והנה - קצר חשמלי.
מהר מהר ניסו לקרוא למישהו לסדר את החשמל - החשמל חזר רגע - ושוב, כבה האור. יש בעיה חשמלית רצינית. אין חשמל לכל השבת.
מה יהיה? מה נאכל? איך נסתדר בחושך? בקור?
עמדתי ליד הנרות שלי, וחשבתי לעצמי: זהו נסיון. האם אנו זקוקים לאור וחום חיצוניים כדי לענג את השבת? הנה, ה' השאיר אותנו בלי אור, בלי חום - והשבת בכל זאת יכולה להיות שבת קדושה, שמחה ומושלמת!
הדלקתי את הנרות, כשההחלטה שלי נחושה: לשמוח עם השבת, גם בתנאים האלו, ודווקא מתוך התנאים האלו!
וכך היה.
ישבנו לסעוד את הסעודה הראשונה, עם כל הישיבה, באור העמום שהיה באולם, אור הנרות שהודלקו מבעוד יום. היה די חשוך - אבל הלב היה מואר והשירה פרצה בשמחה והשמחה הפנימית האירה את כולנו.
בלילה היה קר. לבשנו מעילים בנוסף לשמיכות, ובכל זאת, בלב - היה חם.
בבוקר האוכל היה קר - אבל השירה היתה חמה, שמחה וקולחת, ודברי התורה שנאמרו הכניסו את כולנו לאוירה של שבת קודש, וכך הרגשנו כולנו רק חום. רק אור. רק שמחה. שמחה של שבת אמיתית.
כך עברה לה השבת,
< הקודם | הבא > |
---|