movstube.net

אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size
Home פרשת השבוע וורט לשבת - הרב אברהם חיים זילבר שליט"א דבר החסידות – פרשת תצוה – ז' אדר

דבר החסידות – פרשת תצוה – ז' אדר

ב"ה

דבר החסידות – פרשת תצוה – ז' אדר

 

עצם שלמעלה מגילוי

 

פעם ישבו יחד חסידים מחצרות שונות, וכל אחד בתורו התהדר במופתים שמחולל הרבי שלו.

ביניהם ישב חסיד חב"ד, בעל עסק, וגם הוא סיפר על המופת הגדול של הרבי שלו:

-         "אני אף פעם לא עושה עסקה רצינית לפני שאני מקבל את ברכתו של הרבי. פעם שאלתי את הרבי על עיסקה גדולה שהייתה כרוכה בהשקעת כסף רב והרבי נתן לי ברכה. למעשה, בסוף הפסדתי בעסקה הזו את כל הכסף שלי..."

-         "איפה כאן המופת?" שאלו החברים בפליאה.

-         "המופת הוא שנשארתי חסיד ומקושר לרבי, בדיוק כמו קודם!" השיב החסיד.

 

(ע"פ 'לחיים ולברכה', הרב יוסף יצחק חיטריק, עמ' 37)

 

~~~

פרשת תצוה היא היחידה בתורה, מאז שמשה רבינו נולד, שלא מוזכר בה שמו של משה [לבד מכמה פרשיות בחומש דברים, שהם דברי משה בעצמו]. נאמר* על כך הטעם: כיון שמשה אמר (תשא לב, לב) "ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת" ו"קללת חכם אפילו על תנאי באה" (מכות יא, א) – התקיימה קללה זו בפרשתנו.

ויש להקשות: הרי אדרבה, בפרשה זו מוזכר משה רבינו בכל צעד ושעל; החל מפתיחת הפרשה "ואתה תצוה" שנאמרהלמשה, ואח"כ בכל המשך הפרשה "ועשית בגדי קדש . . ונתת . . ולקחת" וכו' וכו', ואיך התקיים ה"מחני נא" רק בכך ששמולא הוזכר?

יתרה מזו: הלשון "ואתה תצוה" הוא (כפירוש הכלי יקר) "ממהות עצמותך", ומובן שמהות ועצמות האדם הוא הרבה יותר נעלה ועמוק משמו, שהרי מטרתו של שם הוא עבור הזולת שיוכלו לקראו בשמו, ונמצא שבפרשה מוזכר מרע"ה בכבודו ובעצמו!

הדבר יובן בהקדם שאלה נוספת:

כיצד זה ביקש משה "מחני נא מספרך אשר כתבת" ופירש רש"י "מכל התורה כולה", הרי משה רבינו נתן את נפשו על התורה, עד שהיא נקראת על שמו (מלאכי ג, כב) "תורת משה" (ראה מכילתא בשלח טו, א), ומדוע היה צריך להעמיד בסכנה את עצם מציאותו, הקשורה עם התורה, רק בגלל חלק מבנ"י שחטאו בעגל – החטא הכי חמור של "לא יהיה לך גו'"?

אלא, למשה רבינו היו שני תפקידים (עניינים) מרכזיים:

א)    שהוא היה מקבל התורה – "משה קיבל תורה מסיני" – תורת משה.

ב)    שהוא היה רועה ישראל – רועה נאמן, עד שנאמר ש"משה הוא ישראל וישראל הם משה" (רש"י חוקת כא, כא).

כאשר הגיע מצב ששני הדברים עמדו בסתירה זה לזה, דהיינו: מצד אחד בני ישראל התנתקו מהתורה לגמרי וראויים לעונש כלייה ר"ל, ולאידך גיסא אם יענשו הרי יתנתקו ממשה רבינו – הרי ההתאחדות של משה עם בני ישראל (ועובדת היותו "רועה נאמן" היא לכל יהודי בכל מצב שהרי "אע"פ שחטא ישראל הוא") היא עמוקה יותר מההתאחדות שלו עם התורה.

[כשם שמצינו בנוגע להקב"ה: שלמרות שהקב"ה הכתיב את עצמו כביכול בתורה; "אנא נפשי כתבית יהבית" (שבת קה, א), עד ש"אורייתא וקוב"ה כולא חד" – הרי ההתאחדות של "ישראל וקוב"ה" היא עוד יותר עמוקה ונעלית, כמאמר רז"ל (ב"ר פ"א, ד) "אבל איני יודע איזה מהם קודם" והמסקנה – ש"ישראל קדמו" לתורה]

ועל פי זה תובן בקשתו של משה "מחני נא":

השייכות של משה לתורה קשורה לשמו – שהתורה "נקראת על שמו", ולכן קשר זה מתבטא בהזכרת שמו בתורה. אבל כאשר עם ישראל בסכנה – זה נוגע לעצמותו ועומק נשמתו של משה רבינו, ולכן מתבטא הדבר בכך שלא נזכר שמו, כי אם "ואתה" – "ממהות עצמותך", שהקשר שלו איתם הוא הרבה למעלה משם.

 

שבת שלום!

 

מבוסס על: לקוטי שיחות חלק כא, תצוה שיחה א (עמ' 173 ואילך. ובמתורגם ללה"ק עמ' 193 ואילך). ההערות למטה ע"פ תו"מ התוועדויות ה'תשנ"ב ח"ב עמ' 299 ואילך – ע"ש ותמצא טוב. העיבוד בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" שמות (הוצ' היכל מנחם תשע"ג) עמ' תצה-ח.

 

______________

*)  פי' הרא"ש ובעל הטורים ריש פרשתנו, וכ"ה ברבותינו בעלי התוספות ובחיי תשא שם, זוהר חדש שה"ש בתחלתו (ס, ג( וראה זח"ג רמו, א.

 

**) עפ"ז יש לבאר ג"כ מש"כ במאור עיניים פרשתנו שמכיון שבשבעה באדר מת משה לכן נרמז זמן הסתלקותו בכך שלא נזכר שמו בפרשה שקוראים בסמיכות לז' אדר. דלכאורה, הרי בשבעה באדר גם נולד משה, ו"כדאי (הוא יום*) הלידה שתכפר על המיתה" (מגילה יג, ב) ולמה נקבע בתורה הרמז על מיתתו בלבד?

אלא: בזמן הלידה של צדיק, מעלתו וגדלותו אינם בגילוי עדיין, ורק בזמן הסתלקותו 'עולה למעלה' כל תורתו ועבודתו אשר עבד כל ימי חייו, ואז מתגלה אצל תלמידיו "רוח רבם העצמית" (כמבואר בארוכה בתניא אגה"ק סכ"ז), ונמצא שלידתו של הצדיק באה לידי תכליתה ושלמותה דווקא ביום הסתלקותו.

ומכאן עולה, שבפרשת תצוה אכן נרמזת גם לידתו של משה – בתיבת "ואתה תצוה" שמורה על עצמותו ומהותו של משה (כנ"ל), כי גילוי רוחו העצמית בזמן הסתלקותו הוא הוא שלמות ופנימיות מעלת הלידה. ודו"ק.

______________

*) כ"ה גירסת רש"י שבעין יעקב שם.

 

 

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: רפאל מאיר צבי בן ברכה בריינדל בתוך שאר חולי ישראל, לרפואת שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל, לרפואת רועי עובדיה בן שולמית רעות בתוך שאר חולי ישראל, לרפואת אשר ורפאל בני שמחה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לתהילה יהודית בת רינה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

לעילוי נשמת מרת אביבה בלה בת מרדכי ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.
לעילוי נשמת מרת טליה בת עזריאל לייב ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 16273756

אתר השבת


מאמרים אחרונים