דבר החסידות – חג השבועות
movstube.net

אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size

דבר החסידות – חג השבועות

ב"ה

דבר החסידות – חג השבועות

 

בחירה שלמעלה מפרטים

 

יהודי פשוט עומד עם הסוס והעגלה בשוק, ולפתע קורא, בלי הכנה ובלי מדוע: "איי, רבונו של עולם"!

אין לנו בכלל מילים להביע את משמעותה של קריאה זו. בקריאה זו הרי הוא 'מברר' את הסוס ואת העגלה וכל הדרך שנסע בה.

כמה שלא נדבר בזה, לא יצליחו מילים להביע את הפלאת קריאה זו, לזה צריכים הרגש...

 

(משיחת אדמו"ר הריי"צ, נד' בספר השיחות ה'תש"ו-תש"י עמ' 119. פורסם השבוע בשבועון כפר-חב"ד (גליון 1757) עמ' 12 במדורו של הרא"א הכהן פרידמן, פעיה"ק צפת)

 

~~~

ב"קדושת לוי" (להרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב) הובא טעם מדוע נקרא חג השבועות בחז"ל בשם עצרת – לפי שאין בשבועות שום מצוות מיוחדות (כאכילת מצה, ישיבה בסוכה, תקיעת שופר וכיו"ב), וכל עניין היום-טוב הוא רק עצירה מעשיית מלאכה.

אבל הא גופא טעמא בעי: מדוע אכן לא קבעה תורה שום מצוה מיוחדת לחג זה?

אלא: ידוע שבשעת מתן תורה היתה הבחירה של הקב"ה בבני ישראל, וכפי שנפסק במגן-אברהם (סי' ס' סק"ב) שכאשר אומרים כל בוקר "ובנו בחרת מכל עם ולשון" יש לכוון על מתן תורה.

וצריך להבין: במה מתבטאת 'בחירה' זו? הרי גם לפני מתן תורה היתה יציאת מצרים ובנ"י כבר נקראו "בני בכורי ישראל" (שמות ד, כב), ומדוע אומרים שהקב"ה בחר בהם רק במתן תורה?

אלא ההסבר הוא:

מבואר בחסידות, ש'בחירה' אמיתית היא כאשר בוחרים משהו בגלל רצונו הטוב של הבוחר, ולא בגלל שום מעלה של זה שבחרו בו, שכן אילו בוחרים בו בגלל מעלותיו ויתרונותיו על האחרים – הרי אין זו בחירה חופשית, אלא הוא בחר כך כי השכל הכריח אותו לבחור כך.

ואם כן נמצא, שלפני מתן תורה מה שהקב"ה בחר בישראל היה מפני מעלתם וקדושתם, ואם כן הקשר של הקב"ה איתם לא נבע מבחירה עצמית. דווקא במ"ת, כאשר "אתה בחרתנו מכל העמים" – לא מצד מעלתם של ישראל, אלא הקב"ה בחר בהם בבחירתו החפשית – אז נהיה קשר עצמי בין הקב"ה לבנ"י.

וכן הוא גם לאידך גיסא, שבעת מתן תורה בנ"י גם בחרו בהקב"ה, ומאז, הקשר שלהם עם הקב"ה היא לא מפני סיבה כלשהי, ואפילו לא מצד הכרתם בגדולתו של הקב"ה, אלא קשר עצמי – יהודי בוחר לעבוד את הקב"ה ללא כל סיבה חיצונית!

[זה גם מסביר את דברי הכתוב (נצבים ל, יח-ט) "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע . . ובחרת בחיים", שלכאורה לא מובן: איזה צורך יש להורות לאדם "ובחרת בחיים" – שהוא יבחר חיים במקום מוות? אלא, אחד הביאורים בזה, שהדיוק הוא: "ובחרת בחיים", כלומר למרות שהנך מבין שהרע הוא 'מות' והטוב הוא 'חיים' – אל תעשה מה שטוב בגלל סיבה (שזה מביא חיים), אלא תבחר בטוב בבחירתך החופשית; "ובחרת בחיים", מבלי לערב בזה חשבונות של שכל.]

על פי זה מובן גם לענייננו:

המצוות באו לקשר יהודי עם הקב"ה ('מצוה' מלשון צוותא וחיבור), וכל מצוה ומצוה מורה על סוג אחר של קשר וחיבור עם הקב"ה. וכן הוא גם בחגים ומועדים: שכל יו"ט בא לחזק קשר מיוחד עם הקב"ה, המתבטא במצוות של אותו חג.

אבל בחג השבועות, זמן מתן תורתנו, התחדשה עצם הבחירה בבנ"י, שהיא עצמות הקשר שלנו עם הקב"ה (וממנה מסתעפים כל פרטי המצוות – שהם תוצאה מקשר עצמי זה*), ולפיכך לא שייך לקבוע על זה מצוה פרטית, מאחר שבחירה זו כוללת את כולם.

 

שבת שלום וחג שמח! קבלת התורה בשמחה ובפנימיות!

 

מבוסס על: לקוטי שיחות חלק כח, י"ב סיון סעיף ו' ואילך, (עמ' 80 ואילך. ובמתורגם ללה"ק עמ' 93 ואילך). העיבוד בסיוע "פנינים עה"ת והמועדים" (היכל מנחם תשס"ה) עמ' רלה.

 

______________

*)  וכפי שמבאר אדמו"ר הזקן (תורה אור יתרו בהוספות קט, סע"ד ואילך) הטעם מדוע חג השבועות הוא יום אחד בלבד משא"כ פסח וסוכות הם ז' ימים – כי פסח וסוכות קשורים עם הז' מדות ולכן הם יורדים למטה בשבעת ימים, משא"כ חגה"ש "הוא בחינת יחידה שלמעלה מהתחלקות ז' מדות", ולכן הוא יורד בזמן באופן של "יום אחד" שלמעלה מהתחלקות.

 


 

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: רפאל מאיר צבי בן ברכה בריינדל בתוך שאר חולי ישראל, לרפואת שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל, לרפואת רועי עובדיה בן שולמית רעות בתוך שאר חולי ישראל, לרפואת אשר ורפאל בני שמחה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לתהילה יהודית בת רינה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

לעילוי נשמת מרת אביבה בלה בת מרדכי ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.
לעילוי נשמת מרת טליה בת עזריאל לייב ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 16036671

אתר השבת