אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size
Home פרשת השבוע מאמרים וסיפורים לפרשת השבוע קניית פירות וירקות בשמיטה בכרטיס אשראי - דקדוק הלכה מול ביטול מצוה?

קניית פירות וירקות בשמיטה בכרטיס אשראי - דקדוק הלכה מול ביטול מצוה?

הרב שמואל ברוך גנוט

אלעד

 

קניית פירות וירקות בשמיטה בכרטיס אשראי - דקדוק הלכה מול ביטול מצוה?

 

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה'. שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ. וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַה' שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר (ויקרא פרק כה).

 

א] ב"מ קי, ב- קיא, א: "ת"ר מנין לשכיר יום שגובה כל הלילה, ת"ל "לא תלין פעלת שכיר אתך עד בקר" וכו', ת"ר האומר לחבירו צא שכור לי פועלים, שניהן אין עוברין משום "בל תלין", זה לפי שלא שכרן, וזה לפי שאין פעולתו אצלו וכו', לא צריכא דאמר להו שכרכם על בעל הבית. יהודה בר מרימר אמר ליה לשמעיה זיל אגיר לי פועלים ואימא להו שכרכם על בעל הבית, מרימר ומר זוטרא אגרי להדדי. אמר רבה בר רב הונא הני שוקאי דסורא לא עברי משום "בל תלין", מידע ידעי דעל יומא דשוקא סמיכי, אבל משום "בל תשהא" ודאי עובר. ופירש רש"י: "הני שוקאי דסורא - בעלי בתים של סורא, שאין מגיעין למעות עד יום השוק. לא עברי - על שכר פועלין. מידע ידעי דעל יומא דשוקא סמכי להגיע למעות, הלכך אפילו אית ליה מעות גביה, לא עבר, דאדעתא דהכי איתגר ליה, וכיון דמיומא קמא לא עברי", עכ"ל.

נמצא שישנה מצות עשה לשלם לפועל ולשכיר בו ביום ואם לא שילם לו עובר ב"בל תלין", ואמנם כששליחו של בעה"ב שוכר פועלים, לא שניהם, השליח והמשלח, עוברים על "בל תלין". וכן כשהנוהג הוא לשלם לפועלים ביום השוק, כבשוקא דסורא, אינו עובר על "בל תלין", אף אם לא שילם לפועל ביום השוק.

ב] והנה בימינו צורת התשלום המקובלת היא במזומן או בכרטיס אשראי, וגם במקומות שמוגדרים כפועלים, כמו חנויות לתיקון מכשירים, ניקוי יבש, רופאים וכיוצ"ב, משלמים בכרטיס אשראי, וגם אלו שאינם מקבלים צ'יקים דחויים, מקבלים כרטיסי אשראי. התשלום לבעל החנות מגיע מחברת האשראי פעמיים בחודש, והקונה משלם לחברת האשראי, ללא קשר לבעל החנות, אחת לחודש. ויש לדון האם תשלום בכרטיס אשראי נחשב שהקונה שילם בו ביום, כיון שסו"ס העביר את הכרטיס כנדרש וצורת תשלום זו מקובלת בשוק כתשלום, ובפרט דעי"כ המוכר סומך דעתו ע"ז, א"ד דכיון שבהעברת הכרטיס גרידא לא מקבל המוכר או הפועל את התשלום מחברת האשראי, אלא רק בהמשך החודש, אזי לא נחשב שהשוכר שילם לפועל בו ביום. [ועוד יל"ע, דלכאו' צורת התשלום בכרטיס אשראי פירושה שהקונה משלם לחברת האשראי וחברת האשראי משלמת למוכר או לפועל, ללא שום קשר לתשלום ששילם לה הקונה, והוא כדין ערב, שחברת האשראי ערבה למוכר לשלם לו ממון בגלל שסיפק סחורה או פעולה לקונה (ועי' בארוכה בספרי הקט ויאמר שמואל סימן סב). וא"כ ההסדר הוא שהשוכר כלל לא משלם לפועל, והתשלום מגיע מחברת האשראי ובכה"ג ל"ש 'ביומו תתן שכרו' מהשוכר, כיון שההסדר בינו לבין הפועל הוא שחברת האשראי תשלם לו. ואולם בזה יש לדון, שעצם דאגתו שישלמו לו דרך חברת האשראי, היא גופא תשלום, ואכ"מ].

ג] ולכאו' אם כנים הדברים שתשלום בכרטיס אשראי פירושו שהתשלום אינו מגיע בו ביום למוכר או לפועל, אלא רק ביום בו חברת האשראי משלמת לו, נמצא שזהו ממש שוקא דסורא, שצורת התשלום הנהוגה בימינו מאפשרת לשלם שכר פעולה רק כעבור זמן ולא בו ביום, וא"כ אדם שלא שילם בו ביום לפועל, שעובד גם תמורת תשלום בכרטיס אשראי, אינו עובר על "בל תלין".

ד] והנה בגמ' איתא שבמקום שוקא דסורא לא עוברים על "בל תלין", גם אם לא שילם לו לבסוף ביום השוק או ביום הפעולה, וכן בבעה"ב ששלח את שלוחו לשכורא. אך לא ברירא לן האם באופן שהשוכר שילם לו בו ביום, קיים הוא מצות עשה של "ביומו תתן שכרו". שאף שאם לא שילם, לא ביטל עשה ולא עבר על "בל תלין", מ"מ אם שילם ביומו, קיים מצוה קיומית. ובפוסקים לא נתבאר הדבר.

ה] ובגמ' הנ"ל איתא דיהודה בר מרימר אמר ליה לשמעיה זיל אגיר לי פועלים ואימא להו שכרכם על בעל הבית, מרימר ומר זוטרא אגרי להדדי, כדי להימנע מאיסור "בל תלין". ולכאו' האיך עשו זאת וביטלו עי"כ מ"ע דאורייתא של "ביומו תתן שכרו". וראיה שגם בכה"ג שלא עוברים על "בל תלין", מ"מ אם ישלמו בו ביום, יקיימו מצוה קיומית של "ביומו תתן שכרו". ואולם יש לדחות, שיתכן שהאמוראים העדיפו לבטל מצוה קיומית מחשש שמא יעברו בשגגה על "בל תלין".

ו] ואם נאמר שגם ביומא דשוקא ובבעה"ב ששלח שליח לשכור פועל, מקיימים מצוה קיומית של "ביומו תתן שכרו", אזי גם אם ניתן לשלם בכרטיס אשראי, עדיין ישנה מצוה קיומית זו, ומתקיימת אם משלמים לפועל במזומן בו ביום.

ז] והנה מנהגן של יראים ושלמים להקפיד שלא לקבל כסף מירקן או חנווני שרוב הכסף שברשותו קדוש בקדושת שביעית, משום שניתן לשלם בכסף זה רק לקניית מאכל או משקה וקשה להיזהר בכך, עי' שו"ת מנחת שלמה סי' מה ובמכתב מרן הגרשז"א בקובץ הלכתי מפרי הארץ ובספרי הלכות השמיטה ששו"ט בזה, ולכן רבים נוהגים לשלם לירקן בשנת השמיטה בכרטיס אשראי, או שמשלמים בצ'יק דחוי לסוף החודש, וכך אינם צריכים לקבל עודף מכסף הקדוש בקדושת שביעית.

ח] והנה אסור לסחור בפירות שביעית ולכן אסור למכור ולקנות פירות שביעית כדרך הסוחרים, בחנויות הירקות הרגילות ואסור למוכר לקנות סחורה בזול ולמוכרה ביוקר. ולמרות שמותר למכור כמות מועטת לכל אדם, אסור למוכרם במידה, משקל ומנין, וגם אסור להכין חבילות של ירקות שיש בהם משקל ומידה ברורים. מסיבה זו הקונה ממנה מראש את בעלי החנות להיות שליחיו לקנות עבורו תוצרת ועל ידי כך המוכר קונה בעבור כל אחד ואחד כמות מועטת של פירות וירקות ונמצא שהמוכר אינו סוחר בפירות שביעית, אלא שליח הקונים לקנות בעבורם כמות מועטת המספיקה לבני ביתם. המוכר אינו מרויח על הפירות והירקות כבכל שנה, אלא רק משתכר בדמי הטירחה של קטיפת הסחורה, ההובלה והאריזה, וכשהמוכר הוא לא מוכר ירקות רגיל, אלא שלוחנו להעביר לנו את התוצרת ולהשתכר בעבורה רק עבור טירחתו וטירחת כל הפועלים שעבדו כדי להביא לנו את התוצרת, ביכולתו למכור את הסחורה בחנותו, גם במידה ובמשקל, וכמבואר בפוסקים.

ט] ולפי"ז חומרא זו, של תשלום לירקן בכרטיס אשראי, מביאה לחסרון, כיון שאם כנים דברינו שבתשלום בכרטיס אשראי (או בצ'יק דחוי) לא מקיימים "ביומו תתן שכרו", ובתשלום בכסף מזומן מקיימים מצוה קיומית זו, א"כ עדיף לשלם במזומן ולקיים "ביומו תתן שכרו" (ואפשר וזאת משום שכנ"ל, בשנת השמיטה הירקנים אינם מוכרי תוצרת, אלא פועלים של כל אלו שמינו אותם לכך, ולפועל צריך לשלם בו ביום. וגם אם נותני ההשגחה הם השלוחים שלנו למנות את הירקן לפועל שלנו, הוי כבעה"ב ששלח שלוחו לשכור לו פועל, שכנ"ל יתכן שעדיין יש בזה מצוה קיומית של "ביומו תתן שכרו". ולכן מן הראוי שלא לשלם בכרטיס אשראי לירקן, שבשמיטה דינו כפועל, אלא לשלם בכסף מדויק או לשלם מראש בתחילת החודש על כל קניית החודש וכל כיוצ"ב[1]. 



[1] הרה"ג רבי ידידיה שוורץ שליט"א הערני דמאחר שהירקן הוא שליח להביא עבורנו את הכמות המתאימה עבורנו, א"כ אין שום מקום להחמיר שלא לקבל ממנו כספים, בגלל הקדושת שבהם, הלא אינו עוסק כלל כחקלאי או כירקן אלא כפועל, שאינו סוחר בפירות עצמם, אלא באריזה ומשלוח עבורנו, א"כ מדוע שבכספים שלו יש קדושת שביעית, ע"כ הערתו.

והשבתי לו כך: אמנם נכון שלגבי הקונים שעשו מינוי שליחות מהירקן, אין בכספים שבאמתחתו קדושת שביעית, כיון שלא קיבל אותם על הפירות גופא אלא על דמי הטירחה (והגם שגם בפועל משלמים הקונים על הפירות עצמן, ולא רק על דמי הטירחא, כי הרי מלבד הטירחא- שילם הירקן לבעלי השדות הנוכרים על פירותיהם. ואמנם מכיון שהירקן שילם לנכרים כבר מקודם מכיסו, אזי תשלום הקונים על עצם הפירות, הוא רק כפרעון חוב). אך המציאות היא שבכל עיר ועיר, ובפרט מחוץ לבני ברק, אתרא דהחזו"א ז"ל, רוב (או חלק) הקונים כלל אינם עושים מינוי שליחות וכלל אינם ממנים את המוכר לשליח, משום שהם נוהגים כדעת הב"י וסיעתו שלפירות נכרים אין קדושת שביעית, והרי אנו, שעשינו מינוי שליחות משום שאנו נוהגים כדעת המבי"ט וסיעתו והכרעת החזו"א, ומבחינתנו הפירות בחנות, שניקנו ע"י הנוהגים כמרן הב"י והמוכר אינו פועל שלהם, אלא סוחר רגיל בפירות, ונמצא שיש באמתחתו דמי שביעית והעודף שנותן כולל דמי שביעית.

והרה"ג רבי אליהו שפירא שליט"א הערני שמטין בשמיה דהגרצ"פ פראנק זצ"ל שגם בצ'יק דחוי מקיימים מ"ע דביומו תתן שכרו, ולפי"ז לכאו' כ"ש בכרטיס אשראי.     


 

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: טובה בת חנה מסעודה בתוך שאר חולי ישראל, לרפואת רננה בת רות בתוך שאר חולי ישראל, לרפואת רפאל מאיר צבי בן ברכה בריינדל בתוך שאר חולי ישראל, ולרפואת שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל, ולרפואת הילל רפאל בן יעל בתוך שאר חולי ישראל ולרפואה שלמה לרועי עובדיה בן שולמית רעות בתוך שאר חולי ישראל, לרפואת אשר ורפאל בני שמחה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לתהילה יהודית בת רינה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

לעילוי נשמת מרת אביבה בלה בת מרדכי ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.
לעילוי נשמת מרת טליה בת עזריאל לייב ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 15343586

אתר השבת


מאמרים אחרונים