אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size

דבר החסידות – פרשת אחרי

ב"ה

מוקדש לע"נ סבתי היקרה מרת מרים ב"ר משה המבורגר (לבית ריבלין) ע"ה. נלב"ע ביום ועש"ק ה' אייר ה'תשע"ו, ומ"כ במרומי הר-הזיתים, מול מקום המקדש שיבנה במהרה בימינו. ת.נ.צ.ב.ה

 

דבר החסידות – פרשת אחרי

 

בין מצוות לגזירות

 

פעם נסע הרבי מהר"ש [=רבי שמואל, הרביעי בשושלת חב"ד] לפריז והתאכסן במלון אלכסנדר, בו ביקרו מלכים ובני מלכים וכיו"ב, וביקש לשכור חדר במחלקה הכי יקרה, בקומה שבה נמצאים גם חדרי המשחק.

לאחר כמה שעות פנה הרבי לחדר שבו משחקים בקוביא, התיישב ליד אברך אחד ששיחק בקלפים ומזמן לזמן שתה יין מכוסו. הניח הרבי ידו על כתף האברך ויאמר לו "אברך, יין נסך אסור לשתות". אח"כ אמר לו "יין נסך מטמטם המוח והלב. היה יהודי!" וסיים "לילה טוב" וילך לחדרו, תוך התרגשות גדולה.

לאחר כמה שעות בא האברך ובירר היכן נמצא האיש שדיבר אתו, הפנו אותו לחדר הרבי ושהה שם משך זמן רב, ולמחרת נסע הרבי משם.

הרבי אמר לאחר מכן, שזה כמה דורות שלא היתה נשמה טהורה כזו, אלא שהיתה בעמקי הקליפות.

אברך הנ"ל חזר בתשובה שלמה והינו ראש משפחת ק. בצרפת, משפחת יראים וחרדים.

(ספר השיחות ה'תש"ה עמ' 30-31. ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש עמ' 42)

 

~~~

בפרשתנו, כהקדמה לפרשת העריות, נאמר (אחרי יח, ב): "דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם אני ה' אלקיכם".

מפרש רש"י: "אני ה' אלקיכם – אני הוא שאמרתי בסיני אנכי ה' אלקיך וקיבלתם עליכם מלכותי, מעתה קבלו גזירותי. רבי אומר: גלוי וידוע לפניו שסופן לנתק בעריות בימי עזרא, לפיכך בא עליהם בגזירה: אני ה', דעו מי גוזר עליכם, דיין להפרע ונאמן לשלם שכר".

וצריך להבין:

א)    מהי החלוקה הזו בין "קבלת המלכות" ל"קבלת הגזירות"? לכאורה כשמקבלים את מלכותו של הקב"ה ממילא מתחייבים לקיים את כל מצוותיו. וכפי שרש"י כתב בפסוק "אנכי ה' אלוקיך" עצמו (שנקרא כאן "קבלת המלכות"): "כדאי היא ההוצאה שתהיו משועבדים לי"!

ב)    אם בכל זאת זקוקים ל"קבלת הגזירות" בנוסף לקבלת המלכות – מדוע זה נעשה דווקא כאן, בפרשת עריות, ולא בתחילת מסירת המצוות לעם ישראל, שכולן הן גזירות המלך?

מבאר הרבי:

אמנם קבלת מלכותו של הקב"ה במעמד הר סיני ודאי כוללת קבלת עול מצוות, אבל אפשר לומר, שמה שקיבלו על עצמם הוא רק דברים שהדעת סובלתן, היינו שאמנם קיבלו ע"ע הן את המצוות המובנות בשכל והן את שאינן מובנות, אבל לא מצוות המנוגדות לשכל הבריא, והם הנקראים "גזירות"*.

והטעם שאיסורי ה'עריות' (קרובי משפחה מדרגה ראשונה) – הם בגדר של "גזירה":

אנו מוצאים בסיפורי התורה, שנישואין לבת-משפחה דווקא נחשבת למעלה גדולה; מתחיל מאדם-הראשון שבניו נשאו את אחיותיהן (רש"י קדושים כ, יז), אח"כ יעקב אבינו שנשא אחיות, והיתה "מטתו שלמה"; יצאו מהן שנים עשר שבטי י-ה, ולבסוף עמרם נשא את יוכבד דודתו וממנה נולדו אהרן, משה ומרים.

וגם הסברא נותנת שהשידוך הכי טוב לאדם הוא דווקא ממשפחתו (כציווי אברהם לאליעזר "ממשפחתי ומבית אבי"), ולפי זה, ככל שהיא קרובה יותר אליו – השידוך הגון ומתאים יותר [ועוד ועיקר: מכיון שתכלית הנישואין הוא "והיו לבשר אחד" (בילדיהם) – הרי זה יותר בשלמות ככל שהאשה היא יותר שאר בשרו של האיש]!

וכאן באה התורה ואומרת: נהפוך הוא – "איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו"! שזה כבר מנוגד לכל הגיון ושכל.

– לכן מקדים הקב"ה ואומר: אני ה' אלקיכם; בהר סיני קיבלתם מלכותי, אבל עכשיו מגיעות מצוות מסוג חדש – מעתה קיימו גזירותי.

*

ורש"י מסיים "דעו מי גוזר עליכם, דיין להיפרע, ונאמן לשלם שכר". שיש לומר ששלשה דברים אלה מרומזים בשלשת התיבות "אני ה' אלקיכם":

אני – "דעו מי גוזר עליכם".

ה' – "נאמן לשלם שכר" (שהרי שם הוי' מתייחס למידת הרחמים – רש"י ריש פ' בראשית).

אלקיכם – "דיין להיפרע" (שהרי שם אלקים מורה על מידת הדין).

והטעם לשלש הקדמות אלה לפרשת עריות דווקא: כי אלו הם שלשה דרכים ועצות שנותנים לאדם כח להתגבר על תאוות העריות, ש"נפשו של אדם מתאווה להם" (רש"י ראה יב, כה):

א)    "דעו מי גוזר עליכם" – יש לדעת שזו גזירתו של הקב"ה ולכן לא יתכן שתצמח לאדם טובה מעברה על רצונו ית' וגם אם יהיה לו הנאה רגעית מכך – הרי "אחריתה מרה כלענה".

ב)    "דיין להיפרע" – גם אם יאמר האדם שהוא מעדיף הנאה רגעית ולא איכפת לו מה יהא בסופה, הרי כאשר יתבונן שיש "דיין להיפרע" יבין שמהנאה זו ישאר בסופו של דבר רק צער.

ג)     "נאמן לשלם שכר" – יש לדעת, שהסיבה שהקב"ה העמיד אותו בנסיון זה הוא בכדי שהוא יתגבר עליו ויעמוד בנסיון ובכך ירוויח ביושר את שכרו. וככל שהנסיון גדול יותר – כך השכר גדול יותר.

 

שבת שלום!

 

מבוסס על: לקוטי שיחות חלק יב, אחרי (עמ' 83 ואילך. השיחה בלה"ק במקור). העיבוד בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" ויקרא (הוצ' היכל מנחם תשע"ג) עמ' רנה-ט.

 

______________

*)  כי אמנם כבר בפ' בשלח (טו, כו) נאמר "ושמרת כל חוקיו" ורש"י מפרש שמדובר במצוות "בלא שום טעם", אולם הכוונה למצוות שאינן מובנות בשכל אבל לא לאלה המנוגדותלשכל ("גזירות"), כבפנים.

 

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: טובה בת חנה מסעודה בתוך שאר חולי ישראל, לרפואת רננה בת רות בתוך שאר חולי ישראל, לרפואת רפאל מאיר צבי בן ברכה בריינדל בתוך שאר חולי ישראל, ולרפואת שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל, ולרפואת הילל רפאל בן יעל בתוך שאר חולי ישראל ולרפואה שלמה לרועי עובדיה בן שולמית רעות בתוך שאר חולי ישראל, לרפואת אשר ורפאל בני שמחה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לתהילה יהודית בת רינה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

לעילוי נשמת מרת אביבה בלה בת מרדכי ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.
לעילוי נשמת מרת טליה בת עזריאל לייב ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 15343583

אתר השבת


מאמרים אחרונים