movstube.net

אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size

דבר החסידות – בין המצרים (2)

ב"ה

דבר החסידות – בין המצרים (2)

 

מדוע אין שומרים את ביהמ"ק?

 

מספרים, שבעת שחרור הר הבית בתשכ"ז, כשהגיעו הצנחנים לכותל המערבי עמדו כל החיילים מול הכותל ובכו כמו ילדים קטנים.

עמד שם חייל שהיה רחוק מתורה ומצוות והצטרף אף הוא לבכי.

-         שאלו אותו חבריו הדתיים: מילא אנו יודעים על מה אנו בוכים, אבל אתה,  למה אתה בוכה?

-         ענה להם החייל: אני בוכה על כך שאני לא יודע על מה אני צריך לבכות...

(מפי השמועה)

 

~~~

[כמו בשבוע שעבר, אנו ממשיכים לעסוק ב"תורת הבית" – הל' בית הבחירה להרמב"ם, והפעם, בהמשך לנושא הקודם: מדוע לא מקיימים בימינו את מצוות 'שמירת המקדש'?]

כתב הרמב"ם, בהלכות בית הבחירה (ריש פ"ח) "שמירת המקדש מצוות עשה. ואעפ"י שאין שם פחד מאויבים ולא מליסטים, שאין שמירתו אלא כבוד לו – אינו דומה פלטרין שיש עליו שומרין לפלטרין שאין עליו שומרין". וממשיך "ושמירה זו מצוותה כל הלילה, והשומרים הם הכהנים והלויים".

ולכאורה, על פי דברי הרמב"ם אלו, ששמירת המקדש אינה מפני "פחד מאויבים או מלסטים" אלא בשביל כבוד המקדש, מתעוררת תמיהה גדולה:

ידועים דברי הרמב"ם (שם פ"ו הט"ז) "קדושת המקדש וירושלים מפני השכינה ושכינה אינה בטילה, והרי הוא אומר והשימותי את מקדשיכם ואמרו חכמים (מגילה כח, א – במשנה) אע"פ ששוממין – בקדושתן הן עומדים", ואם כן יוצא לכאורה שמצוות שמירת המקדש נוהגת גם בזמן הזה, מפני השכינה שאינה בטילה.

[ובפרט, שיאשיהו המלך גנז את ארון הברית, יחד עם מטה אהרן וכו', "במטמוניות עמוקות ועקלקלות" (רמב"ם לעיל פ"ד ה"א) מתחת לקדש הקדשים, והם נמצאים שם עד היום הזה*]

ואם כן קשה, מדוע לא קיימו בנ"י במשך הדורות את מצוות שמירת המקדש? ואפילו בדורות הראשונים אחרי החורבן, כאשר רבים מישראל עדיין המשיכו לעלות לרגל** – לא מצינו שקיימו מצוה זו, וכן גדולי ישראל (ובנ"י בכלל) שחיו בארץ ישראל ובירושלים עיה"ק במשך כל הדורות?

והנה, בספר משכנות לאביר יעקב (להרמ"מ גלבשטיין) אכן מביא סברות וטעמים רבים להוכיח שמצות שמירת המקדש היא גם בזמן הזה, וקובע כך למסקנא (וידוע שאף הוא בעצמו השתדל שתקויים מצוה זו) – אבל זוהי דעת היחיד, ולא נתקבלה בתפוצות ישראל, אצל רוב פוסקים וגדולי ישראל בדור ההוא, וגם בדורות שלפניו.

ויש לומר הטעם בזה בפשטות:

אחרי חורבן הבית, כאשר ירושלים וביהמ"ק היו תחת שלטון הגויים – הייתה שמירת המקדש כרוכה בסכנת נפשות, ופקוח נפש דוחה את כל התורה כולה. ומכיון שבתחילה היה זה קשור עם פקו"נ, הרי "כיון דאידחי אידחי", וגם בזמנים שאין זה פקו"נ ממש כבר נדחה הדבר.

ויתרה מזו: גם כששלטה בא"י מלכות של חסד, ואפילו כאשר יד ישראל תקיפה, ועושים "הסכם שלום" עם הגויים – הרי כל זמן שנמצאים בגלות, נמצאים תחת שעבוד מלכיות של אומות העולם, וכלל הוא בידינו ו"הלכה היא בידוע שעשיו שונא ליעקב, וכך הרי נמשך במשך כל הדורות, שאב מוריש את השנאה לבנו, ולכן הרי הגויים בכלל הם בחזקת סכנה (ולכן אפילו אם זוהי מלכות של חסד אמיתית והסכם שלום אמיתי – הרי זה בנוגע לכללות העם, ואי אפשר לדעת בוודאות מה יעשו יחידים, ר"ל).

·         

במה דברים אמורים, כל הדיון דלעיל – הרי זה רק בנוגע לשמירת המקדש בגשמיות, אבל בנוגע לביהמ"ק ברוחניות – הרי ה'שמירה' בעבודה רוחנית שייך בכל הזמנים ובכל המקומות:

ידועים דברי חז"ל*** עה"פ "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", בתוכו לא נאמר אלא בתוכם, בתוך כל אחד ואחד מישראל. וכמדובר כמה פעמים, שכל יהודי צריך לעשות מביתו, חדרו, רכושו וכו' משכן ומקדש להקב"ה, בית תורה תפלה וצדקה.

וגם הילדים – עי"ז שילד קובע בחדרו מקום לחומש, סידור, קופת צדקה [וכותב עליהם "לה' הארץ ומלואה" לפני שמו הפרטי] – וע"י כן הוא עושה מכל הפרטים בחדרו ובחייו משכן ומקדש לה'.

ובזה נוספת העבודה הרוחנית דשמירת המקדש, שהוא מפני כבוד המקדש, כבוד השכינה – שספרי הקודש שלו וכל ענייני קדושה צריך הוא 'לשמור', כלומר, עליו לייקרם במיוחד, יותר מדברי החולין שלו (אפילו "מעשיך" שהנם לשם שמים, ו"דרכיך" שהם "דעהו", אבל בכל זאת הרי הם "מעשיך" ו"דרכיך").

וכן גם בנוגע לציפיה והגעגועים לביהמ"ק השלישי: שנוסף על כך שיודעים שביהמ"ק עומד ובנוי למעלה (ויכול לרדת כל רגע) – הרי, כמבואר לעיל, גם כעת יש את קדושת השכינה למטה במקום המקדש הגשמי – נוסף על הארון הגנוז מתחת המקדש – עד כדי כך שבגלל זה צריכים לשמירת המקדש (לולא העניין דפקו"נ) וממילא זה מוסיף בציפיה. והעיקר, שנזכה כבר לראות כ"ז בגילוי, בגאולה האמיתית והשלמה תיכף ומיד ממש.

 

חודש טוב, חודש של נחמה, ושבת שלום!

 

מבוסס על: שיחת ש"פ שמיני ה'תש"נ – בלתי מוגה (נד' בתו"מ התוועדויות תש"נ ח"ג עמ' 85 ואילך. נדפסה ג"כ, בשינויים קלים, ב"חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה" עמ' קיג ואילך).

 

______________

*)  וכמשנ"ת במ"א (לקו"ש חכ"א עמ' 159 ואילך), שבניית המקום במקדש לגנוז בו הארון הוא (לכתחילה) חלק מהבית, היינו (נוסף על קדושת המקום שהיא נצחית "לשעתה ולעתיד לבוא", "מפני השכינה", הרי) גם הבנין עצמו יש בו חלק שהוא "לשעתו ולעתיד לבוא", מקום הגניזה בקדה"ק, ובפרט שבו נגנזים בפועל הארון וכו'.

 

**) "אף לאחר החורבן היו מתאספים ג"כ מכל הסביבות בירושלים לרגל כמו שעושים גם היום, לפיכך לא בטלו תקנת חכמים שתקנו השאלה בא"י בז' במרחשון" – שו"ע אדמו"ר ר"ס קיז. והוא מר"ן תענית י, א. הובא בב"י לטור שם. לבוש שם. וראה קרבן נתנאל על הרא"ש תענית שם ס"ד אות ת. הגהות יעבץ לב"מ כח, א.

ובר"ן שם: "ומפני עולים הללו ראוי שנאחר השאלה שהיא היתה עיקר התקנה" ומלשונו משמע קצת שיש בזה (מעין) הגדר דעליה לרגל [עי' לקו"ש ח"כ עמ' 55 ובהערות].

 

***) ראשית חכמה שער האהבה פ"ו קרוב לתחילתו, אלשיך עה"פ תרומה כה, ח. של"ה סט, א. רא, א. ועוד.

 

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: רפאל מאיר צבי בן ברכה בריינדל בתוך שאר חולי ישראל, לרפואת שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל, לרפואת רועי עובדיה בן שולמית רעות בתוך שאר חולי ישראל, לרפואת אשר ורפאל בני שמחה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

לעילוי נשמת מרת אביבה בלה בת מרדכי ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.
לעילוי נשמת מרת טליה בת עזריאל לייב ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 16425984

אתר השבת