movstube.net

אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size
Home חגים הליכות והלכות לחגי ישראל וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה - אמירת הפיוטים והזמירות בליל הסדר

וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה - אמירת הפיוטים והזמירות בליל הסדר

וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה

 

אמירת הפיוטים והזמירות בליל הסדר

 

הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א

 

 

חגגנו את ליל הסדר על כל דקדוקיו והידוריו וסיפרנו ביציאת מצרים ובמופתי השי"ת. קיימנו את מצוות הלילה וקראנו את כל ההגדה. כעת, כשהגענו ל"נרצה" ורצה ה' את סדר עבודתנו, הגיע הזמן להתנדב מעצמנו, לחרוג ממסגרות החיובים ולפתוח את הלב, כ"מי שאינו מצווה ועושה".

 

נכון שמסרנו את לבבנו גם בשירת ההלל וב"נשמת", בפרקי ההגדה ובשירה הגדולה שפרצה מפינו בכל מהלך הסדר. אך כעת אנו מתיישבים ושרים את הפיוטים שאנו לא חייבים לאומרם. אנו לא חייבים, אך אנו רוצים, כי באהבת עולם אוהבים אנו את יוצרנו ברוך הוא, ושירת הלב פורצת החוצה, מבקשת, מודה, מתחננת, משתפכת לאלוקיה ברוך הוא.

 

"חסל סידור פסח": פיוט קדוש זה הוא סיום הקרובץ לשבת הגדול שחיבר רבי יום-טוב עלם ז"ל, והוא נאמר לאחר אמירת ולימוד הלכות פסח בקצרה, באומרנו שכפי שזכינו לסדר את הלכות הפסח, כך נזכה בעזרת ה' לחוג את חג הפסח ולהקריב את קרבן הפסח כהלכתו.

בהגדת "חודש האביב" מסביר שלמרות שלדאבוננו הרב לא זכינו עדיין להקריב את קרבן הפסח במועדו, אך אנו אומרים בסוף ליל הסדר "חסל סידור פסח כהלכתו", שכן על ידי ההשתוקקות והצפייה להקריב את קרבן הפסח כהלכתו, מעלה לנו הקב"ה כאילו הקרבנו את קרבן הפסח, כפי שאמרו חז"ל ש"חישב אדם לעשות מצווה ונאנס ולא עשאה- מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה".

 

מדוע אומרים "חסל", שהוא בלשון ארמית? נאמר על כך דבר נפלא בהגדת המהרי"ל, שאנו אומרים בלשון ארמית, "חסל", כדי שהאורחים הבבליים דוברי הארמית המסבים על שולחן הסדר, יידעו שהסדר הסתיים והם רשאים לשוב לביתם.  רבי ידידה טייאה וויל זצ"ל (בנו של ה"קרבן נתנאל") מסביר שסיבת האמירה בלשון ארמי היא משום ש"חסל" הם ראשי תיבות של "חזק סלה לעד", ואילו הרד"ק מסביר ש"חסל" היא מילה בלשון הקודש, כנאמר "יחסלנו הארבה", שפירושו שנכרת ונגמר הדבר.

 

"לשנה הבאה בירושלים": פעמיים בשנה אנו אומרים "לשנה הבאה בירושלים". בפעם הראשונה אנו אומרים זאת בחרדת קודש, לאחר יממה שלמה של צום, תפילות ותחנונים, במוצאי יום הכיפורים. וגם כעת, בסיום עבודת הקודש של ליל הסדר, אנו מבקשים ש"לשנה הבאה בירושלים". ב"אוצר כל מנהגי ישורון" מסביר בשם "ישמח משה" שאומרים זאת במוצאי יום כיפור ובליל פסח מפני שנחלקו רבי אליעזר ורבי יהושע האם בתשרי או בניסן עתידים ישראל להיגאל, ואנו, המצפים לגאולה, יוצאים ידי שניהם באמירת "לשנה הבאה בירושלים" גם בתשרי וגם בניסן.

 

ב"סדר הערוך" מביא בשם "סדר ליל פסח" שבגמר סדר הלילה המקודש מכל השנה, בסוף תפילת נעילה של יום הכיפורים, ישראל קוראים בקול גדול "לשנה הבאה בירושלים", לקיים את השבועה שנשבעו: "אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי", שאין שמחה גדולה לישראל מאותם שני הזמנים. בלילה זה ישראל שמחים בשמחת גאולתם משיעבוד מצרים ומטומאתם ובמוצאי יום כיפור אנו שמחים על גאולתנו משעבוד העוונות ובטהרתנו מפשעינו. והיה כי יגבה לב ישראל בגאולתם ובפדות נפשם, אותה שעה מפנים את כל ליבם לגדול שבכל מאווייהם, לירושלים עיר הקודש. ואם לא זכו בשנה זו, מייחלים שיזכו לשנה הבאה לעשות את סדר הפסח בירושלים, וגם כשעומדים ביום כיפור, מצפים שיזכו לעשות את סדר העבודה בירושלים.

 

ה"שבלי הלקט" כתב ש"אע"פ שאנו עתה בגלות ובעבדות ואין אנו יכולים לעשות פסח כראוי, כבר הבטיחנו המקום להוציאנו מעבדות לחירות מן הגלות הזה ולהושיבנו בארץ ישראל כבראשונה ויהי רצון מלפניך לקיים לנו הבטחתו בשנה הזאת שנעשה פסח של שנה הבאה בירושלים". הגרי"ש כהנמן זצוק"ל הסביר שלאחר שאמרנו "שפוך חמתך" והזכרנו את תוקף הצרות שישראל נתונים למשיסה, אנו מזכירים בביטחון מוחלט שלמרות הכל, בכל זאת "לשנה הבאה בירושלים".

                                                                                            

"ויהי בחצי הלילה": רבי יניי, רבו של רבי אליעזר הקליר, חיבר את הקרובץ הנאמר ביום הראשון של פסח "אוני פטרי רחמתיים" וחלקו החמישי של הפיוט הזה הוא "וכן ויהי בחצי הלילה" והוא מבוסס על המדרשים השונים, לפיהם כל הניסים שנעשו לישראל נעשו בליל הסדר. בהגדת "ליל שימורים" ביאר שכל הניסים שנעשו לישראל נעשו בחצי הלילה, לפי שחצות הלילה הוא שעת רחמים ורצון וזמן מסוגל לישועה. הגרצ"ה קאלישר זצ"ל מסביר ש"חצי הלילה" הוא רמז לכך שהקב"ה עושה רווח בין גלות לגלות, שאילולי כך היו ישראל מאבדים ח"ו את אמונתם, ולכן מזכירים "בחצי הלילה" כי עד שלא עברה חצי הצרה, כבר באה לה הישועה.

 

"ואמרתם זבח פסח": ב"אוצר מפרשי ההגדה" למדנו כי פיוט זה הוא החלק השישי מהקרובץ ליום שני של פסח, המיוחס לרבנו אליעזר הקליר, ולכן נהגו לאומרו בחו"ל בליל שני של פסח ולא בלילה הראשון (כפי שאנו, בארץ הקודש, נוהגים). הפיוט מיוסד על שם הפסוק "ואמרתם זבח פסח הוא לה'", עליו דרשו במכילתא שישנה חובה להודות ולשבח להקב"ה על ניסיו. רבי ידידיה טייאה וויל זצ"ל בהגדת "מרבה לספר" ורבי אברהם אביש בהגדת "מחזה אברהם" מסבירים שהפייטן השתמש במילה "ואמרתם", כדי לומר לו שהאמירה היא "זבח פסח", האמירה היא במקום הקרבת זבח הפסח.

 

"כי לו נאה": הפיוט הובא לראשונה ב"עץ החיים" לרבי יעקב ב"ר יהודה מלונדון, שחובר בתחילת האלף השישי, והוא נזכר גם בתשב"ץ קטן ובמנהגי מהר"ם מרוטנבורג. האברבנאל ורבי יעקב עמדין מסבירים שפיוט זה אינו מדבר בסיפור היציאה ממצרים, אלא כל כולו רצוף באהבה, גדוש בשירות ותשבחות להקב"ה שהוציאנו ממצרים, וכיון שבלילה זה ראו כולם כי לה' המלוכה ומושל בגויים, לכן ליל הסדר הוא זמן ראוי וטוב לשבח ולהזכיר בו את גדלות הקב"ה.

 

בפירוש "זכרון נפלאות", שחיבר רבי אלעזר הכהן חתנו של ה"נתיבות המשפט", וצורף להגדת "מעשה ניסים" של ה"נתיבות", מסביר שפיוט זה כולל בתוכו את כל השבחים והתארים שהזכירו חז"ל, שנראו לישראל ביציאת מצרים וקריעת ים סוף, או שבחים ותארים של הקב"ה שייראו לנו בקרוב, בגאולה העתידה. ה"נתיבות" מסביר שקטע אחד בפיוט רומז ליציאת מצרים וקריעת ים סוף, הקטע הבא רומז למתן תורה, ושוב הקטע הבא שב ליציאת מצרים וקריעת ים סוף, וחוזר חלילה מתחילתו ועד סופו.

ומדוע כופלים בשיר זה "לך ולך, לך כי לך, לך אף לך, לך ה' הממלכה"?

במספר פירושי הגדות נכתב כי נכתבו כאן שבע פעמים "לך", לרמוז לשבע הפעמים בהם מוזכרים שבחי ה' בפסוקים בלשון "לך" (כמו "לך ה' הגדולה והתפארת", "לך זרוע עם גבורה"). האברבנאל כתב ששבעת ה"לך" רומז לשבעת הרקיעים, מהם ירד הקב"ה לגאול את ישראל, לשבעת כוכבי הלכת או לשבעת ימי השבוע.

ועוד כתב האברבנאל שהפייטן מדגיש שוב ושוב "לך", כדי לספר לנו שהקב"ה לא הניח לשלוחיו לעשות נקמה במצרים, אלא הוא לבדו עשה במצרים שפטים והוציאנו בעצמו ממצרים.

 

"אדיר הוא יבנה ביתו בקרוב": בהגדות אשכנז הקדומות, פיוט "אדיר הוא" בא כהמשך לפיוט "אדיר במלוכה" (וכך כותב גם רבי יעקב מליסא בהגדת "מעשה ניסים"), כאשר "אדיר במלוכה" מרמז על גאולת מצרים, קריעת ים סוף ומתן תורה, והמשכו שבפיוט "אדיר הוא" מרמז על הגאולה העתידה ובניין בית המקדש.

ומדוע כופלים "אל בנה, אל בנה"? מסביר זאת רבנו ה"נתיבות" (שם) שהפייטן כופל "ק-ל בנה" שוב ושוב, כדי להדגיש את הדבר ולקיימו, וכפי שמצינו ששבים על אותה המילה שוב ושוב בקצירת העומר, בתרומת הלשכה ובחליצה, והכפילות נועדה לחזק את אמונת ישראל ובניין בית המקדש.

 

"אחד מי יודע": פיוט זה, הנחשב אצלנו כאחד מסממני ההיכר של ליל הסדר, לא יועד דווקא לליל הסדר והיו קהילות ששרו אותו בקביעות בסעודות השבת של שבת "שבע ברכות". בהגדת "מרבה לספר" כותב שפיוט זה נמצא גנוז וכתוב על קלף בבית מדרשו של רבנו הרוקח ז"ל בעיר גרמייזא, והוא נקבע לדורות כשיר וזמר לליל הסדר. ב"סדר הערוך" ביאר שפיוט נפלא זה נועד לעורר את היושבים בגלות ושואלים לעצמם מהי התועלת להרבות בסיפור נפלאות ה' במצרים, כשגם כעת אנו מצויים תחת עול האומות, ועל כך משיבים להם דרך פיוט זה, שלמרות שאנו משועבדים לפרעה של אותו הדור, אך זכינו להיות עבדי ה' יתברך, לקבל את מלכות ה' אלוקינו ה' אחד, לזכות בשני לוחות הברית, חמשה חומשי תורה וששה סדרי משנה, שבת ומילה וכן הלאה, הכל בזכות שלשה אבות וארבע אמהות.

 

ישנם המסבירים שבפיוט זה אנו רומזים לזכויות שגרמו להוצאתם של בני ישראל ממצרים, על שם העבר- שלשה אבות וארבע אמהות, ועל שם המצוות שיקיימו ישראל בעתיד. בהגדת "צוף אמרים" הסביר ורמז שכל אחד מחלקי ה"אחד מי יודע" הוא כנגד המכות שהכה הקב"ה את מצרים. ה"נתיבות" בהגדת "מעשה ניסים" כותב שהוא שיר הודאה על כל הטוב שה' גמלנו והבדילנו מן התועים ונטע בקרבנו חוקים ומשפטים טובים וישרים. ה"ערוך לנר" מסביר שפיוטי "אחד מי יודע" ו"חד גדיא" משולבים זה עם זה, ושניהם עוסקים במעלות הנשמה אל מול מגרעות הגוף. הגרי"א חבר זצוק"ל מסביר שכל קטע ב"אחד מי יודע" רומז לאחד ממועדי ישראל. ובעל "ערוך השולחן" בהגדת "ליל שימורים" מאריך וכותב ששיר זה נוסד לחזק את מעלת האמונה שבכל מה שעשה הקב"ה לפרעה ולמצרים, נועד לטובתם של ישראל, ולכן שואלים: "אחד מי יודע?", מי יכול לברר שאין מציאות בעולם מלבד הקב"ה, ועונים "אחד אני יודע", שעל ידי יציאת מצרים הוברר לי שאחד אלקינו בשמים ובארץ. ושוב שואלים: "שנים מי יודע?", מי יוכל לברר ולבאר את הספרה "שנים" ולברר מתוכה אמונה בהקב"ה, ומשיבים: "שני לוחות הברית", שמתוככי שני לוחות הברית תוברר האמונה בה', שהרי "הלוחות מעשה אלוקים והמכתב מכתב אלוקים הוא", וכן הלאה. מסיבה זו אנו שבים וחוזרים בכל פעם ושרים: "אחד אלוקינו", כדי להדגיש שזהו יסוד השיר, לברר ולהראות כיצד בכל מספר ניתן להוכיח את מציאות ה' יתברך בעולם.

 

--- ושנזכה להתענג על ה'!!

 


 

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: שירה יעל בת ליאורה שרה והרך הנולד בן שירה יעל, תמר בת אורית לאה, אשר ורפאל בני שמחה, שרה צפורה בת רינה, רפאל מאיר צבי בן ברכה בריינדל, רועי עובדיה בן שולמית רעות, בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

לעילוי נשמת יריב, שושי, יעקב, עטרת, איילה, מוריה, ידיד ואביגיל עטר ת.נ.צ.ב.ה.
לעילוי נשמת מרת טליה בת עזריאל לייב ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 16874860

אתר השבת