דבר החסידות – פרשת שלח
movstube.net

אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size

דבר החסידות – פרשת שלח

ב"ה

דבר החסידות – פרשת שלח

 

מילוי השליחות בדיוק

 

יום אחד הלך אחד מחסידיו של אדמו"ר הזקן (בעל התניא) ברחוב, ומצא מכתב בכתב-יד-קדשו של הרבי לאחד החסידים, ויקרא בו והנה מצא כתוב בו סוד חמור.

נבהל הקורא ואמר אל לבו: כיצד מתגלגל המכתב בחוץ?

וימשיך לקרוא, וימצא בסוף המכתב שהרבי מבקש ממקבל המכתב לקרוע ולשרוף את המכתב.

חרה לו היטב לחסיד על חבירו על שלא קיים דברי אדמו"ר וילך אליו והוכיחו על מעשהו – כיצד זה לא קיים את דברי הרבי בסוף המכתב?

-         השיב לו החבר, שבשעה שקרא את המכתב היה תנורו מוסק והשליך את המכתב ישר לתוך התנור, וכפי הנראה העלה העשן את המכתב דרך הארובה עוד לפני שנאחז באש.

מכאן למדו השניים, עד כמה צריך לדייק בדברי הרבי, כי הוא כתב "לקרוע ולשרוף" את המכתב, והחסיד עירב את שכלו והסתפק בשריפה בלבד...

(ע"פ שמועות וסיפורים (לר' רפאל נחמן הכהן) ח"א עמ' 36)

 

~~~

בפרשתנו (יג, כז-ל) מסופר, שכאשר המרגלים חזרו משליחותם, אמרו: "באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש היא וזה פריה", והמשיכו "אפס כי עז העם היושב בארץ, והערים בצורות גו' עמלק יושב בארץ הנגב גו' והכנעני יושב על הים ועל יד הירדן" ואז מיד: "ויהס כלב את העם אל משה ויאמר עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה".

וידועה התמיהה (כפי שמקשה הרמב"ן ועוד): הרי המרגלים נשלחו ע"י משה רבינו כדי להשיבו על שאלות מסויימות, ובשלב זה רק השיבו – על פי האמת – על שאלות אלו (כדלקמן) ומדוע היסה אותם כָּלֵב?

– משה ביקש מהם לבדוק את העם "החזק הוא הרפה" – ועל כך השיבו "עז העם היושב בארץ"!

– משה ביקש לבדוק את הערים "הבמחנים אם במבצרים" – והם השיבו "והערים בצורות גו'"!

– משה ביקש לבדוק את הארץ "השמנה היא אם רזה" – והם השיבו "ארץ זבת חלב ודבש היא"!

[ורק אחרי דברי כלב המשיכו ואמרו "לא נוכל לעלות . . כי חזק הוא ממנו"!]

מבאר הרבי:

כלב הבחין בדברי המרגלים, שהם שינו את הסדר ממה שציווה להם משה:

בדברי משה למרגלים, ביקש קודם לבדוק את העם: "החזק הוא הרפה" ואת חוזק הערים: "המבחנים אם במבצרים" ורק אח"כ את הארץ: "הטובה היא אם רעה". ואילו המרגלים הקדימו וסיפרו על הארץ: "זבת חלב ודבש היא" ורק אח"כ על העם וחוזק הערים": "אפס כי עז העם וגו'".

וההבדל ביניהם:

שליחותו של משה היתה קודם כל המלחמה והכיבוש, שהם העיקר, ורק אח"כ השכר – שיכנסו לארץ טובה ושמנה וכו', וכן הקדים "החזק" ל"הרפה" כדי להדגיש שהשליחות היא בכל אופן גם אם הוא חזק וקשה.

ואילו המרגלים הפכו את הטפל לעיקר, שפתחו בכך שהיא ארץ זבת חלב ודבש, ורק אח"כ על המלחמה והכיבוש, כי אצלם העיקר היההשכר שיקבלו, ולכן גם התחילו לחשב חשבונות על קושי המלחמה: שעבודה קלה (הרפה) כדאית היא בשביל השכר שיקבלו ועבודה קשה (החזק) אינה כדאית, ועד שהגיעו לבסוף למסקנה שעבודה קשה אי אפשר בכלל לעשותה: "לא נוכל לעלות".

·         

ומניין שאב כלב את הכח להשיב לדברי המרגלים? מספרים חז"ל (הובא ברש"י יג, כב) ש"הלך שם [לחברון] ונשתטח על קברי אבות שלא יהא ניסת לחבריו להיות בעצתם".

ולכאורה, מדוע לא הספיק כחו של משה, שהולך בשליחותו, כדי להצילו מעצת המרגלים, עד שהוצרך להשתטח על קברי אבות?

ועל פי האמור מובן: גם כאשר יש שליחות ממשה רבינו, ייתכן שהשליח יעשה שינוי בשליחות, בכך שיערב את שכלו, כפי שאכן עשו חבריו – לכן הלך כלב ונשתטח על קברי אבות, שעניין ההשתטחות מורה על כך שהראש והרגל הם בשווה, כלומר – על השליח לבטל את שכלו, ולקיים את השליחות מתוך קבלת עול.

ההוראה אלינו:

איתא בחז"ל (ב"ר פנ"ו, ז) "אין דור שאין בו כמשה". וממילא מובן בנוגע לשליחויות שנתן הרבי, שעניינם הוא "כיבוש הארץ": להפוך את המקום שאליו הוא נשלח – לארץ ישראל, "חולין על טהרת הקודש"; שאין לערב את השכל ולשנות מדברי הרב והוראותיו, כי אפילו המרגלים שעליהם נאמר "כולם אנשים ראשי בני ישראל המה", כשערבו את שכלם באו לטעות ש"לא נוכל לעלות גו'".

והנתינת כח על זה, בפרט עכשיו לאחרי ההסתלקות*, היא ע"י ענין ההשתטחות – "נשתטח על קברי אבות", שעניין ההשתטחות היא ההליכה על קברו מתוך ידיעה "אַז דָא איז ער" [=שכאן הוא נמצא]... ומציירים את צורת דמות פניו... ועל ידי זה נתווסף כח ועוז בהתקשרות, ובקיום שליחותו ללא שינויים וחשבונות כלל.

וזה שייך במיוחד לשבת מברכים חודש תמוז – שבו היא תקופת החום, כמאמר (שבת נג, א) "חמרא אפילו בתקופת תמוז קרירא ליה", שההוראה מזה, שיש לנצל את החום והחיות של חודש תמוז לקדושה, עד שאפילו ה'חמור', חומר הגוף, נהיה "חמור למשא" לעבודת ה' ולמילוי שליחותו של הרבי.

 

שבת שלום וחודש טוב!

 

מבוסס על: שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז ה'שי"ת (נדפס בתורת מנחם חלק א עמ' 103 ואילך). העיבוד בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" במדבר (הוצ' היכל מנחם תשע"ג) עמ' רז-ח ועמ' קצט-ר. אריכות הדברים הכוללים ביטויים נדירים, משלים וסיפורים נשמטו מקוצר היריעה ולשלמות העניין מומלץ ביותר ללמוד השיחה מבפנים.

 

______________

*)  שיחה זו נאמרה בתוך השנה להסתלקות כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ [רבי יוסף יצחק] נ"ע.

 

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: רפאל מאיר צבי בן ברכה בריינדל בתוך שאר חולי ישראל, לרפואת שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל, לרפואת רועי עובדיה בן שולמית רעות בתוך שאר חולי ישראל, לרפואת אשר ורפאל בני שמחה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לתהילה יהודית בת רינה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

לעילוי נשמת מרת אביבה בלה בת מרדכי ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.
לעילוי נשמת מרת טליה בת עזריאל לייב ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 16036708

אתר השבת