זי"ע (כ"א באב), התפתח לביאורי שיטות בדרכי הלימוד והיה מרתק במיוחד. ישנם ישיבות בהם מעלים בני הישיבה נושאים כלליים יותר, הנוגעים לכלל- ישראל, וישנם ישיבות בהם מוקדש רב השיח לנושאים הקשורים לסגנון ואופי הישיבה עצמה, אורחותיה וסדריה.

במסגרת ה"קמפים" הישיבתיים מגיעים אנשי רפואה, המסבירים בהרחבה ובציוריות על נזקי העישון. גרפולוגים חרדיים מסבירים על ניתוח כתבי יד, עורכי מכונים תורניים מספרים על כתבי יד של גאוני ארץ ודרך פיענוחם ומרצים מרתקים מתנועת התשובה מעלים נושאים רוחניים לדיון, כשהכל עומד תחת פיקוחם ההדוק של רבני הישיבות הקדושות, העוברים על התכנים מראש ומנחים את הבאים כיצד ועל מה לדבר.

&&&&

באחד מה"קמפים" של ישיבת קול תורה במירון, הגיע רבה של אנטוורפן, הגאון  רבי חיים קרייזווירט זצוק"ל לשאת דברים. הגר"ח קרייזווירט, שנודע בשיעוריו המרתקים, דיבר במשך שעות ארוכות, כשמאות הבחורים יושבים בפיות פעורים. הוא ציטט, כדרכו, גמרות וגמרות, בציטוטים מדויקים וארוכים ופילפל מסוגיה לסוגיה. כבוד התורה בהתגלמותו.

לאחר השיעור הצטופפו סביבו רבים מבני הישיבה ושאלו שאלות בשלל מסכתות ונושאים, כשר' חיים משיב לכולם ברהיטות, בציוריות ועם חוש הומור.

הרהבתי עוז ושאלתיו: לדעת השולחן ערוך, מניחים תפילין של יד בישיבה, ושואל ה"שואל ומשיב" אם כך, כיצד הכהנים הניחו תפילין בעזרה והרי אין ישיבה בעזרה. ואני לא מבין את השאלה. הרי באמת כתוב בגמרא בערכין (ג, ב) שהכהנים לא הניחו תפילין של יד בבית המקדש, בגלל שאסור שיהיה דבר חוצץ בין בגד המעיל לגופם. ואם כן מה שואל ה"שואל ומשיב"?".

חייך הגר"ח זצ"ל ואמר: "תסתכל עוד פעם ב"שואל ומשיב" ותבין ששאלתך לא קשה עליו"...

לא הבנתי מה התשובה והלכתי משם בפחי נפש. חלפו שנים. באחד הימים פתחתי את ה"שואל ומשיב" ואז הופתעתי. ה"שואל ומשיב" (מהדו"ק ח"ב סי' עה) מביא את השאלה בשם זקנו זצ"ל ובמהלך ה"תשובה" הוא דן ומפלפל בדברי הגמרא בערכין. והנה רבי חיים קרייזווירט זצ"ל, שלא רצה לביישני, רק הציע לי להביט שוב ב"תשובה" של ה"שואל ומשיב"...

(יהיו הדברים לעילוי נשמתה של הרבנית שולמית דיסקין ע"ה, אשת חבר למו"ר הגרש"מ דיסקין זצ"ל, שנפטרה בערב שב"ק חזון האחרון. יהי זכרה ברוך).

 

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: נתנאל אילן בן שיינא ציפורה, תמר בת אורית לאה, אשר ורפאל בני שמחה, שרה צפורה בת רינה, רפאל מאיר צבי בן ברכה בריינדל, רועי עובדיה בן שולמית רעות, בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

לעילוי נשמת יריב, שושי, יעקב, עטרת, איילה, מוריה, ידיד ואביגיל עטר ת.נ.צ.ב.ה.
לעילוי נשמת מרת טליה בת עזריאל לייב ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 16901676

אתר השבת