movstube.net

אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size

דבר החסידות – פרשת דברים

ב"ה

דבר החסידות – פרשת דברים

 

אחדות יהודית

 

סיפרה מרת חנה קוזלובסקי, בתו של הגאון החסיד רבי אברהם חיים נאה:

"כשהחלו להסתנן ארצה סיפורי האימה ממלחמת העולם, והשמועות אודות הגרמנים ימ"ש החלו להגיע טיפין טיפין – היתה תגובתו של אבא נחרצת; הוא סירב לאכול בשר או עוף והסתפק רק בבצל ושמן וביכה את היהדות הסובלת באירופה, כך נהג במשך כל ימי השואה.

"אבא, שהיה בדרך כלל יהודי שמח ומשמח וחוש ההומור שלו כבש את הלבבות – הגיב כאן בעצב תהומי. פעם, כשביקשתי ללכת לבילוי כלשהו עם חברותיי, נאנח אבא ואמר: יהודים נהרגים ואת תלכי להנות עם החברות? ברור שויתרתי על הרעיון...

(ע"פ "נודע בשיעורים" (תולדות הגרא"ח נאה, הר' שניאור ז. ברגר) עמ' 307)

 

~~~

בין עיר לקריה

בסיפור כיבוש סיחון וארצו שנשנה בפרשתנו, נאמר (ב, לד-ו): "ונלכד את כל עריו בעת ההיא . . לא היתה קריה אשר שגבה ממנו". כמו"כ בכיבוש עוג וארצו, נאמר (ג, ד): "ונלכד את כל עריו בעת ההיא, לא היתה קריה אשר לא לקחנו מאיתם".

מכך שבשני הכיבושים מספרת התורה בתחילה שלכדו את הערים ואח"כ את הקריות – משמע ש'עיר' ו'קריה' הם שני דברים שונים (ולא רק ליופי המליצה*), כלומר: לא רק לכדנו את הערים אלא אף את הקריות. וצריך להבין מהו ההבדל בין עיר לקריה?

בספר ערכי הכינויים (לבעל סדר הדורות, מערכת עיר) מוסבר: ש"עיר" נקרא מקום המיועד למגורים, אף אם אין בו אוכלוסין ודיורין, אבל "קריה" הוא כינוי לעיר מאוכלסת ושוקקת חיים, כמו שנאמר (מלכים א א, מה) "מדוע קול הקריה הומה".

על פי זה אפשר להבין את כוונת הכתוב כאן:

"עיר" עשוי להיות מקום שהוא מיושב רק בחלקו, או שדייריו אינם גרים בו בקביעות. תושביו של מקום כזה אינם נחשבים לציבור מאוחד, אלא לאוסף של אנשים שהתגלגלו במקרה למקום אחד.

משא"כ "קריה", שהיא עיר מלאה ומיושבת בדרך קבע – הרי בדרך כלל תושביה מאוחדים ומלוכדים בתור קבוצה ו'ציבור' המיישבים את העיר יחדיו.

ואם כן מובן מדוע קשה יותר לכבוש קריה מאשר עיר; כי מלבד זאת שבגשמיות קשה יותר להתגבר על אנשים המלוכדים ומקובצים יחדיו, הרי גם ברוחניות – האחדות מהווה עבורם הגנה, כמארז"ל (במדב"ר פי"א, ז ועוד) שאפילו עובדי עבודה זרה – אם יש ביניהם שלום ואחדות אין השטן נוגע בהם, שנאמר (הושע ד, יז) "חֲבוּר עֲצַבִּים אפרים הנח לו".

[וכפי שמוצאים את זה גם בבני נח, אצל דור הפלגה: שהטעם שלא נאבדו מן העולם, כי "היו נוהגים אהבה ורעות ביניהם, שנאמר שפה אחת ודברים אחדים" משא"כ דור המבול – פירש"י נח יא, ט]

·         

אבל, אם כך צריך להבין, איך באמת הצליחו בנ"י להתגבר על ארץ סיחון ועוג למרות האחדות ששררה ביניהם?

אלא, שאחדות בין בני נח – למרות שהיא גם פועלת ומחזקת – היא רק אחדות חיצונית (הם מתאספים ומשתתפים בפעולה אחת) ולא אחדות בעצם, שלכן אין להם גדר של 'ציבור' (ראה נזיר סא, ריש ע"ב) וגם אחרי שהם מתאחדים נשאר כל יחיד מציאות פרטית**. ולכן כאשר בני ישראל נלחמו נגדם באחדות אמיתית (של בנ"י) – הרי זה ביטל את ההגנה של האחדות ד'לעומת-זה'.

מכך שקוראים את פרשת דברים בימי בין המצרים, בסמיכות לתשעה באב – מובן שתוכן הדברים שייך במיוחד לזמן זה:

– שכשם שסיבת החורבן והגלות היה בעוון שנאת חנם (יומא ט, ב), כך גם התיקון וביטול סיבת החורבן הוא ע"י הוספה וחיזוק בעניין ה"קריה" של בנ"י – אהבת ישראל, עד לאחדות ישראל.

וזה יבטל את ה"קריה" דלעומת זה – "לא היתה קריה אשר שגבה ממנו . . אשר לא לקחנו מאיתם", בביאת משיח צדקנו במהרה בימינו ממש.

 

שבת שלום! ויהפכו ימים אלו לששון ולשמחה!

 

מבוסס על: לקוטי שיחות חלק כט, דברים שיחה א (עמ' 1 ואילך. וכן במתורגם ללה"ק עמ' 1 ואילך). העיבוד בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" דברים (הוצ' היכל מנחם תשע"ג) עמ' לה-ו.

 

______________

*)  ראה ראב"ע בלק כד, יז. רלב"ג שם ועוד.

יש שפירשו ש"עיר" היא פרוזה, ו"קריה" היא עיר מוקפת חומה (ראה צפנת פענח מסעי לה, יא. מלבי"ם שם). אבל בפרשתנו קשה לפרש כן, כיון שמיד בהמשך נאמר "כל אלה ערים בצורות חומה גבוהה דלתיים ובריח, לבד מערי הפרזי הרבה מאוד", ומכך שבפסוק הבא מחלק בין ערים מבוצרות לערים פרוזות – משמע שלא זהו החילוק בפסוק שלנו. וק"ל.

 

**) ראה צפנת פענח מהד"ת יג, ב. עה"ת נח י, ה. וש"נ.

 

 

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: רפאל מאיר צבי בן ברכה בריינדל בתוך שאר חולי ישראל, לרפואת שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל, לרפואת רועי עובדיה בן שולמית רעות בתוך שאר חולי ישראל, לרפואת אשר ורפאל בני שמחה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

לעילוי נשמת מרת אביבה בלה בת מרדכי ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.
לעילוי נשמת מרת טליה בת עזריאל לייב ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 16425934

אתר השבת